מידי שבוע מצטרף עוד גוף פיננסי מסורתי לעולם האמיץ והחדש של הקריפטו. בשבוע שעבר היו אלו בנק גולדמן זאקס, שביצע לראשונה מסחר "מעל הדלפק" בנכס קריפטוגרפי וקרן הגידור הגדולה בעולם ברידג'ווטר, שלפי דיווחים החלה לראשונה להשקיע בקרן השקעות קריפטו. אפילו בישראל, בנק פפר מקבוצת לאומי מתכוון לאפשר ללקוחותיו לסחור בביטקוין ואיתריום. נראה כי עולם הקריפטו עובר תהליך איטי של מיינסטרימיזציה.
למרות זאת, דווקא בהייטק הישראלי התחום עדיין בחיתוליו. מספר המיזמים לא גדול ורוב הקרנות המסורתיות לא נוגעת בקריפטו. חריגה בנוף היא קוליידר ונצ'רס, קרן בוטיק שמתמחה בעולם הקריפטו, ומבצעת מתל אביב (ומתאילנד) השקעות מהסוג הזה בישראל ובעולם.
קוליידר נוסדה ב-2019 וניהלה סכום קטן של כ-10 מיליון דולר. כעת נודע ל-tech12 כי הקרן השלימה סגירה ראשונה לקרן חדשה, גדולה בהרבה: קוליידר II הבטיחה כבר 54 מיליון דולר מתוך קרן שיכולה להגיע ל-100 מיליון דולר.
קוליידר סגרה את גיוס הקרן הראשונה של ב-2018, בדיוק כשהחלה ההתפכחות מגל הנפקות ה-ICO. "היו לנו התחייבויות בעל פה של 50 מיליון דולר. אבל ממש לפני הסגירה השוק התחיל לרעוד", משחזר אדם בניון, שותף בקוליידר, "הרגשנו כאילו מושכים לנו את השטיח מתחת לרגליים. בעקבות הטראומה ההיא, הפעם בנינו את כל התשתית של הקרן מראש"
עבור השותפים בקרן מדובר בניצחון קטן, גם שלהם וגם של התחום: "כשיצאנו לדרך ב-2018 לגייס את הקרן הראשונה היו לנו התחייבויות בעל פה של 50 מיליון דולר", משחזר אדם בניון, אחד משלושת השותפים המייסדים של קוליידר. "זה היה כשעוד היתה אופוריה בשוק הקריפטו. אבל ממש לפני הסגירה של הקרן השוק התחיל לרעוד. הרגשנו כאילו מושכים לנו את השטיח מתחת לרגלים והצלחנו לגייס בסוף רק 8.5 מיליון דולר".
תזמון זה הכל בחיים, וקוליידר סגרה את גיוס הקרן הראשונה שלה בדיוק כשהחלה ההתפכחות מגל הנפקות האסימונים הדיגיטליים, ה-ICO, שכלל כמה כשלונות מפוארים שחלקם גבלו בהונאה. "בתקופה ההיא של ה-ICO היו קרנות גידור שסחרו במטבעות קריפטוגרפים, קנו ומכרו טוקנים. אבל אנחנו רצינו לבנות מוסד לטווח ארוך, להשקיע בטכנולוגיה וביזמים, לכן אמרנו נקים קרן הון סיכון", מסביר בניון. "בעקבות הטראומה ההיא, הפעם בנינו את כל התשתית של הקרן מראש והצלחנו להגיע לסגירה ראשונה תוך חודשיים".
החממה ליזמים צעירים מפתחת גם קרן מצליחה
קרן קוליידר הראשונה מומנה בעיקרה בידי אנשי קריפטו: יזמים בתחום שהתעשרו מהמטבעות הדיגיטליים שלהם. כיום, בהתאם לתקופה, המשקיעים בקוליידר II כבר הרבה יותר מסורתיים: "הרחבנו את המעגלים גם לגופים כמו חברות נסחרות, מוסדיים, פמילי אופיסס (משרדי הון של משפחות עשירות - א"ז)", מסביר אבישי עובדיה, שותף מייסד בקרן.
עם 40 המשקיעים שהובטחו לקרן השנייה של קולדייר נמנים חברת מבטח שמיר הציבורית, XT Hi-tech של המשפחות עופר ואנג'ל, ומנהלי קרנות הון סיכון מקומיות כמו מייסד קרן אלף מייקל אייזנברג. השותפים בקוליידר אומרים כי קיימת גם התעניינות מצד משקיעים מוסדיים מקומיים. "יש תחושה שהתחום עובר התבגרות מסויימת", אומר בניון.
"גופים כאלו רוצים להשקיע בקריפטו אבל מבינים שהתחום עדיין מסוכן ודורש המון ידע", מציין עובדיה. "אנחנו קריפטו נייטבס, לא קרן שממנה שותף אחד לתחום הקריפטו, שבמקביל עושה עוד דברים".
קוליידר מחזיקה למעשה שתי ישויות, הראשון היא קרן ההשקעות והשנייה קוליידר לאבס, היא מעין תוכנית האצה ליזמים בתחום. "בקרן הראשונה השקענו בשלבי סיד ו-A, בעסקאות מניות או ברכישות טוקנים. השקענו את כל ה-8.5 מיליון דולר ועוד עשינו כמה השקעות ייעודיות חיצוניות (SPV)", מסביר בניון. "במקביל, עם תחילת הקורונה, הרמנו את קוליידר לאבס עם הון של 1.6 מיליון דולר בתור ניסוי: להשקיע בחברות שיש להן רק רעיון. הכוונה היתה להשקיע כ-100 אלף דולר במיזם ולקבל אחוזים או טוקנים בשווי של 3%-5%. לחברות כאלו אנחנו עוזרים בהכל, כולל ייעוץ והבנת ה-Tokenomics, וגם אפשרות לשבת פה במשרד אם הם רוצים".
קרן קוליידר II תמשיך להפעיל את לאבס ותקצה כ-10 מיליון דולר מכספי הגיוס לפעילות. "זה כמו אינקובטור רק בלי תוכנית מובנית", מסביר עובדיה. "זו הייתה הצלחה מסחררת והבנו שיש לנו פה יתרון גם מול קרנות הענק כמו אנדריסן או סקויה, כי אנחנו יכולים להימצא מוקדם לפני כולם".
עולה חדש מצרפת, חייל בצנחנים, ואזרח תאילנד - המייסדים שהגיעו מקצוות שונים
מייסדי קוליידר ונצ'רס לא אוחזים בביוגרפיה הטיפוסית של אנשי הון סיכון בישראל, כמו שירות צבאי במודיעין, תואר באוניברסיטת עילית בארה"ב וקריירה באחת מחברות הייעוץ הנוצצות. בניון עלה לארץ בגיל 16 מצרפת. "בסוף חופשת הקיץ הודעתי לאמא שלי שאני לא חוזר לצרפת. קרעתי את הוואצ'ר". המתבגר העקשן הזה גרם לכל משפחתו להגר לישראל. בגלל שהיה מחובר למחשבים מגיל צעיר, הצבא רצה לגייס את בניון ליחידה רלוונטית, אבל בבקו"ם בניון שוב מרים ברקס: "החלטתי שאני רוצה גבעתי", וכך היה.
קרן קוליידר הראשונה מומנה בעיקרה בידי אנשי קריפטו: יזמים בתחום שהתעשרו מהמטבעות הדיגיטליים שלהם. המשקיעים בקוליידר II כבר הרבה יותר מסורתיים: "הרחבנו את המעגלים לגופים כמו חברות נסחרות, מוסדיים, פמילי אופיסס", אומר אבישי עובדיה, מייסד שותף בקרן
אחרי הצבא בניון למד אנימציה וקולנוע והפך בהדרגה ליזם. ב-2015 הוא מונה לשותף במאיץ הבינלאומי 500 Startups ונחשף לעולם ההשקעות. החיבור לעולם הקריפטו הגיע שנה לאחר מכן, כשהוא קרא בכתב עת על קונספט ה-web3: "זה העיף לי את המח - הבנתי לאן הולך האינטרנט", הוא אומר, "ב-500 Startups אמרו לי שמדיניות הקרן אוסרת על השקעה בנכסים אבל נתנו לי יד חופשית להשקיע לבד מעצמי, ועד 2018 ביצעתי באופן פרטי כ-30 השקעות בקריפטו". הקמת קוליידיר הייתה רק התפתחות טבעית לכך.
עובדיה לא שירת בגבעתי אלא בצנחנים. הוא ירושלמי במקור וחובש כיפה. קודם לקריירה כמשקיע הוא היה יזם של שני סטארטאפים, אחד הצליח, אחד נכשל. כבר ב-2017 הקים קהילה ירושלמית לענייני קריפטו תחת השם Blockchain JLM. "המטרה של הקהילה הייתה לעזור ליזמי קריפטו לגייס כסף", מסביר עובדיה. "יש בעולם הזה שני סוגי יזמים: יזמים סידרתיים שמגיעים מעולם ה-web2 אבל לא מבינים קריפטו, ויש כאלו שמגיעים מעולם הקריפטו אבל אין להם רקע ביזמות".
בניון: "בתחילת הקורונה הרמנו את קוליידר לאבס עם הון של 1.6 מיליון דולר בתור ניסוי - להשקיע בחברות שיש להן רק רעיון. הכוונה היתה להשקיע כ-100 אלף דולר במיזם ולקבל אחוזים או טוקנים בשווי של 3%-5%. לחברות כאלו אנחנו עוזרים בהכל"
שותף שלישי בקרן הוא עופר רותם, משקיע אנג'ל ותיק בישראל שחי בתאילנד. "כבר ב-2014 הוא השקיע ב-Bits of Gold (ברוקר הקריפטו הגדול בישראל - א"ז) והיה ממייסדי איגוד הביטקוין יחד עם אדן שוחט ומני רוזנפלד ואחרים", מספר עליו עובדיה. "במזרח יש המון קהילות קריפטו ותעשיית גיימינג מפותחת".
קוליידר מגיעה לעולם בתקופה טובה עבור הקריפטו, אבל זה לא אומר שכולנו קונים חלב עם ביטקוין, מגדלים קופים וירטואליים או נופשים במטאוורס. גם הספקנות והביקורת נוכחות בכל צעד שעושים אנשי הקריפטו.
תנו לי כמה דוגמאות של חברות פורטפוליו כדי שנבין למה זה טוב כל הקריפטו הזה?
עובדיה: "השקענו ב-ZenGo שזו ההשקעה שהכי קל לאכול אותה. זה ארנק - ולא טוקן - שננעל באמצעות זהות ביומטרית, עם איזון טוב בין רמת אבטחה לבין נוחות השימוש, כזה שגם ההורים שלי יכולים להשתמש בו". באפריל האחרון ZenGo, של היזם אוריאל אוחיון, גייסה 20 מיליון דולר מקרן אינסייט, אך היא נחשבת להשקעה חריגה בשמרנותה עבור קוליידר.
חברה ישראלית נוספת בפורטפוליו של קוליידר היא פיוז (Fuse.io), שהוקמה בידי יוצאי Colu ועוסקת ביצירת מערכת תשלומים לקהילות. לדברי עובדיה, "פיוז בונה מערכת תשלומים מהירה וזולה שמאפשרת להפוך קהילות לכלכלות, למשל פסטיבל רוק. עלויות סליקה למיקרו פיימטנטס לפסטיבל כזה גבוהות מדיי והתשתית של פיוז מאפשרת יצירת מטבע יעודי לאירוע כולל התחשבנות וקיזוזים ובסוף המרה בחזרה לכסף רגיל".
חברת Everbloom שפורטפוליו נוסדה על ידי יזמים הולנדיים שיום אחד שלחו אימייל לקוליידר ומשם נולדה ההשקעה. "מה שהם עושים זה NFT עבור ה-99%", מסביר עובדיה. "אלו חברה שהגיעו מעולם הצילום ופיתחו פילטרים וכעת מאפשרים בקלות להפוך כל יצירה ל-NFT. המודל העסקי הוא לספק API לאפליקציות גלריה ועריכת תמונות".
חברת Nexus Mutual שפורטפוליו היא חברה בריטית כבר הרבה יותר כבדה. "מה שהם עושים זה מבטחים חוזים חכמים", מסביר בניון. "בכל חוזה חכם (למשל הלוואה עמית לעמית, א"ז) יש סיכון לפריצה או ניצול לרעה ולכן אם מישהו נכנס לחוזה כזה הוא יכול לקנות ביטוח. אבל גם הביטוח נעשה באמצעות היוזרים שבוחנים את החוזה - חיתום בחוכמת המונים". את החברה הקימו אקטוארים יוצאי ענקית הביטוח Munich Re.
חלק גדול מהחברות שלכם נשמעות כמו קריפטו בשביל קריפטו, לא פותרות בעיה אמיתית.
בניון: "זה נכון, כי אנחנו עדיין מניחים את אבני הבניין לעולם הזה: סוגיות של תשתית, יציבות, אבטחה, מהירות. זה כמו המתיישבים הראשונים שמגיעים לאמריקה - קו הרכבת הראשון הוא הביטקוין. המושבות הראשונות מסביב זה מה שאנחנו עושים".