אימפריות אולי קורסות לאט אבל בנקים, למדנו שוב השבוע, קורסים ממש מהר. קריסת סיליקון ואלי בנק (SVB) בשבוע שעבר סיפקה לתעשיית ההון סיכון העולמי קצת פחות משבוע של דרמה וחששות, כשל-48 שעות לפחות היה נדמה שחצי מהתעשייה הזו תלויה על בלימה. יומיים אחרי שהרגולטור האמריקאי השתלט על הבנק, נודע שמשרד המשפטים יפתח בחקירה של האירוע וכנראה גם במכירת מניות מצד בכירים בו בתקופה שקדמה לקריסה.
עוד לא ניתן לאמוד את ההשפעה ארוכת הטווח של האירוע הזה, אבל דווקא חקירה ששמה במרכז את בכירי הבנק עשויה להטעות. בין אם ההתנהגות של מנהלי הבנק הייתה תקינה ובין אם לא, האירוע והתזמון שלו מדגישים שלתעשייה הזו דרוש חשבון נפש. במידה רבה SVB, שהציע לא רק קווי אשראי נוחים לחברות אלא גם משכנתאות מיוחדות ליזמים ובכירים בהון סיכון - ושהיה לו מסלול ספציפי למימון יקבים, היה ייצוג נהדר של תעשייה שקנתה את הבלוף של עצמה.
עדות לכך היה ניתן לראות בקריאות הפומביות לחילוץ ששחררו כמה מהשמות הידועים יותר בתעשייה הזו בסוף השבוע הקודם. גארי טאן מ-Y Combinator למשל אמר ש"אם הממשלה לא תתערב, דור שלם של סטארטאפים יימחק מן העולם". אותם אנשים שבשגרה מצדדים במינימום התערבות משלתית, לא היססו לפני שקראו לאותו רגולטור להציל את המיליארדים שלהם.
גארי טאן מ-Y Combinator אמר ש"אם הממשלה לא תתערב, דור שלם של סטארטאפים יימחק מן העולם". אותם אנשים שבשגרה מצדדים במינימום התערבות משלתית, לא היססו לפני שקראו לאותו רגולטור להציל את המיליארדים שלהם
תעשיית ההון סיכון היא אימפריה וככזו אם תקרוס, היא תקרוס לאט, אבל בחודשים האחרונים קבלנו לא מעט סימנים שהיסודות מאבדים יציבות. זה הזמן לחזק אותם. (הגר רבט)
ההזדמנות שנוצרה עם קריסת SVB
לאחר נפילתו של בנק SVB - לפחות במתכונתו המוכרת מזה 40 שנה - נוצר חור בשוק. SVB היה שחקן האשראי הגדול בשוק המקומי, בפער. מכשיר החוב הוא חליפי במקרים רבים ללשלם באקוויטי (מניות בעלות בחברה) והפך עוד יותר רלוונטי בשנים האחרונות של הסקייל-אפ ניישן, העידן שבו נוצרו בישראל עשרות ואף מאות חברות צמיחה תזרימיות, שיכולות לשרת חוב.
למעשה יש פה הזדמנות. את הוואקום שנוצר יכולים למלא שחקני החוב הקיימים, בגדול שלושה בנקים ועוד כמה שחקנים פרטיים, אבל יכול להיות שיכנסו לחלל שחקניות חדשות. אין סיבה שקרנות הון סיכון מעולם הגרות' לא יקימו גם מכשירי חוב, ועוד יותר מסקרן: זו הזדמנות למוסדיים. המוסדיים הישראלים רוצים להרחיב את ההבנה שלהם בטק כבר הרבה שנים, ואם חושבים על זה, יותר טבעי להם להיות שחקני חוב מאקוויטי. (אמיתי זיו)
האם AI הוא מה שיגרום לנו לשלם על חיפוש
כולם חיכו לרגע שגוגל תוכל להיכנס לקרב ה-AI כמו שצריך, והשבוע נראה שהיא בהחלט בדרך לשם: החברה הציגה יכולות מרשימות שישתלבו ב-Workspace, חבילת הכלים המשרדיים שלה כמו Docs ו-Sheets. המשתמשים יוכלו לכתוב מכתבים אוטומטית, לסכם מסמכים ארוכים, ואפילו להכין מצגות אוטומטיות שיתבססו על נתונים ממסמכים. חשוב לציין שהיכולות האלה הוצגו בווידאו, ולא ניתנו לקהל הרחב.
יום למחרת, OpenAI הכריזה על מודל השפה המתקדם החדש שלה GPT4. החברה הודיעה כי עוד לפני ההכרזה, חברות מסוימות קיבלו לידיהם את המודל על מנת לפתח כלים חדשים, כגון האפליציה ללימוד שפות דואלינגו שמפתחת כלי שיעזור למשתמשים לשוחח עם ה-AI בצרפתית או ספרדית ולקבל משוב מלא על מה הם צריכים להתמקד בלימוד שלהם.
המיקוד של מיקרוסופט בתחילת הדרך היה לשלב יכולות AI בחיפוש, תחום שעדיין לא ברור כיצד ניתן לשלב בו פרסומות, אך ככל שעובר הזמן נראה שחברות אחרות, ביניהן גוגל, לוקחות את היכולות של ה-AI לכיוונים אחרים לגמרי. לרוב, החברות האלה מפתחות שירותים בתשלום נוסף, ולא מפתחות כלים שמיועדים לשימוש המוני עם אופציה לצפיה בפרסומות. יתכן שגם בגוגל הבינו שמודל הפרסום נגמר, והכלים החדשים שמשולבים ב-AI הם כאלה שישנו ציבור רחב שיהיה מוכן לשלם עליהם לא מעט כסף. עכשיו נותר לראות האם הם צודקים, או שהמודל הישן שעליו מבוסס הרשת הספיק לשכנע את הציבור - שעל כלים לא צריך לשלם יותר, לעולם.