משברים מטבעם דוחקים החוצה מגבולות המגרש אוכלוסיות מוחלשות, כך בחיים ועל אחת כמה וכמה בשוק העבודה בהייטק. באופן טבעי ומושכל, חרב הצמצומים חותכת ראשונה בבשר של אלו שעקומת הערך שלהם לארגון היא הנמוכה ביותר בנקודת הזמן הנוכחית והמיידית, אך זאת ראייה לטוח הקצר בלבד. נכון לחזור אל המשבר הגדול של שנת 2008 כמקרה בוחן וללמוד ממנו מה על ארגונים לא לעשות בהיבטי הון אנושי, כדי לצאת מהמשבר הנוכחי חזקים יותר.
מונחים כלכליים ומילות באזז מהשבועות האחרונים, כגון: אינפלציה, מיתון, האטה ועליית ריביות, הינם כיריית הזנקה לאצנים תחרותיים, אשר מסמנת את תחילת המרוץ להתייעלות בענף ההייטק בפרט ובמרבית התעשייה בכלל. רשימות ודירוגים אשר מנוהלות על ידי הצד המחייך פחות במחלקות משאבי האנוש ודיוני 'עריפות ראשים' בישיבות הנהלה, מפיקים תוכניות התייעלות רזות יותר לחברות ההייטק והראשונים ברשימות אלו, לרוב, הם עובדים במשרות סטודנטיאליות וג'וניורים בתחילת דרכם ועתידם בתעשייה.
המתמטיקה בנושא זה היא רוחבית ושטוחה ולרוב גם בינארית, זה משחק של אחד או אפס, האם לשמר או האם לשחרר. והחישובים הם מול החלופות - חלק מהחלופות הן אפשרות לגייס כוח אדם מקצועי ושכיר מעבר לים וחלקן הינן ויתור, דה פקטו, על תכולות פיתוח ויישום במוצרי החברות או ייצוא חבילות עבודה לקבלני משנה בתעשייה. מכל אלה, דבר אחד ברור, איך שלא נהפוך את זה, יש במשחק צד מפסיד ויש צד מתייעל, וזהו טבעו של השוק.
מפוטרי משבר 2008 הפכו למנהיגי הענף
בתוך כל התלבטות ויציאה לתהליך מורכב שווה לתת מבט אל העבר, ובמקרה של המשבר הנוכחי של תעשיית ההייטק, כדאי ללמוד מן העבר עוד יותר מתמיד. כאשר חוזרים אל המשבר הגדול של שנת 2008 רואים שלא מעט מהמפוטרים של הענף במשבר זה, הם כיום המנהיגים של התעשייה בשנת 2022. אלו שחוו על בשרם את צלקות הוויתורים על כוח האדם הלא מיומן ולא מנוסה דיו, גדלו, שרדו, הצליחו וכיום הם שכבת ההובלה וההנהגה של ההייטק הישראלי.
בספר תהילים מצוטטים דבריו של דוד המלך בזקנתו, "נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם", שנים רבות עברו, ממלכת ישראל וממלכת יהודה הפכו לסטארט אפ ניישן, ועדיין, המון ניסיון ומשמעות יש בתפיסה לפיה עובדים ג'וניורים בתחילת דרכם בתעשייה אשר מדלוורים כמו שצריך ומפגינים עקומת למידה ושיפור, ובפועל מהווים נכס והון אנושי איכותי לארגון, צריכים ויכולים להוות את שדרת העתיד הליבתי והתעסוקתי של החברה מתוך תפיסה שהשוק יתחלף וגם החברה בהלימה תשתנה ותצמח בחזרה.
מסר לדור הצעיר: השוק כבר למוד התייעלות ונגמרו חגיגות בועת ה-growth בארגונים, מי שרוצה להיות מועסק בענף ולהתפתח חייב לתת את האקסטרה מייל" ולהראות תפוקה ופוטנציאל
רגע לפני שחברות לוחצות על הדק הפיטורין, מומלץ לקחת נשימה עמוקה ולהוסיף אל סל השיקולים את סעיף "הפוטנציאל". ארגונים שישכילו לצאת הצידה מהמסלול הגנרי של תהליכי ההתייעלות ולחשוב בתקופה לחוצה ומלחיצה זו על היום שאחרי המשבר ירוויחו בריבית דריבית. ויש פה גם מסר לדור הצעיר, השוק כבר למוד התייעלות ונגמרו חגיגות בועת ה-growth בארגונים, מי שרוצה להיות מועסק בענף ולהתפתח חייב לתת את האקסטרה מייל" ולהראות תפוקה ופוטנציאל. אם הענף ינהג כך, בטווח הארוך הדור הצעיר ייצא מורווח ויתרה מכך, תעשיית ההייטק המקומית גם כן.
ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה, לרוב בגלים, הג'וניורים של היום, בהכרח יהיו המנהיגים והמובילים של הענף מחר, ענף ההייטק הוא הקטר המוביל של הכלכלה הישראלית, והמשבר הנוכחי שהמשק חווה בשבועות האחרונים הוא הזדמנות פז, דווקא עכשיו להאמין ולהשקיע בהון אנושי. זאת כלכלת שוק בסיסית והיא גם לוקאלית וגם גלובלית בו זמנית.
הכותב הוא: רותם מי-טל, מנכ"ל חברת אסגארד מערכות המתמחה בחדשנות, הנדסה ויישומי בינה מלאכותית