קבוצת עובדים בפעילות (צילום: Photographee.eu, shutterstock)
קבוצת עובדים. אם אין לכם מספיק כישורים חברתיים, כדאי שתתחילו לעבוד על זה | צילום: Photographee.eu, shutterstock

עד לא מזמן היה מתכון די ברור להתקדמות בקריירה לתפקידי C-Level. אילו מצרכים נדרשו? מומחיות מקצועית, ניסיון ניהולי, כישורים אופרטיביים, שאפתנות ומוטיבציה וגם קשרים טובים במקומות הנכונים.

אבל, תשכחו מכל זה כי זה ארכאי, שייך להיסטוריה וכבר ממש לא מספיק, כך טוען מחקר חדש שבוצע בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד: כדי להתקבל היום לתפקידי ניהול בכירים תצטרכו לעבוד קודם כל על הכישורים החברתיים שלכם.

הרבה שינויים חלו בשוק העבודה בשני העשורים האחרונים והם מובילים לכך שחברות משנות את האופן שבו הן מגייסות מנהלים בכירים.

כיום, הרבה יותר מבעבר, המנהלים הבכירים חייבים להיות מסוגלים להניע כוח עבודה טכנולוגי, מגוון וגלובלי, להיכנס מהר לתחומים מקצועיים חדשים ולבנות כל הזמן מערכות יחסים חדשות עם בכירים אחרים, עם ספקים ועם לקוחות. אי אפשר לעמוד בדרישות הללו בלעדי כישורים חברתיים רלוונטיים.

דרישת חובה: אנשים שטובים עם אנשים

זו בדיוק המסקנה שהגיעו אליה במחקר של בית הספר לעסקים באוניברסיטת הרווארד והתפרסם במהדורת יולי-אוגוסט של מגזין HBR. החוקרים קיבלו נתונים מחברת ראסל-ריינולדס, אחת מהחברות המובילות בעולם להשמת בכירים וביצעו אנליזה של כ-5000 מודעות דרושים של תפקידי ניהול בכירים (C level), שנפתחו בין השנים 2000-2017. בין המשרות היו מודעות דרושים לתפקידי ניהול בכירים בתחומים: CEO, CFO, CIO, CMO וניהול בכיר של HR.

 הדרישה הגבוהה ביותר מתפקידי ניהול בכירים טמונה ביכישורים חברתיים. הכוונה לאסופה של כישורים ומיומנויות אישיות שאף אחד מהם איננו טכני וגם לא תלוי בידע או בניסיון מקצועי

המסקנה הגורפת שעלתה מניתוח הנתונים היא שהייתה דרישה אחת שחזרה בשכיחות גבוהה: כישורים חברתיים. מה הכוונה בכישורים חברתיים? הכוונה לאסופה של כישורים ומיומנויות אישיות שאף אחד מהם איננו טכני וגם לא תלוי בידע או בניסיון מקצועי, ביניהם: מודעות עצמית, כישורי תקשורת, יכולת הקשבה וגם מה שקרוי "תיאוריית המיינד"- היכולת לנחש מה אחרים חושבים ומרגישים.

הכל בגלל האוטומציה

מסתבר שמעסיקים שמים עכשיו הרבה יותר דגש, מאשר בעבר, על הכישורים החברתיים של המועמדים הפוטנציאליים לתפקידי ניהול בכירים בחברה. מה הטריגר שהוביל לשינוי הזה?

התשובה לכך פשוטה, כי ככל שבארגון יש יותר ויותר אוטומציה, כך פחות נדרש מהמנהל הבכיר לפקח על ביצוע של תהליכים שגרתיים. במקום זה הוא נדרש לעסוק יותר בכל מה שמערכות ממוחשבות עדיין לא מסוגלות לבצע, כמו למשל לקבל החלטות, לחשוב יצירתי, להגיב נכון לסיטואציות לא צפויות, להנהיג בו זמנית עובדים מרקעים שונים ובמיקומים גיאוגרפיים שונים בעולם ולפתור קונפליקטים.

הנושא הזה אקוטי למדי, כי תחשבו על זה, בעולם שבו כמעט כל החברות משתמשות באותן פלטפורמות טכנולוגיות, זה בדיוק מה שנותן לחברה מסוימת יתרון יחסי על פני מתחרותיה: האם ההון האנושי שלה בכלל והמנהלים הבכירים בפרט, ניחנים כן או לא בכישורים החברתיים הללו.

באמת, הכישורים האלה נמצאו משמעותיים יותר ככל שמדובר בארגונים גדולים ומורכבים יותר, כאלו שבהם התפוקה תלויה באופן ישיר בתקשורת אפקטיבית. בחברות כאלה, המנהלים משקיעים זמן רב באינטראקציה עם גורמים בתוך ומחוץ לארגון, בקואורדינציה ביניהם, בהחלפת רעיונות ובזיהוי בעיות ופתרונן.

דרוש מנכ"ל לתפקיד סלב

סיבה נוספת לעליה בדרישה לכישורים חברתיים בתפקידי מנכ"לות וניהול בכירים נשענת על התחזקות המדיה החברתית ועליה בפעילותן של חברות עסקיות במדיה. בעוד שבעבר הפעילות של המנכ"לים הייתה מאחורי הקלעים ולא באמת עניינה את הציבור הרחב, כיום, לעומת זאת, רבים מהם לגמרי באור הזרקורים. זאת ועוד, כיום ארגונים אפילו מצפים מהמנכ"לים שלהם להיות הפנים של החברה, הם אמורים להיות נגישים, הם מצייצים בטוויטר ומצוטטים באתרים הכלכליים ובמילים אחרות הם הופכים לדמויות ציבוריות ואפילו מושא לרכלנות לא פחות מאשר סלבס מתחומי הקולנוע, המוזיקה או כל תחום אחר.

ההבדל בין הצלחה לכישלון של עובד ובין מנהל למנהיג נעוץ ביכולת לתקשר נכון, להעביר מסרים מדויקים ולעטוף הכל באריזה יפה של אמפתיה. יש לכם את זה? מעולה. אם לא, יש לכם עוד הרבה שיעורי בית לעשות

אז מהי השורה התחתונה של כל זה? קודם כל, בואו נשים הכל בפרופורציה - זה כנראה לא המחקר הראשון או האחרון שתיתקלו בו בתקופה הקרובה שינסה לשכנע אתכם שנסיון מקצועי זה חשוב וגם ידע ומומחיות טכנולוגית, אבל שהיום, יותר מתמיד, זה פשוט לא מספיק. ידע מקצועי חדש אפשר ללמוד בקלות, אבל כישורים חברתיים, פחות.

פה בדיוק נעוץ ההבדל בין עובד שמצליח יותר לעובד שלא כל כך ובין מנהל למנהיג: היכולת לתקשר נכון, להעביר מסרים מדויקים ולעטוף הכל באריזה יפה של אמפתיה. יש לכם את זה? יופי, אבל אם אין ואתם שואפים להתקדם בקריירה - כנראה שיש לכם עוד הרבה שיעורי בית לעשות.

תמונת עיגול מאיה בוכניק  (צילום: פלג אלקלעי, יחצ)
צילום: פלג אלקלעי, יחצ

הכותבת היא: מאיה בוכניק, יועצת קריירה וחיפוש עבודה וחברת נבחרת המנטורים התעסוקתיים של דרושים IL