המלחמה המתנהלת באוקראינה ממחישה את השינוי הדרמטי שעובר על העולם בעשור האחרון. כמעט כל מומחי הביטחון בעולם ניבאו לפני כשנה כי היותה של רוסיה המדינה הגדולה בעולם, תעניק לה יתרון משמעותי בשדה הקרב ומשימת ההשתלטות על שטחי אוקראינה תסתיים תוך זמן קצר.
בפועל, הביצועים של צבא רוסיה ובעיקר אי השגת היעדים במשך שנה שלמה חשפו אותה במערומיה. מדובר אמנם בצבא ענק עם משאבים בלתי נגמרים של כלי נשק, מאות אלפי חיילים, טנקים ומטוסים, אך האסטרטגיה הצבאית מיושנת ומתבססת על כוח בלבד ולא על אינטליגנציה טכנולוגית.
העובדה כי מעצמה כמו רוסיה מתקשה למוטט את שכנתה הקטנה, ממחישה כי רק טכנולוגיה חכמה יכולה להוות נשק אפקטיבי בשדה הקרב לא פחות מטנקים ומטוסים. בשנים האחרונות מתפתח מודל חדש של לוחמה, ללא נשק פיזי, ללא דם וברוב המקרים, מבלי שניתן לדעת מי האויב שממול. המלחמה הזאת היא לא על כיבוש שטחים, אלא על כיבוש הכסף של כולנו והיא עשויה למוטט כלכלות מדינות. מדובר בשדה הקרב החדש של הטרור הפיננסי.
לאחרונה, פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון וטרור נתונים חדשים על מגמות ודרכי הלבנת ההון בישראל בשנה החולפת, המצביעים על דפוסי עבריינות המקושרת להלבנת הון, ולהלן עיקריהן:
1. 23% מהעבירות שעמדו בבסיס הלבנת ההון השנה הן הונאה, מרמה וזיוף.
2. זיהוי גובר של פשיעה פיננסית הקשורה לארגוני פשיעה (מ-6.8% מהעבירות שזוהו ב-2020 ל-19% ב-2021) ולמימון טרור (מ-9% ב-2020 ל-14.6% ב-2021).
3. דפוסי הלבנת ההון העיקריים בשנת 2020 הם פעילות בין-לאומית (כ-18.7%), פעילות במזומן (כ-12.8%), ופעילות באמצעות נותני שירותים פיננסיים (כ-12.3%).
4. פעילות נותני השירותים הפיננסיים (ה"ציינג'ים") נמצאת במגמת עלייה מובהקת, כפי שניתן ללמוד מכ-73,000 דיווחים בלתי רגילים שהעבירו לרשות – סה"כ עליה של 3,100% בשבע השנים האחרונות.
5. לראשונה בשנת 2021, העבירו הגופים המדווחים בסקטור נותני השירותים הפיננסיים דיווחים על פעילות בלתי רגילה יותר מאשר התאגידים בנקאיים – 51% מהדיווחים על פעילות בלתי רגילה הועברו מנותני שירותים פיננסים, לעומת 35.9% שמקורם במערכת הבנקאית.
מגמת הפשיעה עולה, אך ה-AI חכמה יותר
נתונים מדאיגים אלה מלמדים כי בישראל מרבית ההונאות נעשות בעולם הפיננסי, ושמדובר "בשדה קרב" חדש, מתוחכם והרבה יותר משוכלל. בשונה מהמלחמות שכולנו מכירים, בשדה הקרב החדש כמעט בלתי אפשרי לאתר את ה"אויבים" ולהילחם בהם, בשל העובדה כי הם נמצאים במעמקי הזירה הדיגיטלית, אבל לשמחתנו גם בזירה זו קיימות טכנולוגיות שיכולות לבלום פשיעה ולמזער אותה.
רבות דובר על היכולות המתקדמות של טכנולוגיות מבוססת בינה מלאכותית AI - Artificial Intelligence, בהקשרים אלה ואחרים, אך לא כולם מודעים לכך שהיא היחידה כיום שיכולה לבלום את הפשיעה הפיננסית. בשוק קיימות מערכות המאפשרות לסנן ולנתח כמויות אדירות של נתונים, לסמן הונאות פוטנציאליות ולאתר חריגות ושינוי בדפוסים.
הטכנולוגיות יודעות לזהות הונאות והלבנת הון על בסיס מודלים חכמים של למידת מכונה ML – Machine Learning, אנומליות מבוססות מודלים וסגמנטים (פילוח אוכלוסייה) מבוססי התנהגות, ובכך להוסיף נדבך חשוב מעבר לחוקים העסקיים ולמנוע הונאות והלבנת הון בישראל.
פשיעה פיננסית אינה חייבת להיעשות רק ע" גורמים מחוץ לארגון, וקיימים לא מעט מקרים בהם ארגונים נחשפים לסיכונים וחריגות ע"י גורמים בתוך הארגון המשפיעים באופן ישיר על היקף ההכנסות
חשוב לציין כי פשיעה פיננסית אינה חייבת להיעשות רק ע" גורמים מחוץ לארגון, וקיימים לא מעט מקרים בהם ארגונים נחשפים לסיכונים וחריגות ע"י גורמים בתוך הארגון המשפיעים באופן ישיר על היקף ההכנסות. תופעה זו מתבצעת בעיקר בארגונים גדולים המחזיקים באופרציה רחבה של עובדים, מחלקות, חטיבות, כאשר חוסר היכולת לעקוב אחר כל פעולה כספית מהווה הזדמנות עבור עובדים לבצע תחבולות המעשירות את חשבון הבנק שלהם.
גם בהיבט זה קיימות מערכות בינה מלאכותית שיודעות להתריע אודות מקרים חריגים המתרחשים בתוך הארגון כגון פרוצדורות חריגות בהיקפן הכספי, זיהוי קשרים עסקיים בין עובדים לספקים והקמת ספקים שלא בהתאם לנהלים, איתור תשלומים חריגים, גדילה לא פרופורציונאלית ברכש ועוד.
אני סבור שבדומה לתחומים אחרים מערכות הבינה המלאכותית יכולות להיות אפקטיביות גם בשוק הפיננסי ולשמש כ"כיפת ברזל", שתמזער את היקפי הפשיעה, לכן אני ממליץ למקבלי ההחלטות לבחון את יישומה של הטכנולוגיה בכל גוף פיננסי מרכזי, כי בלעדיה היקף הפשיעה ימשיך להתרחב ולאיים על הכסף של כולנו.
הכותב הוא: איתן טומשין, מנכ"ל מיה אנליטיקס, נציגת חברת האנליטיקה הבינלאומית SAS