בעמק הסיליקון, השבוע האחרון הגיש כמו שורה משירה של נעמי שמר: "אין לי רגע דל, או סקנדל או פסטיבל". בשבת שעברה רותקו העיניים למסכים כשהאסטרוס מיוסטון זכו ב-world series, אליפות הבייסבול, אבל שיחת-היום בסוף השבוע היתה הפיטורים ההמוניים בטוויטר. ביום שלישי כבר עסקו כולם בבחירות, שיעורי ההצבעה ו"הגל האדום" שלא הגיע, ברביעי הכריזה מטא על פיטורי 11,000 עובדים, ובחמישי הגיע הגל הירוק - עליות חדות בבורסה בעקבות נתוני המדד, שהצביעו (אולי) על התמתנות באינפלציה. בין לבין הספיקה Binance להפיל את בורסת הקריפטו המתחרה FTX, להושיט לה חבל הצלה, לשמוט אותו ואז לצפות בהתרסקותה הדרמטית, התפטרותו של המנכ"ל והמייסד, והכרזתה של החברה על פשיטת רגל. 1,300 עובדי החברה יצטרפו בקרוב לאלפים שכבר מחפשים מקום עבודה חדש.
אתמול צוין כאן ה-Veterans Day, יום שביתת הנשק במלחמת העולם הראשונה, שהפך לחגם של כל יוצאי הצבא. זהו יום חופש ברוב בתי הספר, אבל יום עבודה שגרתי עבור כל השאר. יום עבודה שגרתי? אולי לאלה שעדיין עובדים, וגם עבורם שום דבר לא רגיל - ודאי שלא מאז פרוץ מגפת הקורונה. שגרת שבוע העבודה בן חמשת הימים ו-40 השעות כבר מזמן לא איתנו, והעבודה מהבית, ממדינות אחרות ואפילו מיבשות אחרות הפכה לנחלת הכלל. עובדי טוויטר הנותרים, שנדרשים עתה לא רק להמשיך להיות פרודוקטיביים אחרי ששרדו את הקיצוץ, אלא גם לחזור לעבוד מהמשרד בכל ימות השבוע, ודאי לא רואים בחזרה לשבוע עבודה של חמישה ימים במטה החברה "חזרה לשיגרה".
גם האופטימיים מבין המשקיעים והיזמים מתקשים להאמין שנחזור לראות מכפילי כמו ב-2021 בשנים הקרובות. אם "צמיחה" היתה שם המשחק עד תחילת השנה, עכשיו מדברים כאן כולם על "צמיחה יעילה". במילים אחרות: צמצום שריפת המזומנים
בכל זאת, סביר להניח שרבים מאלפי המפוטרים החדשים היו מוכנים לחזור למשרד ובלבד שישמרו על מקום עבודתם. החיים בעמק הסיליקון יקרים, והתייקרו עוד יותר ככל שהתנפחה בועת השוויים של חברות הטכנולוגיה. כן, אפשר בהחלט להכריז על פקיעתה של הבועה: מכפילי ההכנסות של רבות מהחברות הפרטיות שגייסו סכומים גבוהים בסבבי גיוס מאוחרים - קטגוריה המכונה בעגת הקרנות Growth - התנתקו מאלה של החברות הציבוריות, וגם האופטימיים מבין המשקיעים והיזמים מתקשים להאמין שנחזור לראות מכפילים כאלה בשנים הקרובות. אם ״צמיחה״ היתה שם המשחק עד תחילת השנה, עכשיו מדברים כאן כולם על "צמיחה יעילה". במילים אחרות: צמצום שריפת המזומנים.
המזומנים נשרפים בעיקר בשני מוקדים: כוח אדם טכנולוגי והוצאות שיווק ומכירות. כדי לצמצם באופן מהותי את קצב השריפה, נדרשות חברות טכנולוגיה רבות לעצור גיוסים חדשים ולהתחיל בפיטורי עובדים, הן במחקר ופיתוח והן בשיווק ובמכירות. אם עד לפני חודשים ספורים צעדים כאלה היו בגדר "חדשות רעות" שאף חברה לא מעוניינת לייצר או לחלוק עם העולם, הרי שעכשיו כבר מותר לומר את המילה Layoffs או את הביטוי RIF (ראשי תיבות של Reduction in Force, או "הפחתה בכח האדם") באופן חופשי: מה שמותר ונכון למטא, סיילספורס, סטרייפ, ליפט וספינות דגל אחרות של עמק הסיליקון, לגיטימי לכל חברה אחרת, ציבורית או פרטית. גם חברות ישראליות או עם קשר ישראלי משמעותי, כמו Veev ו-Varonis, הצטרפו בשבועות האחרונים לרשימת החברות שביצעו RIF.
אם עד לפני חודשים ספורים, פיטורים היו בגדר "חדשות רעות" שאף חברה לא מעוניינת לייצר או לחלוק עם העולם, הרי שכיום מה שמותר ונכון למטא, סיילספורס, סטרייפ, ליפט וספינות דגל אחרות של עמק הסיליקון - לגיטימי לכל חברה אחרת, ציבורית או פרטית
ומאחורי כל RIF עומדים בני אדם. בחודש נובמבר, שעדיין לא הגיע למחציתו, כבר נספרו כמעט 20,000 מפוטרים בחברות שמקורן בוואלי, נתון גבוה מכל עשרת החודשים החולפים יחד. גם אם כמחצית מהמפוטרים אינם תושבי האזור, רעידת האדמה האנושית מורגשת היטב, וה״אפטר-שוק״, רעידות המשנה, ימשיכו להיות מורגשות גם בחודשים הקרובים. במכפילים הנוכחיים יידרשו חברות רבות להחלטה קשה: האם לגייס כסף בשווי נמוך יותר או בתנאים דרקוניים המיטיבים עם המשקיעים החדשים על חשבון כל בעלי המניות, או לצמצם עלויות. כל החלטה על צמצום תביא לגידול במספר המפוטרים, שחלקם לפחות יהפכו להיות מובטלים - ולו לפרק זמן מסויים.
בין אלה שישלמו את המחיר הגבוה ביותר נמצאים מהגרים שמועסקים בוויזת עבודה המשוייכת למעסיק הנוכחי, כלומר החברה ממנה פוטרו. אלפי מהגרים מהודו, סין ומדינות אחרות ייאלצו לארוז את מטלטליהם ולעזוב את ארה"ב עם כל בני משפחתם בתוך 60 יום, אלא אם ימצאו מעסיק אחר שייקח על עצמו את הסדרת מעמדם החוקי. בין המהגרים שעלולים לאבד את אישור העבודה שלהם יש גם מאות, אולי אלפי ישראלים. "לא היו מביאים אותנו לכאן אם לא היה לנו ידע ספציפי ומיוחד שהחברה זקוקה לו", אמרה לי עובדת בחברת טכנולוגיה גדולה שעברה לוואלי ברילוקיישן לפני כשנה. הידיעה שאת נחוצה ומשמעותית לארגון שעשה את המאמץ והביא אותך לכאן עם המשפחה היא הסלע היציב שעליו היא נשענת בימים אלה, כמו רבים אחרים במצבה. כששנת הלימודים בעיצומה, הדבר האחרון שהעובדים רוצים לחשוב עליו כרגע הוא עזיבה חפוזה.
זה אינו המשבר הראשון שחווה עמק הסיליקון. ותיקי התעשיה והעמק יודעים לספר על מהגרי עבודה שאיבדו את מקום עבודתם והוויזה שלהם במשבר של שנת 2001, והשאירו מאחוריהם מכוניות יוקרה בחניות ארוכות טווח, מתוך הנחה שהעניין יסתדר בקרוב. חשבונות החניה תפחו למימדי ענק, ובמכוניות הם כבר לא זכו לנהוג. אולי מימדי התופעה היו קטנים מכפי שהאגדה האורבנית מזמינה אותנו להניח, אבל אין ספק שרבים מהמפוטרים, ורבים עוד יותר מקרב אלה שעדיין מועסקים בחברות שטרם התאימו את עצמן למציאות הכלכלית החדשה, עדיין לא מבינים את מלוא המשמעות של קריאת הקרב שהשמיעו בשבוע החולף מנכ"לים דוגמת מארק צוקרברג, מארק בניוף, פטריק קוליסון וכמובן גם אילון מאסק. החברות הגדולות הפנימו שמדובר במצב חירום, והגיבו בהתאם. המלחמה בשריפת המזומנים עלתה מדרגה, ואין כמעט חברה בוואלי שלא תיקח חלק בקרבות.
הקהילה הישראלית בעמק הסיליקון מיהרה להירתם לעזרתם של המפוטרים החדשים: פוסטים קראו לשתף משרות פתוחות, נתנו עצות והפיצו רשימות עובדים איכותיים שפוטרו. ארגון הנטוורקינג הישראלי המקומי ופורום ה-HR הישראלי יזמו אירוע שמטרתו לסייע למי שאיבד את עבודתו
בין הישראלים בוואלי יש לא מעט אנשי הייטק שבעי-קרבות, שגם הם מכונים Veterans - הוותיקים, אלה שחוו כאן את המשברים הקודמים ושרדו כדי לספר ולייעץ. הקהילה הישראלית בעמק הסיליקון לא איכזבה, ומיהרה להירתם לעזרתם של המפוטרים החדשים: פוסטים בפייסבוק קראו לשתף משרות פתוחות, עצות ניתנו מבעלי ניסיון ורשימות עובדים איכותיים שפוטרו הופצה. ארגון הנטוורקינג הישראלי המקומי INTRO ופורום ה-HR הישראלי במפרץ יזמו אירוע שמטרתו לסייע למי שאיבדת את עבודתו בגל הפיטורים הנוכחי. אם לא יחול שינוי דרמטי במצב הרוח בשוק, הרי שעד התאריך של המפגש המיועד, בסוף חודש נובמבר, עלולים עוד ישראלים בעמק הסיליקון לעבור מהצד המסייע לצד הנתמך.
החדשות הטובות הן שיש גם סימנים ראשונים של התאוששות. השוק הציבורי הגיב בימים האחרונים באופטימיות לירידה המסתמנת בקצב האינפלציה, ולצעדי ההתייעלות של החברות הגדולות: התחושה הכללית, מוקדמת ואופטימית ככל שתהיה, היא שהשוק התחיל לתקן את הקלקולים הבסיסיים - הפסדי ענק על רקע סחרור אינפלציוני. אבל משקיעי ההון-סיכון עדיין לא התעוררו לגמרי מהחלום שהפך לסיוט: זה לא היה שבוע טוב לטייגר, קרן הענק שמחקה כמחצית משוויה בהערכה מחדש של אחזקותיה; לסקויה, אגדת ההון-סיכון שנתפסה בקלקלתה עם בדיקות נאותות מביכות ל-FTX לפני ההשקעה ואיבדה מאות מיליונים, ולעשרות קרנות אחרות ששווי הפורטפוליו שלהן הצטמק לפתע. כדי להימנע מהכרה בהפסדים נוספים ממהרים המשקיעים לגלגל את הכדור לפתחם של המנכ"לים, ואלה נדרשים לצמצם הוצאות כדי להרחיק את סיבוב הגיוס הבא.
כשיש מפסידים, יש גם מרוויחים. חברות שכבר הגיעו לאיזון תפעולי, או צומחות בקצב גבוה מאד ועדיין מתברכות בקופת מזומנים מלאה, יהנו בתקופה הקרובה ממבחר גדל והולך של מועמדים איכותיים. עובדים רבים שכבר ראו את עצמם יוצאים לפנסיה מוקדמת עם מניות בשווי מיליונים יוותרו על ההמתנה להבשלתן ויעברו לחברות צעירות יותר (או יקימו כאלה בעצמם), מה שיביא לגל חדש של השקעות בחברות צעירות ומבטיחות. בניגוד ליוניקורנים הדשנים שפוטמו במזומנים ואומנו לשרוף אותם במהירות, החברות שגייסו או מגייסות הון ראשוני בימים אלה יוכלו ליהנות לא רק משפע כוח אדם משובח אלא גם מהלקחים שנלמדו בשנה האחרונה.
סיליקון ואלי צפוי לצאת מהתקופה הנוכחית מחושל יותר, צנוע קצת יותר ובריא הרבה יותר. אבל האלפים שאיבדו ויאבדו את מקום עבודתם, ואולי גם את מעמדם החוקי כאן, יתקשו למצוא בכך נחמה: בקרבות הבלימה בחזית ההייטק הם ״מגש הכסף״, אלה שקורבנם יאפשר לחברות שפיטרו אותם לצמוח בצורה בריאה יותר, או לכל הפחות לבלום את הידרדרות יתרת המזומנים שלהן. מי שימצאו עבודה חדשה בחברות בריאות ומבטיחות אולי יצאו נשכרים בסיכום הכללי, אבל מי שיישארו מחוסרי עבודה - אפילו אלה שאינם תלויים ברשויות ההגירה - ימצאו את עצמם מתקשים לממן את החיים היקרים בעמק הסיליקון, לשלם את שכר הדירה הגבוה או להחזיר את המשכנתא. במלחמה, כמו במלחמה, יהיו גם עקורים, ופליטי הוואלי החדשים צפויים למצוא את עצמם מחפשים עתיד מתוק במקום אחר.
גיא הורוביץ הוא משקיע הון סיכון, שותף מייסד בקרן DTCP