אתמול בשעות הבוקר המוקדמות חשף אילון מאסק את "אופטימוס", הרובוט החדש שעליו עובדים הצוותים בטסלה מזה תקופה ארוכה. הדבר מיד ייצר באז תקשורתי ענק ודיונים תיאורטיים כמו האם רשת סקיינט קורמת עור וגידים (זוכרים את חלום הבלהות של "שליחות קטלנית"?) וכולנו הולכים לאבדון, או שמא מדובר בגלגל הצלה למשפחות רבות שיוכל לעזור להן עם משימות כמו קיפול כביסה וגיהוץ.
כמו כל דבר בחיים – צריך לשים לב לאלמנטים המאד מרשימים בתצוגה, אבל חשוב לעורר מספר שאלות על המוצר החדש של מאסק, שטען כי יהיה זמין לשוק בעוד שלוש עד חמש שנים, ושתג המחיר שלו עומד על כ-20,000 דולר ליחידה.
נתחיל במה שהיה מרשים בתצוגה:
1. כפות ידיים ודרגות חופש:
מאסק טוען שלזרוע של אופטימוס יש 11 דרגות חופש, כשהדגש המרכזי הוא כף היד. זהו נתון מאד מרשים וההנדסה המורכבת של תפיסת חפצים היא בעיה מאתגרת בתחום הרובוטיקה. זהו חידוש די משמעותי לעולם הרובוטיקה, שכן האפשרות לתפוס מספר חפצים עם דחיסות שונה, מרקם שונה – יכולה להגדיל את התפוקה של הרובוט. אני יודע שזה יכול להישמע טריוויאלי, אבל בן אדם יכול לתפוס שמיכה, ביצה קשה או בקבוק די בקלות. לרובוט? זה לא כזה פשוט. יש סיכוי לא רע בכלל שהרובוט של טסלה יכול לפתור לא מעט מהמקרים האלה, ועל כך – שאפו.
2. מערכת עיבוד תמונה של טסלה:
לטסלה, כחברת רכב, יש מערכת עיבוד תמונה מהטובות בעולם. יש להם גם מספיק נתונים כדי להבין את הסביבה באמצעות מצלמות. מאסק והצוות שלו יישמו את העקרון הזה גם על הרובוט, וזה מרשים ביותר. אמנם הם לא הראו במהלך התצוגה שום פונקציה אמיתית, אבל מהסרטונים שהם שיתפו, כולל סרטון על הדרך שבה אופטימוס מבין את הסביבה – נראה שיש כיוון אמיתי ליישם את מה שהם למדו בטסלה על עיבוד תמונה של רובוטים.
3. מציף בעיות בשוק שקיימות זמן רב ומציע פתרון שהוא לא עתידני, אלא קורה כאן ועכשיו.
מאסק מאמין במוצר (כרגע בגרסת פרוטוטייפ), שהוא עצמו קורא לו חלק ממהפיכה שעוברת עכשיו האנושות (הוא הגדיר זאת כ" a future of abundance"). חשוב להבין שמאסק למעשה מציף בעיה שקיימת (והרבה עסקים מכירים אותה): העובדים בעבודות צווארון כחול – נעלמו.
Tesla AI Day pushed to Sept 30, as we may have an Optimus prototype working by then
— Elon Musk (@elonmusk) June 3, 2022
חשוב להבין כי מאסק לא אמר שרובוטים יחליפו את בני אדם, אלא מטרת הרובוט הוא לחליף עובדים שכבר לא רוצים לעבוד בעבודות שנדרשות לייצור. ההבדל הוא דק, אבל ענק.
אלו סימני השאלה שהתעוררו:
1. היעדר לידאר:
זו שאלה מעניינת לדיון כי שמתי לב שהרובוט לא כולל לידאר, אלא פועל כולו דרך הבנת מצלמות. יש לכך יתרונות רבים אבל לא מעט חסרונות. נסביר: לידאר (באנגלית: LIDAR - light detection and ranging) הוא רכיב חומרתי, יחסית נפוץ לעולמות הרכב והתנועה, שמאפשר הבנה ומדידה של מרחקים בסביבה באמצעות לייזר. בחלק מהמקרים היא רכיב מרכזי בטכנולוגיה ובחלק רכיב גיבוי למצלמות, אבל בטסלה כנראה החליטו שאין בו צורך בכלל.
המשמעות היא שהרובוט של טסלה צריך להסתמך על מצלמות בלבד, עניין שמעורר מספר שאלות: כמה מצלמות נדרשות כדי באמת להבין את הסביבה של הרובוט? מה האיכויות של אותן מצלמות? מה קורה במקרה של "כיבוי" המצלמות? האם לא מדובר על הפרה חריגה של פרטיות של האדם (לידאר אינו מצלם. הוא מפעיל קרני לייזר)? על השאלות האלה בסופו של דבר יענה הרובוט באמצעות הפונקציונליות שלו בשטח.
2. רגליים:
אחד הדברים הבולטים בתצוגה היה הדרך הגמלונית והאיטית שבה הרובוט התנייד. אני לא חושב שיש למישהו התשובה האם עדיף שלרובוט יהיו רגליים או גלגלים ובעיני – היא תלויה מאד במטרה שרוצים להשיג. מצד אחד, יש שיגידו שבסיס של רובוט צריך להיות מאד כבד כדי לייצר יציבות או אפשרות להרים חפצים כבדים ועדיין לשמור על שיווי משקל ולא ליפול. מצד אחר, חברות ענק כמו Boston Dynamics ו-Agility Robotics מייצרים רובוטים דמויי אדם עם זוג רגליים, כדי לאפשר להם גמישות בתנועה, אבל כשבוחנים את הפונקציונליות שלהם – מגלים שכדי להרים משקלים כבדים (למשל ארגזים במפעל או במחסן), נדרש סט מנועים מאד גדול ויקר – דבר שהופך את המערכת הזו למאד יקרה ולא בהכרח כדאית.
נקודה נוספת היא היכולת להתמודד עם מכשולים כגון מדרכות או מדרגות. אין ספק שרגליים עשויות להקל על העניין, אבל במחיר של חוסר יציבות שלא בהכרח משתלמת ליצרן או ללקוח, ומאסק עצמו הודה שהם שחררו את הרובוט "מכבלים" כמה דקות לפני האירוע.
3. תקשורת אדם מכונה (Human Robot Interaction):
זה היה אחד הדברים שהכי הפריעו לי בתצוגה, כי הוא פשוט לא היה (ולא, ניפוף ידיים או לא תקשורת מול בני אדם). בני אדם מפחדים ממכונות. טוב, אולי לא כולם, אבל רובם. התחום של תקשורת אדם מכונה (HRI) הוא תחום מרתק ומאד רחב. לא ראיתי תקשורת אחת בין מאסק ובין הרובוט שהיא חזותית (למשל מסך) או התנהגותית, ולדעתי – אין מנוס מלהתמודד עם איך אנשים יקבלו רובוטים בסביבת העבודה והמגורים שלהם. חייבים להנגיש להם את העולם הזה כדי להקל על החשש הפסיכולוגי שלהם מעולם שהם עוד לא מכירים (חוץ מטרילוגיית מטריקס ושליחות קטלנית).
הכותב הוא: גיא אלתגר, מנכ"ל Unlimited Robotics, אשר בנתה את גארי, רובוט רב-שימושי ורב-מערכתי למספר תעשיות ולשימוש ביתי