כבר שנים רבות מדובר על הצורך לשלב את החברה החרדית בהייטק, ושיצמחו מכך תועלות למשק כולו, לתעשיית ההייטק שצמאה לכח אדם וכמובן לחברה החרדית עצמה, בהיבטי פיריון וכושר השתכרות. אלא שעבודה חדשה של מוסד שמואל נאמן מראה כי למרות הכוונות, התוכניות והמאמצים ההצלחה היא חלקית מאד. מול זאת, חלק מהחוקרים סבורים שיש עוד מקום לתקווה, בהינתן תהליכי העומק שעוברים על החברה החרדית ובהינתן שהמדינה תשקיע תקציבים ותאמץ תמריצים מתאימים.
לאחרונה פרסם מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית עבודה מסכמת על סוגיית החרדים בהייטק תחת הכותרת: "איך להביא עוד חרדים למקצועות מדע וטכנולוגיה". המחקר פורסם בינואר והוא למעשה סיכום של "שולחן עגול" של מומחים שנערך כמה שבועות קודם לכן והתרכז בשלב הלימודים האקדמים, שרלוונטים במיוחד למקצועות ההייטק אבל לא רק, גם הרפואה יכולה ליהנות מכך למשל.
את המפגש יזמו הפרופ' ארנון בנטור וד"ר ראובן גל, עמיתי מחקר בכירים במוסד שמואל נאמן, והשתתפו בו מומחים רבים, בין היתר איש ההייטק דדי פרלמוטר, שמונה על ידי הממשלה הנוכחית לעמוד בראש הצוות להגדלת התעסוקה בהייטק.
סך הכל החרדים הלומדים תואר ראשון בתחומי מדע והנדסה עומדים על 1,900 על פי נתוני הות"ת (נתוני תשפ"א), מתוך סך הכל של 69 אלף סטודנטים במקצועות אלו, היינו 2.75%. פרופ' ארנון בנטור: "המספרים האלו הם טיפה בים ביחד לגודל החברה החרדית"
בתמצית הדברים, המספרים הם עגומים: סך הכל החרדים הלומדים תואר ראשון בתחומי מדע והנדסה עומדים על 1,900 על פי נתוני הות"ת, האחראית על חלוקת תקציב המדינה המוקדש להשכלה גבוהה לאוניברסיטאות ולמכללות הפועלות בישראל, (נתוני תשפ"א), מתוך סך הכל של 69 אלף סטודנטים במקצועות אלו, היינו 2.75%. יתרה מזאת, מתוך ה-1,900 האלו כ-1,500 לומדים במכללות ורק 400 באוניברסיטאות, מה שמקטין את סיכוי ההשמה שלהם והשתכרות גבוהה. "המספרים האלו הם טיפה בים ביחד לגודל החברה החרדית", מסר הפרופ' בנטור. "הגידול במספרים אלה בשנים האחרונות הנו מאכזב במיוחד, כאשר מביאים בחשבון את הגידול באוכלוסיה החרדית".
החוקרים קוראים לזה "עשור אבוד" וטוענים כי משרדי הממשלה כמו גם החברה החרדית פנימה איבדו שנים יקרות באין מעש: "מצב המשק היום כמו גם מצב החברה החרדית, היה משופר", טוענים החוקרים, "אילו פעלו משרדי הממשלה והמערכת האקדמית לפני שנים. אבל קריאה חשובה לא פחות מופנית לאזני הציבור החרדי עצמו, תהליכי השינוי חייבים לצמוח מתוך ציבור זה עצמו".
מהם האתגרים והחסמים בשילוב חרדים באקדמיה?
רונן קוטין, ממונה תחום חרדים בות"ת הציג בדיון את החסמים והאתגרים המרכזיים בשילוב חרדים באקדמיה. לטענת קוטין הם מתחלקים ל-4 משפחות: הראשון, חסמים תרבותיים. בראשם התנגדות ציבורית בחברה החרדית לאקדמיזציה.
הוא ציין גם את הצורך בלימודים מותאמים מגדרית כאתגר בחברה החרדית - הדין הלוהט על "הפרדה מגדרית באקדמיה" שהגיע עד לבג"ץ. עוד במשפחת החסמים הזו: "נשים חרדיות חוות הסללה ללימודי הוראה או הכשרה מקצועית. גברים חרדים מתחילים ללמוד בגיל מבוגר בשל חוק הגיוס", כתב. כידוע חרדים נשארים בישיבה עד גיל 24 בין היתר כדי לא להתגייס ולכן יוצאים מאוחר ללימודים או לשוק העבודה. הממשלה הנוכחית פועלת להורדת גיל הפטור ל-21, החוק בנושא עבר בשלב זה קריאה ראשונה והגיע לוועדות הכנסת לקראת הכנה לקריאה שניה ושלישית.
אתגר שני הוא כלכלי: "סטודנטים רבים נדרשים לפרנס משפחה במקביל ללימודים אך הסיוע מגורמים חיצוניים הוא מועט". אתגר שלישי הוא פדגוגי-אקדמי: "אחוזי בגרות נמוכים, פערי ידע משמעותיים באנגלית מתמטיקה ומיומנויות טכנולוגיות: פערים במיומניות למידה ולקויות למידה לא מאובחנות", כתב קוטין.
לטענת החוקרים, השינוי האיטי שקורה בפתיחות ללימודים גבוהים מתרחש בגושים החרדים המכונים "חרדי עם נגיעות מודרניות" ו"חרדי מודרני" המהווים רק 40% מהקהילה
אתגר רביעי קשור למה שקוטין מכנה חסמים חברתיים, העדר דמויות הזדהות או כמו שהוא קרא לזה: "דור ראשון להשכלה גבוהה, (אנשים) שחווים בדידות בהתמודדות עם דילמות זהות, בעת המפגש עם האקדמיה".
גם השינוי האיטי שקורה בפתיחות ללימודים גבוהים, טוענים החוקרים, מתרחש בגושים החרדים המכונים "חרדי עם נגיעות מודרניות" ו"חרדי מודרני" המהווים רק 40% מהקהילה. ב"קרב הרוב הגדול של האוכלוסיה החרדית, כולל 'חרדים שמרניים' ו'אולטרה שמרניים', אין למעשה תזוזה ושם צריך לפעול באינטנסיביות", נכתב.
יצחק טרכטינגוט, ראש תחום חרדים בג'וינט ישראל הסכים ואמר: "ההצלחות לשלב חרדים מ'המיינסטרים' הן בעלות אופי זניח, אחוזים בודדים ואפילו פחות. בפועל, המחט כמעט ולא זזה. הממשלה לבדה לא יודעת לתת מענה לכך". גם טרכטינגוט נגע בפער בכישורים והמיומנויות איתם מגיעים החרדים לאקדמיה או לשוק העבודה.
הפוטנציאל שיש בקהילות החרדיות דורש יותר השקעה
בשיחה עם tech12 ניתח את הנתונים ד"ר גל, אחד מיוזמי המסמך: "ניתן לחלק את החסמים להשתלבות חרדים באקדמיה לחסמים פנימיים וחיצוניים. החסם הפנימי העיקרי הוא התנגדות פנימית. רוב המשפחות החרדיות לא יכולות לעלות על דעתן שהבן שלמד בישיבה ילמד מתמטיקה ומחשבים.
במשפחה ישראלית חילונית זה דבר מקובל, ויש אח או אבא שלמד באקדמיה, בחברה החרדית אין את זה. לכן אנחנו קוראים לזה דור ראשון לאקדמיה. למה רבים מהם שבחרו ללכת לאקדמיה הלכו ללמוד מנהל עסקים? כי שתי המילים נשמעו להם הגיוניות, משהו שיעזור להם בעסקים. חסם פנימי נוסף הוא רמת הידע הבסיסית הנמוכה".
ד"ר ראובן גל: "שיעורי הנשירה במכינות הקדם אוניברסיטאיות הן 50% בקרב הגברים וכ-30% בקרב הנשים. הן נושרות פחות כי הן כן לומדות מתמטיקה ואנגלית"
"חרדי בקושי יודע לוח הכפל ו-ABC והקפיצה ללימודים אוניברסיטאיים היא כמעט בלתי אפשרית. בחברה החרדית אין חוגים לרובוטיקה ותוכניות מחוננים. לכן, חרדים הולכים לקדם מכינות לאוניברסיטה אבל יש שם שיעורי נשירה של 50% בקרב הגברים (פי שניים מהאוכלוסיה הכללית, א"ז) וכ-30% בקרב הנשים. "הן נושרות פחות כי הן כן לומדות מתמטיקה ואנגלית".
הנשירה ממשיכה גם לתוך הלימודים האקדמיים ועומדת על עוד כרבע מהסטודנטים החרדים. "יש איזה אגדה אורבנית שגורסת שלתמידי ישיבה יש יכולת למידה גבוהה, אבל האמת שכמו בכל אוכלוסייה יש התפלגות רגילה. יש להם בהחלט ריכוז ויכולות ניתוח אבל עבור מחשבים, מתמטיקה ואנגלית, זה לא מספיק", אומר גל.
בחסמים החיצוניים מונה גל מספר גורמים: "חלק האוניברסיטאות, על אף העידוד שהן מקבלות על כל סטודנט חרדי שהן קולטות, העמידו תנאים בכל הנושא של למידה בהפרדה - נעמדו על הרגליים האחוריות". גל מתנגד להתנגדות ומייחס חלק מזה ל"סרח עודף פמיניסטי" מצד המרצות, שלא לצורך לדעתו, היות שרוב הסטודנטים מקרב החרדים הן למעשה חרדיות. הוא מוסר כי מהניסיון שלו, בהדרגה, ההפרדה המגדרית מבטלת מעצמה, כי הסטודנטים בוחרים ללכת למורים הטובים ולא לכיתות בהפרדה.
"חסם נוסף, זה החסם הכלכלי", טוען גל, המדינה מספקת מלגות לימוד אבל לא מלגות קיום מספקות (כעשרת אלפים שקל בשנה, א"ז) והקריאה בכנס הייתה שהממשלה תספק מלגות קיום ששוות ערך לקצבאות בישיבה. "מספיק שהמדינה הייתה נותנת את אותה התמיכה כמו הקבצאות בישיבות וזה כבר היה שינוי משמעותי", מסר.
למרות כל החסמים, גל אופטימי: "אני מסכים עם הקביעה שזו טיפה בים, אבל זו טיפה שהולכת וגדלה ולפני כמה שנים גם היא לא הייתה קיימת. באוניברסיטאות יש היום סדר גודל של 15 אלף סטודנטים חרדים (בכלל המקצועות, א"ז) כאשר ב-2010 היו בקושי 3,000". וזו הנקודה האופטימית בדו"ח: הגידול במספר הסטודנטים החרדים גדל בממוצע שנתי של 11% מול גידול באוכלוסיה החרדית של 4.5% בשנה.
"אני מסכים עם הקביעה שזו טיפה בים, אבל זו טיפה שהולכת וגדלה", אומר ד"ר גל. וזו נקודת האור: הגידול במספר הסטודנטים החרדים גדל בממוצע שנתי של 11% מול גידול באוכלוסיה החרדית של 4.5% בשנה
"יש שינויים בחברה החרדית. אם פעם הם היו מיעוט ועניים מרצון, עכשיו החברה החרדית כבר לא קטנה רוצה להידמות לחברה הישראלית הכללית", טוען גל. "יש גם שינויים כלכליים שדוחפים את החברה החרדית להשתנות, כמו למשל, פחות מוכר, עד ראשית ה-2,000 הרבה משפחות חרדיות עוד נהנו משילומים מגרמניה אבל הפרטים האלו הולכים ונעלמים. לאחרונה התבשרנו שחסידות בעלזא ניהלה מגעים עם המדינה לקידום לימודי ליבה לטובת תקצוב. אם המדינה הייתה יודעת לרכוב על גלי השינוי שמתחוללים בחברה החרדית זה היה מקרב אותנו לאור בקצה המנהרה", סיכם.
פרלמוטר סיכם: "יש צורך חיוני להשקיע כדי להתגבר על חסמים, במיוחד כאלה שבאים מהקהילה החרדית עצמה. יש לתת דגש לשני הגושים המרכזיים (חרדים עם נגיעות מודרניות וחרדים שמרניים) ולפצח את הפוטנציאל שבהם, אם רוצים להשיג שינוי משמעותי. גיל הפטור (מגיוס לצה"ל) הוא נושא מרכזי וצריך לשקול להורידו אפילו לפחות מ-21. נדרשת הגדלה דרמטית של פתח המשפך ולשם כך נדרש שיג ושיח עם ראשי הישיבות. יש צורך במהלכים להגדלת מוכנות נפשית ואקדמית, עם דגש גם על הסברה לצעירים על הפוטנציאל וגם הסברה להורים ולראשי הקהילה שהם מובילי דעה".