"המשקיעים בסיליקון ואלי מכורים", אמר לי שותף בקרן אמריקאית במהלך קבלת פנים חגיגית שנערכה השבוע באחד ממלונות היוקרה על חוף הים של תל אביב. הוא לא דיבר על הסמים הממריצים, סמי ההזיה, הקטמין או הפטריות, שהשימוש בהן בקרב מנהלי הקרנות והיזמים בעמק הסיליקון כבר אינו בגדר חדשות. כולם משתמשים בהם, או לפחות מכירים מקרוב מישהו שמשתמש.
הוול סטריט ג'ורנל דיווח לאחרונה כי אילון מאסק משתמש באופן קבוע בקטמין, סם מאלחש, בעוד שסרגיי ברין מגוגל צורך "פטריות קסם". לפי אותה כתבה, קרן ההון סיכון Founders Fund של פיטר ת'יל עורכת מסיבות בהן מוגשים סמים פסיכדליים. מאסק ציין בתגובה לכתבה כי צריכת קטמין עדיפה על נוגדי-דיכאון סטנדרטיים.
אבל המשקיע איתו שוחחתי לא דיבר על התמכרות לסמים - למרות שאחרי כמה ימים רוויי סייבר, בחסות כנס CyberWeek הנערך בכל שנה באוניברסיטת תל אביב, אפשר להבין משקיעים שמחפשים מפלט או נחמה בנרקוטיקה. מאות חברות סייבר ישראליות מצאו את עצמן (כמו רבות מאחיותיהן-לצרה מעבר לים) עם שווי מופרז, יש שיטענו מופרך, ולקוחות שאינם ממהרים לקנות כל פתרון חדש כפי שנהגו לעשות - או כך לפחות שיכנעו את עצמם המשקיעים - עד תחילת המשבר.
לאורחים מחו"ל היו כרגיל רק מחמאות על הטכנולוגיה הישראלית, הדחף היזמי הבלתי-נגמר, השפע הקולינרי ואפילו על הבריזה. המשקיע איתו שוחחתי מתכוון להמשיך להשקיע בישראל: את החשש מפני אי-הוודאות הפוליטית משכך במידת מה הזינוק בשער הדולר, שמיתן את הזינוק בעלויות הפיתוח בישראל. המשקיעים האמריקאים אוהבים את הדולר שלהם חזק, ובישראל - שלא כמו באירופה - הכסף שלהם ירוק יותר.
מאות חברות סייבר ישראליות מצאו את עצמן (כמו רבות מאחיותיהן-לצרה מעבר לים) עם שווי מופרז, יש שיטענו מופרך, ולקוחות שאינם ממהרים לקנות כל פתרון חדש כפי שנהגו לעשות עד תחילת המשבר
למה מכורים המשקיעים האמריקאים, שאלתי את בר-שיחי - בכיר לשעבר בחברת טכנולוגיה גדולה בפאלו אלטו - והוא השיב: להייפ. עמק הסיליקון זקוק להייפ, להתלהבות הראשונית מזינוקים טכנולוגיים משמעותיים. המילה "דיסראפטיב" נשמעת שוב ושוב, ולמרות שעברו כמעט שלושים שנה מאז טבע הפרופסור מהארווארד קלייטון כריסטיאנסן את המונח "טכנולוגיה דיסראפטיבית" - היא עדיין מגרה את דמיונם של יזמים ומשקיעים כאחד.
אבל בניגוד לחידושים אחרים שצצו בשנים האחרונות, סביב הבינה המלאכותית יש קונצנזוס. היא דיסרפטיבית במלוא מובן המילה: היא משבשת דפוסי מחשבה, מאתגרת מודלים עסקיים ומאיימת לייתר או להפוך טכנולוגיות וגישות פיתוח קיימות ל"מוצרי צריכה בסיסיים" - תופעה המכונה באנגלית Commoditization.
אם ה-AI הוא "כל יכול" כפי שמרבים להציג אותו, אולי בהתלהבות יתר, הרי שכמעט כל מה שאינו בגדר ״טכנולוגיה מאפשרת" - כלומר תשתית טכנולוגית שעליה מבוססים פתרונות בינה מלאכותית - עשוי להיות "קומודיטי", מה שיהפוך סטארטאפים רבים להרבה פחות מעניינים מבחינת המשקיעים.
ב-AI הכסף ממשיך לזרום כאילו אין משבר
את ניצני ההשפעה של מהפכת ה-AI אפשר לראות בירידה בהיקף ההשקעות בשלבים מוקדמים. השוק ממתין עדיין לנתונים הרשמיים לגבי היקף ההשקעות ברבעון השני, הצפויים להתפרסם בימים הקרובים, אבל התחושה בקרב השחקנים בשוק היא שלא ניכרת עדיין התאוששות מהנפילה החדה של הרבעונים הקודמים.
על רקע זה בולטות במיוחד עסקאות הענק בתחום ה-AI. בימים האחרונים התבשרנו בין השאר על גיוס חסר-תקדים בהיקפו של חברת Inflection AI, סטארטאפ בן שנה שהוקם על ידי מוסטפה סולימן מ-DeepMind של גוגל, ומייסד לינקדאין ריד הופמן. סך הגיוס - 1.3 מיליארד דולר לפי שווי של 4 מיליארד - אינו חריג רק בנוף העסקאות של השנה החולפת אלא גם בהיסטוריה של השקעות ההון סיכון.
השוק ממתין עדיין לנתונים הרשמיים לגבי היקף ההשקעות ברבעון השני, הצפויים להתפרסם בימים הקרובים, אבל התחושה בקרב השחקנים בשוק היא שלא ניכרת עדיין התאוששות מהנפילה החדה של הרבעונים הקודמים
בכל האמור בתשתיות AI, הכסף ממשיך לזרום כאילו אין משבר. לאור העלויות הגבוהות של פיתוח סביבות לעיבוד והנגשת "מודלים תשתיתיים" - Foundational models - המאומנים באמצעות כמויות אדירות של נתונים, כל סיבוב גיוס של סטארטאפ בתחום יהיה גדול משמעותית מסיבוב ממוצע של סטארטאפ "סטנדרטי", אפילו כזה שנתפס עד לאחרונה כ"deep tech".
"המשקיעים בסיליקון ואלי מכורים להשקעות גדולות", אמר לי המשקיע תוך לגימה מהקוקטייל מול השקיעה התל-אביבית. "האם אתה רואה סיכוי לגיוס בהיקף כזה של חברה ישראלית?", שאלתי אותו. בישראל פועלת לפחות חברה אחת המפתחת מודל תשתיתי רחב היקף, AI21 labs. הגיוס האחרון שלה היה בהיקף 64 מיליון דולר לפני שנה. סביר להניח שבקרוב נשמע על גיוס נוסף, לו תזדקק החברה כדי להישאר תחרותית בשוק בו שולט כרגע ההייפ והכסף הגדול של עמק הסיליקון. "ישראל היא מקום נהדר בזכות יחידות המחקר והמודיעין, אבל אני לא משוכנע שהחדשות הגדולות בתחום הבינה המלאכותית יגיעו דווקא משם או מהאוניברסיטאות המובילות שלכם".
המשכנו ללגום את הקוקטיילים ולדבר על גורלן של מאות חברות הסייבר הישראליות, להן היה הוואלי מכור רק לפני שנה וחצי. ההייפ ההוא מתפוגג במהירות, והכסף הגדול זורם לבינה המלאכותית. התחזית שלו בנוגע לענף הדגל הישראלי היתה אופטימית אפילו פחות: הוא השתמש בצמד המילים "מרחץ דמים" (באנגלית זו מילה אחת, אבל מזעזעת לא פחות). השמש המזרח-תיכונית שקעה בים התיכון וצבעה גם את השמים בצבעים אדמדמים להמחשת מצב הרוח. קבענו להיפגש שוב בצד השני של העולם, בכנס הסייבר השנתי BlackHat בלאס וגאס - העיר בה ההתמכרויות הן עדיין מהסוג הישן והזול יחסית.
גיא הורוביץ הוא משקיע הון סיכון, מתגורר בסיליקון ואלי