אילוסטרציה טוויטר (צילום: סאלי פאראג)
צילום: סאלי פאראג

טור אורח של "סטארטאפיסטים מצטלמים"

נדמה שכולם מדברים על הייטק פתאום: קבוצות בפייסבוק סביב חוויות מהמשרד, טוויטר עברה השתלטות עוינת של הייטקיסטים (ואתם מוזמנים!), ארץ נהדרת העניקה את הסלוט היוקרתי לסדרת מערכונים בנושא ועשרות מאמרים שמתחילים בדיוק כמו המאמר הזה.

אז אם יש כל כך הרבה תוכן בחוץ, למה צריך עיתונות הייטק?

כיזם שצורך עיתונות הייטק כבר שני עשורים, הייתי מאפיין את הכיסוי העיתונאי של מגזר ההייטק לפי תקופות. בעידן הראשון - כיסוי צר, כחלק ממדור הכלכלה. מדי פעם התחבאה כותרת על אקזיט של חברת שבבים שנמכרה. בהמשך, לפני כ-5-10 שנים, עם צמיחתו של הענף, ההייטק הצדיק לראשונה מדורים משל עצמו, עורכים וכתבי הייטק ייעודיים. נכנסנו לעידן שני וחשוב שנמשך עד היום, שאם צריך לתת לו כותרת היא תהיה משהו בסגנון "הכירו את הילדים המוצלחים שעשו מכה". המון סטארטאפיסטים מצטלמים, גיוסים והצלחות, ממש כמו ילד שחוזר הביתה עם ציון 100 בכל יום, מקבל נשיקה מאמא ומסתגר בחדר בלי שיודעים מה עובר עליו באמת.
לאחרונה, נראה שכמו הילד - ההייטק גדל, וכשאנחנו מתקרבים לסף ה-500 אלף מועסקים בתעשיה, ההייטק חורג מהמסגרת הכלכלית בלבד והופך לתופעה תרבותית וחברתית, עם אינספור תופעות וגלים שנוצרים בתוכה ומסביבה. ואם מקשיבים טוב, אפשר לראות שמתחילה להיווצר דרישה לעידן חדש - מ"עיתונות כלכלית על הייטק", ל"עיתונות הייטק" שתעסוק בו לראשונה כתופעה כלכלית, חברתית ותרבותית שלמה. הילד גדל, יוצא מהחדר והופך לסלב.

מה העיתונות יכולה לעשות כדי להיות מעניינת ומשמעותית יותר בעידן החדש הזה? בעיני, המפתח הוא בשינוי נקודת המבט: מעיתונות חוקרת, שהיא חיצונית לתעשיה, לעיתונות שרואה את עצמה כשחקן בעל תפקיד פעיל בתעשיה ובניהול השיח שלה.

שתי דוגמאות שבהן נקודת מבט חדשה כזו יכולה לעזור:

א. דיאלוג בריא מול הקהילה ואיתה: ברוב הפעמים, העיתונות הכלכלית על הייטק לוקחת על עצמה תפקיד של פרשן חיצוני. שולחת גשושיות לכוכב לא ידוע, שאמורות לחזור עם תשובות והסברים. הסיבה הראשונה לכך היא שכראוי לעיתונות יוקרתית, עיתונות ההייטק הישראלית רואה את עצמה כעיתונות של תחקירים לפני הכל. אך מלבד דוגמאות קיצוניות וחשובות (רותי לוי על השתקת הטרדות מיניות, סדרת הכתבות על סייבר התקפי) עיתונות תחקירים פחות מתאימה לסיקור של ענף שמבוסס ברובו המוחלט על הון פרטי - ועוד כזה שהגדרתו היא בסיכון גבוה. האם חברה שגייסה 200 מיליון דולר ופשטה רגל מצביעה על בעיה מוסרית, שדורשת תחקיר? האם עלינו לרחם על המשקיעים, בדומה לזעקות על אג"ח קונצרני שעבר תספורת? לדעתי, ממש לא. זהו סיפור כל כך רגיל שהוא כמעט משעמם. עוד יום במשרד. וטוב שזה כך.

 אך בזמן שהתקשורת התמכרה לתפקיד ה"תחקירי" שלה, נדמה שהיא נטשה את התעשיה לקיים את הדיונים הנורמטיביים שלה עם עצמה. ואת זה, אנחנו כקהילת הייטק, עושים גרוע במיוחד. בתור מי שחיים בזוהמה הזו שנקראת Linkedin, כשמשאירים אותנו לבד אנחנו בעיקר עסוקים בלהלל את עצמנו. מי שמהלל חזק יותר (עם יותר אנשי סושיאל בתשלום) - צודק יותר. בעולם אלטרנטיבי, שבו הדיון יתנהל אל מול ובתוך העיתונות - מנכ"לים, מנהלי קרנות ואנשים חזקים אחרים היו מתמודדים עם שאלות קשות באומץ לא ממוסך - והשפה היתה מאפשרת דיון ולמידה קולקטיבית שכרגע לא יכולה לקרות. רק עיתונות אפקטיבית יכולה למלא תפקיד של ניהול שיח אינטליגנטי על ההיבטים הנורמטיביים שלנו כקהילה.

ב. רמת העומק המקצועי בסיקור: העיתונות צריכה להבין שהקוראים שלה השתנו. קודם כל הם עובדים בהייטק, והם פנאטיקס של התחום - הם מתעניינים בהצלחות ובכשלונות, בפרסונות, וממש כמו שאוהדי ספורט מתעניינים מה קרה בשבת בליגה אנחנו קמים בבוקר והחדשות הן היומיום שלנו. ולכן אנחנו מצפים לעומק יותר משמעותי בסיקור. במקום 6 כתבות של חצי עמוד על "למה Wiz שווים 6 מיליארד דולר? שוב שוויים מוגזמים בהייטק", נעדיף לקרוא כתבה של ארבעה עמודים על "מה וויז עושים?".
היינו שמחים ללמוד על כל אחת משפע החברות שהתעשיה הזו מנביטה וכמה שיותר - מה המוצר שלהן? מה השוק שהן פועלות בו? איזו בעיה הן באות לפתור? מי המתחרים? כדי שבאמת נלמד, נבין ואולי נוכל לקחת את התובנות לעיסוקים שלנו - ובשאיפה אולי נלמד משהו לחברה הבאה שאנחנו חולמים להקים. תנו לנו צילומי מסך, תעמתו את המנכ"ל עם שאלות על התחרות והאתגרים העסקיים שלו, ממש כמו שהשותף בקרן ההשקעות עושה. זה מעניין! רוצים פי 100 מזה!

ב-2021 גילינו כמה סטארטאפים ישראלים זקוקים לתשומת לב אפילו יותר מאשר לכסף - שלטי חוצות, פרסום בטלוויזיה, מסיבות במיליוני דולרים - הכל כדי למשוך כשרון פיתוח ועובדים חדשים. תחת מערך הכוחות החדש הזה - תקשורת ההייטק הממוסדת מחזיקה בנכס הכי חם בתחום - מעבר לחשיפה, היא מעניקה יוקרה לחברות אותן היא מסקרת. את מטבע היוקרה הזה אותן חברות יכולות להמיר בעובדים מוכשרים, ובמורד השרשרת גם בהצלחה וכסף. במובן הזה, אפשר לדמיין כיצד תקשורת ההייטק הופכת לשחקן פעיל שעוזר לכוון את הטוב המשותף לתעשיית ההייטק כולה ולעובדיה. תקשורת שתעזור לדיון סביב התעשיה להתבגר - גם לייצר תוכן מקצועי אותנטי בשיתוף החברות (ולא רק ה-PR שלהן) וגם לעמת את כולנו עם דיוני "לאן אנחנו כקהילה רוצים ללכת?" - ובעברית.

דבר אחד ברור: קהל מכור וגדול כבר יש לכם - לטוב ולרע - והוא לא יפסיק לדרוש עוד.

(שם הכותב שמור במערכת)