תעשיית האנרגיה של מדינות המפרץ הערביות הייתה תלויה לחלוטין במומחיות ומימון זר במהלך העשורים שלאחר גילוי הנפט. התעשייה המקומית היתה מוגבלת ביכולתה להפיק, לזקק ולהזרים את הנפט בצורה רווחית וענקיות האנרגיה הזרות ניצלו את התלות הזו. למרות זאת, במהלך השנים המדינות פיתחו את המומחיות הנדרשת והתנתקו מהתלות החיצונית - מהלך שהוביל לשינוי דרמטי של כלכלות האזור ולעלייה ברמת החיים של מיליוני אזרחים.
במאה ה-21 מדינות שיידעו ליצור ולמנף את חדשנות ההיי טק, יצליחו לבצע טרנספורמציה דומה לזו שעברו מדינות המפרץ הפרסי. היזמים הם משאב הטבע של מדינת ישראל כי הם הבסיס של החדשנות הטכנולוגית והעסקית. עד לאחרונה, היזמים הישראלים התמודדו עם חוסר ודאות ביכולתם לגייס כסף ולבנות חברות גדולות והיתה תחושה של תלות במומחיות חיצונית. משאב הטבע של ישראל היה משול לנפט באדמה, שלא ניתן להפיקו או לייצר ממנו רווחים לטווח הארוך ללא עזרה חיצונית. סטארט אפים ישראליים עבדו קשה כדי לקבל תשומת לב בינלאומית, גייסו מנהלים זרים, השלימו עם הערכות שווי נמוכות, ופשוט חיכו להירכש על ידי חברות זרות.
אולם, בשנתיים האחרונות מאזן הכוחות השתנה לחלוטין ותעשיית ההייטק המקומית הפכה סוף-סוף להיות עצמאית. ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות לשינוי זה: ראשית, יזמים ישראלים החלו סוף סוף לבנות עסקים ולא רק לפתח טכנולוגיות. שנית, נוצרה גישה חסרת תקדים להון, המאפשרת השקעה משמעותית במוצרים ובאנשים ועתיד עצמאי לחברה. ולבסוף, צמחה קטגוריה חדשה של חברות עצמאיות שמהוות שוק מקומי נגיש של לקוחות.
הקוד ליצירת סטארטאפים פוצח בישראל כבר לפני זמן רב, אך רק לאחרונה התפתחה היכולת להפוך סטארטאפים טכנולוגיים לעסקים גדולים ועצמאיים. חלק מהחברות הצומחות ביותר בתעשיית ההייטק העולמית הן ישראליות, ובניגוד לדעה הרווחת מגמה זו קשורה לא רק לטכנולוגיה חדשנית אלא לא פחות למיומנויות וכישורים לא-טכנולוגיים כמו עיצוב מוצר, שיווק, BizOps ומכירות. שינוי זה נובע מהאבולוציה שעברו היזמים הישראלים והמעבר מחשיבה טכנולוגית לחשיבה עסקית, והוא משנה את פני ההייטק הישראלי.
דור חדש זה של סטארט אפים מתמקד בראש ובראשונה במוצר ובלקוח ולטכנולוגיה כאל כלי שמאפשר לכך לקרות. הם אינם מפתחים את מה שאפשר, אלא את מה שצריך. במקום לפתח הכל באופן עצמאי, היזמים הישראלים מזרזים את תהליכי הכניסה לשוק על ידי רכישת מוצרי מדף טכנולוגיים, מיקור חוץ, ביזור מרכזי פיתוח גם לחו"ל ורכישת חברות קטנות יותר. הם אינם מסתמכים יותר רק על ערוצי הפצה חיצוניים, משווקים ויצרני OEM עם גישה ללקוחות, אלא מוצאים בעצמם דרך ישירה להגיע ללקוחות.
באופן שאינו מפתיע, ההתמקדות בצמיחה ובמוצר מושכת עוד הון שמאפשר לחברות סטארט אפ להתמקד בטווח הארוך ולהישאר עצמאיות. המחסור ההיסטורי בהון הגביל מאוד את פוטנציאל הצמיחה של החברות במשך שנים. משום כך, חברות ישראליות נאלצו להתמקד בטווח הקצר, לוותר על כוח השוק שלהן באמצעות שותפויות ולחפש משקיעים אסטרטגיים ושותפים שבסופו של דבר ירכשו אותם.
במהלך שנת 2021, סטארטאפים ישראליים גייסו סכום חסר תקדים של יותר מ-25 מיליארד דולר. לראשונה יש בישראל הון בשפע והתוצאה היא דרמטית ביותר עבור התעשייה המקומית. ישנה מוכנות של המשקיעים לדחות סיפוקים, אך זה מחייב את אותן חברות לתכנון לטווח הארוך, כלומר השקעה גדולה בפיתוח מוצרים והון אנושי.
לראשונה יש בישראל הון בשפע והתוצאה היא דרמטית ביותר עבור התעשייה המקומית. ישנה מוכנות של המשקיעים לדחות סיפוקים, אך זה מחייב את אותן חברות לתכנון לטווח הארוך
השינוי השלישי שהתרחש נוגע לצמיחת שוק מקומי של לקוחות פוטנציאלים. במשך שנים, תעשיית ההייטק הישראלית סבלה ממחסור בשוק מקומי ועובדה זו היוותה מכשול רציני במסלול לצמיחה מהירה. היעדר דיזיין פרטנרים עיכב את יכולת התאמת המוצר לשוק ואת גיבוש האסטרטגיה הנכונה ביותר לשיווק המוצר. גם אם סטארט אפים ישראליים פיתחו מוצר מעולה במהירות רבה, הם התקשו למצוא דרך להגיע ללקוחות במהירות. הצמיחה המטאורית של ההייטק המקומי וגל ההנפקות שיצאו מישראל ללא ספק מלהיבה מבחינת התבגרות התעשייה, אך מפספסת את העובדה החשובה לא פחות שתוך כדי כך קם לו בסיס לקוחות רציני מקומי.
על פי הערכתי, יש כיום בישראל יותר מ-60 חברות אשר הגיעו להיקף מכירות שנתי של כ- 100 מיליון דולר – זהו סימן מהימן להיותן חברות יציבות ועצמאיות. מספר דומה של חברות צפויות להגיע להיקף מכירות דומה בשנתיים הקרובות. זה לא יהיה מוגזם להכריז על האנשים שמאחורי אותן חברות, כעל סוללי הדרך עבור הדורות הבאים של היזמים הישראלים, גם אם לא במתכוון. חברות אלו שימנו את גלגלי האקוסיסטם הישראלי, שמסוגל כעת לספק משוב מהיר יותר על המוצר, לעזור לממן, להעניק גישה לכישרונות ולעובדים, ואף להוות מקור לרכישות עבור החברות הקטנות יותר. אולם, הנקודה החשובה ביותר היא היווצרותו של שוק מקומי וצומח של לקוחות שרוכשים מוצרים מסטארט אפים ישראליים.
אחרי שנה מדהימה שכזו, תעשיית ההייטק הישראלית השלימה את הטרנספורמציה לעצמאות, שחררה את הכבלים והמגבלות שהאטו אותה בעבר, כמו המחסור התמידי בהון, התמקדות-היתר בטכנולוגיה ולא בעסקים, והיעדר לקוחות בזירה המקומית. בשנים הקרובות שווי החברות הישראליות ידע תנודות רבות ומספר חדי-קרן עלולים להתברר כיצורים דמיוניים, אך לשינויים שהתחוללו בתעשיית ההייטק הישראלית יהיו השלכות עמוקות על כלכלת ישראל עשורים קדימה.
הכותב הוא שותף בקרן בסמר