לפני שבועות מספר התראיין מנכ"ל IBM, ארווינד קרישה, בנוגע לגיוסים עתידיים בחברה ושיתף כי במהלך חמש השנים הקרובות תתייתרנה כ-7,800 משרות לטובת טכנולוגיות של בינה מלאכותית. נושא האוטומציה והחלפת בני אנוש במכונות איננו חדש, והעוסקים בעתיד עולם העבודה כבר מדברים עליו יותר מעשור כתופעה וצפויה וודאית, אבל עכשיו זה כאן. ממש כאן.
עם התרת כניסה לארה"ב ללא פנקס חיסוני קורונה, הושלם תהליך סגירת הדלת על שלוש שנים בהן העולם התהפך. ומה שאפשר לומר די בבירור הוא שתקופת הקורונה לא המציאה שום דבר חדש, אך האיצה תהליכים שהחלו קודם לכן. אפשר להשתמש בה כסמל למעבר בין שני עידנים: עולם העבודה הישן ועולם העבודה החדש.
עולם העבודה הישן היה חדש פעם. הוא התחיל עם המהפכה התעשייתית ואופיין בסדר, שליטה, היררכיה, מבנים נוקשים, תהליכים לינאריים, מופע פיזי של מועסקים במקומות העבודה ובלא מעט טקסים: אסטרטגיה חמש שנתית, דיוני תקציב עונתיים, שינויים במבנה ארגוני, וניסיונות לאחידות בתהליכי קליטה, ניוד וקידום, משוב והערכה, וכמובן סלי תגמול או הליכי שימוע ופיטורין. תאגידים היו חייבים לקנות ולהטמיע מערכות מידע כבדות. במבט לאחור ניכרת ההורות הרוחנית של המהפכה התעשייתית: הכשרה של חיילים , פקידים ופועלי בתי חרושת בגרמניה של ראשית המאה העשרים.
גלובליזציה, מחסור בכוח אדם וצורך ביצירתיות וחדשנות בכל מקום גורמים לקליטת כוח אדם מגוון. זה אולי התחילו מדמוקרטיה ותביעות לשוויון, אבל זה כבר מזמן לא שם. ארגונים נערכים לקליטת השונה מתוך צורך ולא מתוך נחמדות
בתקופת הסגרים וחוסר הוודאות של השנים האחרונות, קרסו הנחות יסוד שליוו אותנו למעלה ממאה שנים, והותירו אותנו לגשר על הפערים בין התאוריות אותן למדו המנהיגים העסקיים באקדמיה, לבין המציאות החדשה שמתנהגת אחרת. מדינות, ארגונים ופרטים השתנו ללא הכר ונוצר קושי אמיתי להסתגל לעולם שעדיין איננו יודעים בוודאות כיצד ייראה.
מותר האדם
לרגל יום השנה הבינלאומי למשאבי אנוש שחל אתמול, נרכז מגמות וטיפים לטאלנטים בעולם ההייטק, שהם המשאב של מדינתנו המאובקת:
טכנולוגיה: אם אתה לא שם, אתה לא קיים - הבינה המלאכותית על שלל פניה לא תייתר כל כך מהר בני אדם. עדיין יש לנו יתרונות רבים על המכונה. אבל בני אדם שיודעים לעבוד עם AI כן יקבלו עדיפות. על כן הטיפ המתבקש הוא: "אם אינך יכול להילחם בו, הצטרף אליו". מומלץ להכיר את ChatGPT ולהשתמש בו ובבני דודיו מכל התחומים. להרגיש נוח בתווך של תשלובת בני אדם ומכונות ובמקום לברוח מטכנולוגיה - לחתור למגע. קריאת ההרגעה היא שככל שהטכנולוגיה משתכללת כך קל יותר הממשק האינטואיטיבי איתה, וברוב המקומות למידת השימוש בה הופכת לטבעית וזורמת. הפחד הוא בעיקר בראש.
גיוון ושייכות: לא בגלל הנוחות - גלובליזציה הולכת ועולה, מחסור בכוח אדם וצורך ביצירתיות וחדשנות בכל מקום גורמים לקליטת כוח אדם מגוון. תרבויות, שפות, אזורים גאוגרפים, גילים, מגדרים וכל שונות באשר היא. זה אולי התחילו מדמוקרטיה ותביעות לשוויון, אבל זה כבר מזמן לא שם. ארגונים נערכים לקליטת השונה מתוך צורך ולא מתוך נחמדות. קיים שינוי איטי אולם מורגש בתפירת בוטיק לחבילות העסקה ותגמול, הכנת תשתיות פיזיות לקליטת כוח אדם מגוון והכשרה מסיבית של מיעוטים למילוי מקום של עובדים חסרים. בישראל קיים שיח פחות מכבד ולא מעט שנאת זרים שחייבים להכחיד. הטיפ הוא לפתח כבוד לזולת ויכולת הדברות, גם בהסכמה שלא להסכים ובכל זאת להתקדם ביחד. זה תלוי גם בתרבות הארגונית אבל גם בנו, כפרטים.
העולם עובר להתפתח במקומות שפעם נקראו "מיומנויות רכות" והיום נקראות "כישורי כוח". הכלי המשוכלל ביותר שיעמוד אי פעם לרשותנו הוא אנו עצמנו וכדאי שנסדר, ננקה נתחזק ונשדרג אותו כל העת. בין המיומנויות שמומחים מנבאים שיהיו מרכזיות אפשר למנות הסתגלות לשינוי, חדשנות וסקרנות
עולם מבוסס כישורים לארגונים מעושרים - סביב נפלאות הידע הגלום בטכנולוגיות המודרניות, הוא הופך לזול ונגיש. גוגל יודע הכול ובינה המלאכותית הידידותית מפליאה לספק לנו ידע מסונטז, מעובד ומנותח. שעות ארוכות של חפירה וחיפוש מתמצות לדקות ספורות ולנו יש זמן להשקיע בדברים אחרים. העולם עובר להתפתח במקומות שפעם נקראו "מיומנויות רכות" והיום נקראות "כישורי כוח". ג'וש ברסין, מומחה לארגונים שחתום על המינוח, אומר שאין שום דבר רך בלמידה איך ללמוד, פיתוח חוסן אישי, יכולת להסתגל לשינויים, או יכולת להתממשק עם חברי צוות שמתחלפים כל דקה.
הטיפ הוא לזכור שהכלי המשוכלל ביותר שיעמוד אי פעם לרשותנו הוא אנו עצמנו וכדאי שנסדר, ננקה נתחזק ונשדרג אותו כל העת. קיימות בנמצא רשימות של מיומנויות שהמומחים מנבאים שיהיו מרכזיות בעשורים הקרובים. די שנזכיר פה את המהותיות שבהן: הסתגלות לשינוי, מיומנויות למידה, חדשנות, סקרנות ואנו מוסיפות: הומור - כי אם לא נצחק על מה שקורה פה כנראה שנשתגע.
גמישות בהתקשרות תובעת בגרות - ככלל מיומנויות התקשורת חוזרות לקדמת הבמה והן מתחילות, איך לא, מחוזי ההתקשרות הבסיסיים בין ארגונים לבני אדם. ברחבי העולם קמים יותר ויותר אנשים מוכשרים שמעוניינים לעבוד, ליצור, להמציא ולעשות את זה עם עוד בני אדם, אולם לא מוכנים למנגנוני העסקה חד צדדים שאינם רואים אותם. כפועל יוצא ממחסור בטאלנט וממוטיבציות של בני הדורות הצעירים באיזונים ובמיצוי פוטנציאל, מתרבים מנגנוני ההתקשרות בין ביקוש להיצע והם כוללים העסקה כעצמאים, חלקיות משרות, נוודות דיגיטלית ועולם היברידי. הטיפ לארגונים ולנו כמועסקים הוא להגמיש מנגנוני התקשרות, לחשוב יותר על המהות. ואם שם יש הבנה - לחשוב מחוץ לקופסה על איך מתקשרים. ככל שהחשיבה תהיה יותר על מה עושים ביחד ופחות על סטנדרטיזציה, כך השילובים בין ארגונים לאנשים ישיאו לכלל הצדדים רווח ושמחה.
מנהיגות והשפעה בעולם של הפרעה - מנהיגות כבר איננה פועל יוצא של מדרג, אלא מתפזרת במרחבים של עשייה מקצועית ואחרת. כל אחת ואחד מאיתנו מנהיגים באקו סיסטם שלנו. מנהיגות יכולה להיות אישית, מקצועית, קהילתית ושורשיה נעוצים בהשפעה ולאו דווקא בסמכות. הטיפ שלנו הוא לזכור את זכותנו וחובתנו להיות משמעותיים בפרויקט בו אנו משובצים, בקומה בה אנו עובדים, בצוות האד הוקי שהתנדבנו אליו ובכל מקום אחר שיש לנו תשוקה אליו ואנחנו רוצים לשנות. אנחנו האנשים להם חיכינו ועכשיו זה הזמן הנכון.
הכותבות: ניל"י גולדפיין היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG ומלי אלקובי היא מרצה ומייעצת לארגונים בנושא איזון ועולם העבודה החדש ונציגת התנועה הגלובלית לקיצור שבוע העבודה בישראל. הן מגישות ביחד את הפודקאסט עתיד מזהיר על חדשנות בעולם העבודה