חג ההודיה, הלא הוא Thanksgiving, כבר מאחורינו, ואיתו חלף גם "בלאק פריידיי", יום הקניות המסורתי שפותח את סוף השבוע שאחרי ארוחת החג. האמריקאים מודים לאלוהים - זה האמריקאי, שמככב על שטרות הכסף ובשבועת האמונים - על השפע שהוא סיפק וממשיך לספק להם, מתאחדים עם בני משפחה לארוחת חג מסורתית, ופוצחים בקניות. קדחת השופינג מתחילה כבר בשבוע שקודם לחג, ומסתיימת (זמנית) ב"סייבר מאנדיי" או אפילו אחריו. ימי הקניות של סוף נובמבר הם כמובן מסורת מאוחרת יותר מחג ההודיה עצמו, שבשנה שעברה צויינו ברחבי ארה״ב 400 שנים לקיומו. יום שישי השחור נקרא כך רק בעשורים האחרונים, וגם זה כנראה זמני - באחרונה הוכנסו ביטויים רבים הכוללים התייחסות לצבע השחור ל"רשימה השחורה" (ששמה שונה בהתאם ל"Block List"), וייתכן שבשנה הבאה כבר יקראו לו "יום שישי הגדול".
ה"שחור" בשמו של בלאק פריידיי מרמז, ככל הנראה, על הדיו השחור שבו נכתבים דוחות כספיים שאינם מצביעים על הפסד. המעבר מאדום לשחור היה ונשאר משאת נפשם של הסוחרים, וחג הקניות הוא הזדמנות להגדיל את הפדיון. כל עוד מחיר המכירה גבוה מהעלות, גם אם במעט, הגדלת המכירות תוביל להגדלת הרווחים. אבל בלאק פריידיי היה השנה שחור מסיבות אחרות לגמרי: בחנויות ובמרכזים הלוגיסטיים הצטברו מלאים גדולים, תוצאה ישירה של ההאטה והאינפלציה שהיכו במדינה, ולמגינת ליבם של הקמעונאים, התורים בחנויות היו דלילים מהרגיל. לפי התאחדות הקמעונאות הלאומית, 166 מיליון אמריקאים תכננו לערוך קניות בסוף השבוע הארוך, מספר גבוה ב-8 מיליון מזה של השנה שעברה - אבל הסכום הממוצע שתכננו להוציא היה נמוך מזה של השנה שעברה.
את מידת העניין שמעורר חג הקניות הלאומי נוהגים הסוחרים להעריך על פי אורך התורים בחנויות, משך הזמן אותו נדרשים הקונים להמתין למקום חניה במגרשים מחוץ לקניונים, ועוד כללי אצבע - חלקם בעלי תוקף מוכח ואחרים מצוצים מן האצבע. אם מראה עיניים הוא מבחן תקף, הרי שהשנה צפויים הנתונים הסופיים לאכזב: עליה קטנה בלבד בסך ההוצאה של הרוכשים (שעמדה בשנה שעברה על 9 מיליארד דולר) למול ירידה בשולי הרווח. הציפיות המעודכנות מגולמות כבר בהודעות לבורסה. עבור רבות מהרשתות הגדולות זה אינו רק חג ההודיה, אלא גם חג ההודאה בכישלון.
בראיונות לעיתונות חוזרים שוב ושוב מנהלים מתוסכלים על התלונה לפיה ההנחות השנה גבוהות מאי-פעם, ונדמה כי "עומק האנחה כעומק ההנחה". אבל המחסנים מלאים סחורה, ובסביבה האינפלציונית הנוכחית הצרכנים בררנים מהרגיל ודוחים רכישות שאינן הכרחיות. לפי נתונים של חברת המחקר "קירני", הקטגוריה בה חזויות הירידות הגדולות ביותר בביקוש, ובהתאם גם ההנחות העמוקות ביותר, היא הביגוד. יצרנית הג׳ינס ליווייס, למשל, כבר דיווחה על החלפת מנכ"ל צפויה, לאחר שעדכנה מטה את תחזיות הצמיחה והרווח שלה.
אם מראה עיניים הוא מבחן תקף, הרי שהשנה צפויים הנתונים הסופיים לאכזב: עליה קטנה בלבד בסך ההוצאה של הרוכשים (שעמדה בשנה שעברה על 9 מיליארד דולר) למול ירידה בשולי הרווח. הציפיות המעודכנות מגולמות כבר בהודעות לבורסה
מי שעוד נתפסה עם המכנסיים למטה היא חברת אמזון, שספגה מכה כפולה: לירידה בקצב צמיחת המכירות (שהביאה גם למעבר מרווח להפסד, ולתחזיות מופחתות לרבעונים הקרובים) הצטרפה השבוע גם ידיעה לפיה החברה החלה בפיטורים מאסיביים בחטיבת מוצרי הבית החכם, אלכסה, שהוגדרה כ"כישלון קולוסאלי" אחרי שהביאה להפסדים של מיליארדי דולרים רבים רק השנה. מוצרי אלכסה, רובם תחת שם המותג Echo, נמכרים כל השנה במחירים מופחתים - קרובים, או אפילו מתחת לעלות הייצור - ובלאק פריידי דמה יותר מכל למכירת חיסול של הרמקולים החכמים, מצלמות האבטחה, התרמוסטטים המחוברים ושאר מוצרי החומרה של החברה.
באמזון היו שמחים להמשיך להפסיד כסף על מוצרי חומרה אם היה בכך כדי לעודד צריכה של מוצרים ושירותים המוצעים על ידי אמזון, אלא שהאסטרטגיה הזו כשלה לחלוטין. כמו שלמדו על בשרן חברות כמו מיקרוסופט, מטא וגוגל, כדי לייצר חומרה שצרכנים מוכנים לרכוש במחיר מלא, לא די לספק תוכנה או שירות מקוון שהצרכנים רוצים לצרוך - חוויית המשתמש צריכה להיות טובה מאוד ולהיתמך במודל עסקי שאיננו דורש שנים של כוונון כדי להיות רווחי. במילים אחרות: להיות אפל.
השפע שהעניק האל הטוב לראשוני המתיישבים הוא אולי תירוץ לחגיגה משפחתית, אבל כמו אקסיומות אחרות שהופרכו בשנים האחרונות (מי, למשל, ידע שאמריקאים יודעים לשחק כדורגל?), גם זו של "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" עומדת למבחן משמעותי
ואפל, מצידה, אינה ממהרת לשום מקום. האייפון כבר מתקרב לשנתו ה-16, וכמו רבים מבני גילו הוא סובל מפצעי בגרות לא חינניים. השקת משקפי ה-AR שאמורים להנחית מהלומת מחץ על אוקולוס של מטא צפויה לקרות סוף סוף בשנה הבאה, אבל כאמור אין לאפל תחושת דחיפות משמעותית - האייפון והאיירפודס ימשיכו לתרום לשורת הרווח גם בשנים הקרובות. ויחד עם האפל סטור ישלימו את השילוש האולטימטיבי של חומרה, תוכנה ותוכן. בהתאם, החברה אינה משתתפת באופן פעיל ב"חג ההורדה".
בשנים כתיקונן אי אפשר היה לכתוב על יום שישי השחור בלי להתייחס לרשת וולמארט. לרוע המזל, הרשת הגדולה בארה"ב עלתה השבוע לכותרות בנסיבות אחרות לחלוטין, כשעובד מתוסכל בווירג'יניה פרק את זעמו על חבריו לעבודה ועל קונים שנקלעו למקום במקרה. ששת ההרוגים באירוע הקשה הצטרפו לסטטיסטיקה המזעזעת של אירועי ירי בארה"ב. מי שהצטרפה במפתיע, ביום שלישי השבוע, לרשימת הערים מוכות הירי היא לא אחרת מבירת הטכנולוגיה פאלו אלטו. צרור יריות לעבר מסעדת סטייקים ידועה בקניון Stanford Shopping Center הסמוך לאוניברסיטה, שרק בנס לא הסתיים בטרגדיה, הזכיר לאנשי הוואלי שהכסף הגדול אינו ערובה לחסינות מהמגפה השוטפת את ארה"ב. הפעם זה נגמר בלי נפגעים, אבל בועה נוספת של עמק הסיליקון התפוצצה.
בין עשרות מיליוני האמריקאים שנסעו או טסו השבוע להתאחד עם בני משפחותיהם ולערוך את סעודת חג ההודיה בצוותא, יש רבים שחוששים מפני המשבר המעמיק. חלקם נפלו קורבן לצמצומים או עומדים בפני פיטורין, ורבים אחרים מוטרדים מהמצב הכלכלי. השפע שהעניק האל הטוב לראשוני המתיישבים הוא אולי תירוץ לחגיגה משפחתית, אבל כמו אקסיומות אחרות שהופרכו בשנים האחרונות (מי, למשל, ידע שאמריקאים יודעים לשחק כדורגל?), גם זו של "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" עומדת למבחן משמעותי. כשהכסף שווה פחות, ביטחון הצרכנים בשפל היסטורי, וחברות מובילות בוואלי מפרסמות דוחות בינוניים עם תחזיות קודרות לעתיד, הביטוי "יום שישי השחור" מקבל משמעות כפולה ולא מעודדת כלל.