מפגינים בירושלים (צילום: מחאת ההייטקיסטים, יח"צ)
מחאת ההייטקיסטים. החיים הופכים יקרים יותר | צילום: מחאת ההייטקיסטים, יח"צ

היחלשות השקל מסמנת את צדקת המחאה

הפיחות בשקל בשבוע החולף, שאם ימשיך עשוי להעלות בישראל אפילו יותר את יוקר המחיה, הוא אירוע מורכב עבור ענף ההייטק המקומי. הסקטור הזה, אחרי הכל מתנהל בדולרים. גיוסי ההון מבוצעים בדולרים, הלקוחות רובם ככולם משלמים בדולרים, מחירי המוצרים נמסרים בדולרים וגם השווי נרשם בדולרים.

עבור החברות עצמן, דולר חזק הוא לרוב בשורה משמחת. אבל עבור העובדים שלהן, פיחות בשקל משמעו שהחופשות בחו"ל הופכות יקרות יותר, המכוניות יקרות יותר והאופנה יקרה יותר. בסופו של חודש, העובדים הללו מקבלים את המשכורת שלהם בשקלים וחיים במדינה שמתנהלת בשקלים.

העובדים רואים ומבינים את מה שכל ישראל עדים לו בשבועות האחרונים: הפיחות בשקל מסמן שהכלכלה הישראלית הופכת לפחות יציבה. וזה מחזיר אותנו לגפרור שהצית את מחאת ההיטק: החשש שהפגיעה בדמוקרטיה תתורגם מידית לפגיעה כלכלית. (הגר רבט)

זה הזמן להגיד שאפו לעינת גז

השאלה למה זה קורה היא כבר עניין למדעני חברה, אבל נראה שהמחאה נגד המהפכה המשפטית מובלת, במידה רבה, בידי נשים. עכשיו, כשהקולות נגד המהפכה הולכים וגוברים זה כנראה הזמן להגיד כל הכבוד למנכ"לית פאפיה גלובל עינת גז, שהיתה הנחשון בקהילת ההייטק להצהיר על הוצאת כספי החברה שייסדה מישראל.

לגז הצטרפו בהמשך רבים נוספים בקהילת ההייטק, שלא על כולם אנחנו שומעים בגלוי. כיום מדובר בפרקטיקת גידור כמעט טריוויאלית, כפי שמעיד המכתב ששלחה בשבוע החולף קרן ההון סיכון האמריקאית בסמר לחברת הפורטפוליו שלה. אבל כשגז עשתה זאת, זה עוד היה מעשה אמיץ, ויעיד על כך מטח ההאשמות והגינויים שחטפה מכל עבר, כולל מחלק מהמשקיעים שלה. (אמיתי זיו)

האתגר של אינטל: נטישת משקיעים או עובדים

שלושה שבועות בלבד אחרי שאינטל הכריזה על תוכנית לקיצוץ בשכר העובדים, השבוע הודיע להם מנכ"ל החברה פט גלסינגר ששכרם יחזור לקדמותו - אם רק יחכו שמונה חודשים עד אוקטובר. באותו מועד הם גם יחזרו לקבל את הבונוס הרבעוני שהורגלו לקבל כל השנים. במקביל למסר, בישרה השבוע אינטל למשקיעים כי תפחית את הדיבידנד הרבעוני שתשלם להם ביוני הקרוב בשיעור של 66%.

פאב אינטל FAB Intel (צילום: Intel)
עובדי אינטל. נטישה המונית של עובדים עלולה להיות המכה האחרונה | צילום: Intel

אינטל התחייבה לקצץ 10 מיליארד דולר בהוצאותיה עד 2025, אבל נראה שזה לא הולך בקלות. גלסינגר נראה לפרקים כמו להטוטן, שכל הכדורים שהוא מסחרר באוויר התנגשו זה בזה. קיצוץ הדיבידנד יחסוך כ-4 מיליארד דולר אבל המשקיעים, שהתאכזבו מהתוצאות הרבעוניות האחרונות, עלולים לנטוש. הקיצוץ בדיבידנד נראה כפניית פרסה לעומת הצהרה קודמת של אינטל לא כל כך מזמן לפיה הדיבידנדים לא ייפגעו.

קיצוץ רוחבי במשכורות ובבונוסים חוסך מיליארדי דולרים, ומאפשר להימנע מפיטורים של אלפי עובדים אחרים. אך הוא מותיר אחריו שובל של עובדים רוטנים, שעלולים לחפש אלטרנטיבות מתגמלות יותר. זה אולי הרקע להודעה של גלסינגר על הביטול הצפוי של הקיצוצים. אחרי המשבר בשוק השבבים, הירידה בביקושים וכל יתר הצרות של החברה, נטישה המונית של עובדים עלולה להיות מכה שאינטל כבר לא תתאושש ממנה. נראה שבמקרה הזה גלסינגר בחר בעובדים על חשבון המשקיעים. (טל שחף)

מיקרוסופט מוכיחה שאיום הרגולציה עובד

הרגולטורים לא כל כך אוהבים את הנסיון של מיקרוסופט לרכוש את ענקית הגיימינג אקטיוויז'ן-בליזארד. לא ה-FTC האמריקאי, לא ה-CMA הבריטי וגם לא רגולטור התחרות של האיחוד האירופי. במיקרוסופט רואים את ההתנגדות בדאגה, ומנסים לשדר בכל דרך שאישור הרכישה לא תחסל את התחרות בתחום המשחקים בכך שתהפוך אותה גם לבעלת משווקת המשחקים הגדולה בעולם וגם ליצרנית אחת מקונסולות המשחקים הפופולריות בשוק, האקסבוקס.

זו הסיבה שבשבוע האחרון מיקרוסופט להודיעה על חתימת חוזים שיבטיחו שהתכנים של אקטיביז'ן, ובראשם משחקי Call of Duty הפופולריים, ימשיכו להגיע גם לשירותי המתחרים. בין אם אלו קונסולות המשחקים של נינטנדו או שירות במשחקים בענן של אנבידיה.

אקטיוויז'ן נרכשת בידי מיקרוסופט (צילום: Sergei Elagin, שאטרסטוק)
מיקרוסופט ואקטיוויז'ן. מה יקרה כשהרגולציה כבר ממש תאכוף? | צילום: Sergei Elagin, שאטרסטוק

אלא בין שהרכישה הזו תאושר או לא, עצם הפליק-פלאקים שמיקרוסופט מתאמצת להציג היא כבר סוג של ניצחון. אחרי שבמשך שנים ראינו את ענקיות הטק רוכשות חברות, מפזרות כמה הבטחות חסרות בסיס לגבי העתיד ומפירות אותן בהמשך בלי בעיה, עכשיו המציאות שונה. הרגולטורים, ובראשם זה האירופי, רק מביעים דאגה, וכבר הענקית מרדמונד יורה לכל הכיוונים. אם זה מה שקורה כשהרגולטור רק חוקר, מעניין יהיה לראות מה יקרה לתחרות בתחום כשהוא כבר ממש יאכוף. (שי רינגל)