מה הקשר בין חברת Biosense Webster, חברת היי-טק פורצת דרך בעולם הרפואה (הראשונה לפתח מערכת למיפוי תלת- מימדי של הלב) לבין חברת רפאל, שמפתחת ומייצרת מערכות הגנה מובילות ברמה העולמית, כמו "כיפת-ברזל", "מעיל-רוח" ו"שרביט קסמים"? ומה הקשר בינן לבין חברת ישקר, שייסד סטף ורטהיימר, ומפתחת כלי חיתוך ממתכת קשה לעיבוד שבבי של מתכת? התשובה היא שכולן נמנות על עשר החברות המובילות בישראל בהיקף הגשות הפטנטים שלהן (לפי דו"ח רשות הפטנטים).
העובדה שחברות אלה מככבות ברשימת "עשרת הגדולות" של רשות הפטנטים איננה מקרית. מדובר בחברות עתירות טכנולוגיה, שפועלות בסביבה גלובלית ותחרותית מאוד ומקדישות משאבים רבים למחקר ופיתוח. הגנת הקניין הרוחני מאפשרת להן בלעדיות על הפיתוחים לתקופה ממושכת, תוך יכולת למצות ולמנף את החדשנות שגלומה בהמצאותיהן.
מחקרים מלמדים, כי כיום 80% מהערך הכלכלי של חברות טכנולוגיה טמון בנכסי הקניין הרוחני שלהן. מדובר בנכסים בלתי מוחשיים שכוללים מונופולין על המצאות, שיטות ותהליכים בכל תחום טכנולוגי וכן סימני מסחר, עיצובים, ועוד.
אך לא תמיד חברות מודעות לערך העצום שטמון בהגנה של קניין רוחני על החידושים שהן מפתחות. הדוגמה הידועה היא של חברת GoPro שבתחילת דרכה לא ייחסה חשיבות לרישום פטנטים על הטכנולוגיה שמאחורי מצלמות האקסטרים שלה. רק כאשר הטכנולוגיה שלה הועתקה, ובמהירות, היא החליטה לגבש אסטרטגיית קניין רוחני, שכללה גם רישום סימני מסחר, עיצובים וזכויות יוצרים כדי לחזק את מעמדה בקהילת המשתמשים.
אף משקיע לא מעוניין לשים את כספו על טכנולוגיה שאינה מוגנת ועשויה להיות מועתקת בקלות, או לחילופין להשקיע את כספו בפיתוח שמישהו אחר כבר הגן עליו ואין לגביו חופש פעולה
בניגוד לדעה של חלק מהחברות הצעירות, הגנת קניין רוחני איננה רק מיועדת לחברות גדולות. היא לא פחות משמעותית גם עבר סטארט-אפים והיא מסייעת בהשגת מטרות עסקיות שונות. כמי שמלווים חברות הזנק רבות, שיוצאות לסבב גיוס משקיעים, אנחנו יודעים שאחת השאלות הראשונות שמשקיעי הון סיכון מנוסים שואלים את היזמים היא: "האם הטכנולוגיה שלכם מוגנת פטנט?". הסיבה היא פשוטה, אף משקיע לא מעוניין לשים את כספו על טכנולוגיה שאינה מוגנת ועשויה להיות מועתקת בקלות, או לחילופין להשקיע את כספו בפיתוח שמישהו אחר כבר הגן עליו ואין לגביו חופש פעולה.
רק בהינתן תשובה חיובית לשאלת ההגנה, או לתכנון אסטרטגי עתידי בנוגע אליה, נסללת הדרך להשקעה המבוססת על פרמטרים נוספים כמו: מידת החדשנות, תחזית המכירות, איכות הצוות המוביל, הסביבה התחרותית ועוד, כמובן לאחר בדיקת ההיתכנות הטכנולוגית של המיזם והערכת הפוטנציאל המסחרי שלו, כאשר מצב הקניין הרוחני יהיה נושא מרכזי בכל בדיקת נאותות.
אין כיום תחום טכנולוגי שבו פטנטים לא משחקים תפקיד ראשי: בין אם מדובר בתחומי התקשורת, שירותי אינטרנט, אינטרנט של הדברים, תשתיות, מובייל, מוליכים למחצה, ובין אם מדובר בסייבר ואבטחת מידע, מסחר אלקטרוני, פינטק, אחסון נתונים ותוכנה וכן מכשור רפואי ומדעי החיים, קלינטק, אנרגיות מתחדשות ועוד.
אם תרצו, קניין רוחני הוא הצד השני של מטבע החדשנות הטכנולוגית. בלעדיו אי אפשר לקדם את המיזם ולתרגם את הטכנולוגיה למוצר או שירות שיספקו תועלות למשתמשים הסופיים
קידום חדשנות בתחומים אלה מותנה בהגנות הקניין הרוחני וגיבוש אסטרטגיית קניין רוחני מהיום הראשון לפיתוח המיזם, באופן שיבטיח ליזמים ולממציאים ליהנות מפרי מחקרם ולבנות ערך למיזם, ולמשקיעים אפשרות לקבל תשואה נאותה על השקעותיהם. אם תרצו, קניין רוחני הוא הצד השני של מטבע החדשנות הטכנולוגית. בלעדיו אי אפשר לקדם את המיזם ולתרגם את הטכנולוגיה למוצר או שירות שיספקו תועלות למשתמשים הסופיים.
ואכן, הדו"ח השנתי של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) לשנת 2020, מגלה כי ישראל ממוקמת במקום ה-15 בהיקף בקשות הפטנט, במקום ה-54 בתחום סימני המסחר ובמקום ה-31 בתחום העיצובים. הדוח מעלה כי כ-8,000 בקשות שהוגשו לרשות הפטנטים הישראלית במהלך 2020, אם על-ידי זרים שהגישו בקשות מחו"ל בישראל ואם על-ידי ישראלים שהגישו בישראל, אם כי מדובר על מספר שלא גדל משמעותית בשלוש השנים האחרונות.
עם זאת, בדו"ח גם נבדק מספר הגשות הפטנטים על-ידי תושבי ישראל בלבד והוא מגלה שנרשמה עלייה של כ-15% במספר ההגשות של תושבים מישראל בהשוואה לשנה שקדמה לדו"ח. לפי דו"ח רשות הפטנטים, התחומים המרכזיים בהם הוגשו פטנטים הם: כימיה ופארמה, ביוטכנולוגיה, מכניקה אלקטרוניקה ופיזיקה, מחשבים, תקשורת ומכשור רפואי. מספרים אלה מלמדים אותנו שהיזמים הישראלים מבינים את חשיבות הקניין הרוחני ופועלים כדי להגן עליו בשלבים השונים של המיזם.
הכותבת היא ד"ר אסתר לוצאטו, עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו