כשחושבים על מחלקות משאבי אנוש ורווחה במקומות עבודה חושבים בדרך כלל על גיוס עובדים ועובדות, מארזי מתנה, פעילויות גיבוש וימי כיף. אבל דווקא ברגעים הקשים, כשהעובדים נקלעים למשבר לא צפוי, ישנה חשיבות רבה להתייחסות רגישה, מותאמת ומהירה למצוקתם.
מצבים בעלי פוטנציאל משברי פוקדים את כולנו מפעם לפעם בחיי היום יום, וגם בסביבת העבודה: מוות של עובד, מחלה, תאונה, גל פיטורים, שינויים במבנה הארגוני, חשיפה לאירועים טראומתיים (אישיים או קולקטיביים כמו מלחמה, אסון טבע או מגיפה) – כל אלה עלולים להשפיע באופן ישיר על העובדות והעובדים.
בשעת משבר תחושת הביטחון האישי מתערערת, האיזון הנפשי מופר והתפקוד האישי והמקצועי נפגע. במצבים כאלה, במידה וחברה לא תיתן מענה רגשי ראוי, לעובדים יהיה קשה לתפקד, וסביר שהם שלא יעמדו ביעדים המקצועיים המוצבים בפניהם.
בשעת משבר תחושת הביטחון האישי מתערערת, האיזון הנפשי מופר והתפקוד האישי והמקצועי נפגע. במצבים כאלה, במידה והחברה לא תיתן מענה רגשי ראוי, לעובדים יהיה קשה לתפקד, וסביר שהם שלא יעמדו ביעדים המקצועיים המוצבים בפניהם
לעיתים נדמה שהאחריות לקבל מענה רגשי מוטלת על האדם כפרט, ללא התייחסות למסגרת הרחבה יותר אליה הוא משתייך. אנו חיים בעידן בו מקום העבודה הוא המקום המרכזי בו אנשים נמצאים רוב שעות היום, ומכאן שזו מסגרת ההשתייכות הדומיננטית ביותר. אותה שייכות ארגונית משרתת היטב את יעדי הארגון, היות שככל שהיא נוכחת יותר, כך עולה רמת המוטיבציה ואיתה גם האפקטיביות וההישגיות.
בשעת משבר, כשקורה אירוע משמעותי המשפיע על תפקודו של העובד, זוהי שעת המבחן האמיתית לשקול מחדש את חובתו אל מול מחויבותו ולחדש את החוזה הבלתי פורמאלי בינו לבין מעסיקו.
מתן מענה רגשי לעובדים במקום העבודה מצמצם את פוטנציאל הפגיעה ומסייע לשמירה על רציפות התפקידים והתפקודים הנחוצים לשם שימור היציבות והביטחון. ככל שחברה מראה התגייסות תמיכה רחבה יותר כלפי העובד, כך הסבל שלו פוחת ותופעות הלוואי של הנזק שנגרם לו מצטמצמות.
למרות שהמודעות לרווחת העובד הולכת וגוברת, חברות רבות עדיין לא ערוכות לקראת מצבים של משבר. ישנה חשיבות רבה להיערכות כזאת: ככל שהסיוע יינתן בסמוך לאירוע המשברי, כך הוא יהיה יעיל יותר ויסייע לעובדים ולעובדות לחזור מהר יותר לאיזון ולשגרה
למרות שהמודעות לרווחת העובד הולכת וגוברת, חברות רבות עדיין לא ערוכות לקראת מצבים של משבר. ישנה חשיבות רבה להיערכות כזאת: ככל שהסיוע יינתן בסמוך לאירוע המשברי, כך הוא יהיה יעיל יותר ויסייע לעובדים ולעובדות לחזור מהר יותר לאיזון ולשגרה. במצבים בהם המשבר כבר נתן את אותותיו ותפקוד העובדים נפגע, תהליך החזרה לשגרה יהיה ארוך יותר.
כמנהלת תחום ההתערבויות במשבר בעמותת מרכז אלה, אני מלווה ארגונים וחברות רבות בשעת משבר ונחשפת לאירועים קשים איתם נאלצים העובדים והעובדות להתמודד. הקריאה לקבל את הסיוע מגורם חיצוני לארגון הנה בעלת ערך בפני עצמה שכן היא מעידה על מנהיגות ונותנת תוקף לאירוע החריג שקרה.
היכולת לייצר תנועה פנים ארגונית מחודשת, טמונה דווקא בידיים חיצוניות שידעו כיצד להתמודד עם אירועים קשים כמו מוות או עם כל אירוע מפתיע ומעורר לחץ אחר. חשוב לזכור ולהזכיר לעובדים שהפנייה לעזרה היא דבר לגיטימי בעל ערך ארוך טווח לארגון עצמו. ככל שעובד ידאג לשתף באתגרים שהוא עובר בחיים, הן הפיזיים והן הרגשיים - החברה תוכל להתמודד טוב יותר מבחינת המבנה הארגוני שלה ובכך לסייע למצוקותיו של העובד.
חוסן ארגוני חזק מוכיח את עצמו לא רק בטיפול במצבי חירום ובמשברים אלא גם בשגרה. למעשה, ארגונים בעלי חוסן טוב מתמודדים בצורה מיטבית עם שינויים והתפתחויות וכן הם בעלי מסוגלות גבוהה לתכנן בצורה אפקטיבית מגמות לטווח הרחוק.
הכותבת היא רונה אקרמן, עובדת סוציאלית MSW ומנהלת תחום חוסן וחירום במרכז אלה להתמודדות נפשית עם אבדן