בסוף 2013 שרטט משקיע ההון סיכון האמריקאי פרד וילסון מספר מגמות-על שישפיעו על האופן שבו אנחנו מתפקדים בחברה, ועל מגמות שישנו את החברה עצמה. אחת ממגמות העל שזיהה היתה: ״התפרקות ההיררכיות״: הבירוקרטיות המסורתיות יוחלפו בטכנולוגיות וברשתות שיספקו את אותם שירותים, אך באופן יעיל יותר. אחת הדוגמאות הראשונות שנצפו אז היו ביזור מקורות התקשורת, העלייה של Airbnb בעולם התיירות, ולמידה באמצעות אפליקציות. וילסון הראה כיצד כל חברה, ארגון או מדינה אותגרו בשנים האחרונות על ידי היררכיות טכנולוגיות חדשות. כמה שנים אחר כך, אינטרנט 3.0 על כל משמעויותיו סימן את הקצה של המגמה.
תהליך הביזור, הוא מגמה מעניינת דווקא בגלל שהוא מתקיים בתוך מציאות שמנוהלת בפועל על ידי מודלים של מוקדי כוח מרכזיים (שלטון מרכזי, בנקים מרכזיים וכו׳). כמו כל מגמה הוא מתחיל בשוליים, אצל המאמצים המוקדמים, מזהי ההזדמנויות, אלה שלא פוחדים מאלטרנטיבה של ״סדר חדש״. וכמו כל מגמת-על הוא מחלחל ועובר מתחום לתחום, בעיקר בגלל מוצרים טכנולוגיים המאפשרים לזה לקרות – החל באפליקציית רובין הוד שמאפשרת התבזרות בתחום ההשקעות, ועד הטכנולוגיות הגדולות של השנים הקרובות (המטאוורס וה-NFT), שדוחפים את המגמה הזאת חזק קדימה.
לכאורה בעקיפין, לכאורה בלית ברירה, ודווקא מצד מי שהאינטרס הכי חזק שלו הוא להמשיך ולשמור על כוחו - השלטון המרכזי - מגמת הביזור מקבלת את החיזוק הכי משמעותי שהיתה יכולה לקבל. ממשלת ישראל ביזרה את כוחה ושינתה את כללי המשחק
אבל הטכנולוגיה לא לבד. מה שהופך את הסיפור למעניין במיוחד. לכאורה בעקיפין, לכאורה בלית ברירה, ודווקא מצד מי שהאינטרס הכי חזק שלו הוא להמשיך ולשמור על כוחו - השלטון המרכזי - מגמת הביזור מקבלת את החיזוק הכי משמעותי שהיתה יכולה לקבל. ברגע שבו מדינת ישראל, או כל מדינה אחרת החליטה להעביר את בדיקות האנטיגן לאחריות הא.נשים עצמם - היא ביזרה את כוחה. היא כל כך ביזרה את כוחה, שהיא שינתה (אולי בלי לשים לב) את כללי המשחק בינינו ובינה: היא הופכת את עצמה ל״מאפשרת״ (enabler), והאחריות על בריאות הציבור כולו עוברת למיליוני אזרחים.ות שצריכים לתת אמון בעיקר אחד בשני.ה. הקלאסיקה של הסדר החדש.
דומה הדבר לרגע שבו מערכת החינוך הטמיעה בקרב תלמידים.ות יכולות של למידה עצמית, כשלכל תלמיד.ה הוקנו מיומנויות חדשות ללמידה שעד אותו רגע התבצעו על ידי מערכת החינוך עצמה. הקניית מיומנויות חדשות כמו לבצע עבור עצמנו בדיקות קורונה, או ללמוד באופן עצמאי, הן חיזוק משמעותי של תהליך הביזור אל לב המיינסטרים. תהליך הביזור שהחל בשנת 2008 כחדשנות טכנולוגית פורצת דרך, מקבל רוח גבית, בלתי צפויה, דווקא ממציאות של שינויים בתוך מגיפה עולמית. עולם שלם של הזדמנויות עבור מוצרים טכנולוגיים שהבסיס שלהם הוא הקניית מיומנויות חדשות במודלים של ביזור, מתאפשר ממש עכשיו. הבשלות הצרכנית עוברת לשלב חדש, מוכנה לאמץ כלים ויכולות שיתנו לה עוד דברים לעשות בעצמה, עבור עצמה, בדרך לעתיד הכי מבוזר שיהיה פה.
עדי יופה היא טרנדולוגית, מומחית לעתידנות עסקית ומרצה באוניברסיטת רייכמן