בחג הפסח האחרון מיליוני ישראלים הקדישו את זמנם לניקיונות. חלק גדול מהם עשו זאת בעזרת עובדי משק בית, אלא שרק מעטים יודעים שהניקיונות לפסח עלולים להפוך אותם לעבריינים בעל כורחם ולהשאירם חשופים לתביעות מעובדי משק הבית שלהם, שעלולות להסתכם במאות אלפי שקלים. מדוע? כי רוב הישראלים עדיין נמנעים מלשלם פנסיה ודמי ביטוח לאומי לעובדי משק הבית שלהם. זאת, למרות שחובת הפרשת פנסיה לכל עובד בישראל, שנכנסה לתוקף ב- 2008, חושפת את המעסיקים לסנקציות כלכליות גבוהות יותר מבעבר. כבר היום קיימות דרכים לשפר מציאות עגומה זו, אך כל עוד המדינה לא תשכיל להירתם למהלך ברמה הלאומית – הפתרון לא יהיה שלם.
צו הרחבה לפנסיה חובה היה צעד מבורך לעבר הבטחת זכויות העובדים בישראל. אחד המגזרים שאמור היה ליהנות מכך הוא מגזר עובדי משק הבית – עובדי ניקיון, עוזרות בית, שמרטפים ומטפלים, שבמשך שנים ארוכות עבדו באופן פיראטי ובלתי מוסדר. בעקבות הצו החדש, עובדים אלו הוגדרו כזכאים להפרשה מהמעסיק לחיסכון לגיל פרישה, הכוללת רכיב של ביטוח לאבדן כושר עבודה.
אלא שכוונות לחוד ומציאות לחוד. במחקר שערכה לאחרונה חברת Workito נמצא כי מעל 60% מהישראלים המעסיקים עובדי משק בית, אינם מפרישים עבורם תשלומי ביטוח לאומי ופנסיה. זאת, לפי המחקר, משום ש-44% מהמעסיקים אינם מודעים לחובותיהם, 34% מעוניינים לחסוך בהוצאות על גב עובדי משק הבית שלהם ו-30% טוענים שמנגנון התשלום הנוכחי מסורבל.
אפשר להבין זאת: בחברות גדולות קיימות מחלקה ייעודית האחראית על תשלום משכורת והפרשה לפנסיה ולביטוח לאומי. לאזרח הפשוט אין את המשאבים האדמיניסטרטיביים והתפעוליים הנדרשים לביצוע מטלה זו ואין ברשותו ידע בנוגע לגובה התשלום, שיטת החישוב שלו והתשלומים הנדרשים.
על המדינה להקל ולהנגיש באמצעים דיגיטליים את תשלומי הפנסיה והביטוח הלאומי לעובדים, וכך לחסוך למעסיק את כאב הראש שבחישוב ומעקב אחרי התשלומים. פתרון רדיקלי יותר הוא שינוי מדיניות הרווחה כך שלא תהווה תמריץ שלילי לדיווח
נוסף על כך, רבים מעובדי משק הבית מתקיימים בין היתר מקצבאות ביטוח לאומי, שנקבעות לפי מצבם התעסוקתי וגובה הכנסותיהם. מצב זה גורם לעובדים רבים להעדיף שלא להפריש ממשכורתם כדי שלא לדווח לרשויות על גובה הכנסתם ובכך להסתכן באובדן הקצבאות. ברור כי מצב זה יוצר תמריץ לעובדי משק הבית שלא לממש את זכויותיהם הפנסיוניות. הבעיה המרכזית היא שעובדים אלו נמצאים הרבה פעמים בלי ידיעתם בסכנה קיומית גדולה, בשל העובדה שבמידה ויאבדו כושר השתכרותם לצמיתות, הם יישארו ללא כל הכנסה.
ישנן דרכים שונות להתגבר על הבעיות הללו. ראשית, על המדינה להקל ולהנגיש באמצעים דיגיטליים את תשלומי הפנסיה והביטוח הלאומי לעובדים, וכך לחסוך למעסיק את כאב הראש שבחישוב ומעקב אחרי התשלומים. כבר היום קיימים פתרונות טכנולוגיים, דוגמת אפליקציות תשלום בקליק לקרנות הפנסיה והמוסד לביטוח לאומי, ואין כל סיבה שלא יאומצו ברמה הלאומית. פתרון רדיקלי יותר הוא שינוי מדיניות הרווחה כך שלא תהווה תמריץ שלילי לדיווח, שכן המצב מעודד הפרת חוק וגורם להפסד של כספי ציבור.
44% מהמעסיקים שאינם משלמים פנסיה וביטוח לאומי לעובדי משק הבית טוענים שאינם מודעים לחובותיהם, 34% מעוניינים לחסוך בהוצאות על גב העובדים ו-30% טוענים שמנגנון התשלום מסורבל
ברור כי כל מהלך מבורך לשינוי המצב וליישום החוק מוכרח להיות מלווה בקמפיין להגברת המודעות באשר לחובות מעסיקים בתשלומים לעובדי משק הבית שלהם ובאשר לסנקציות הצפויות להם אם יתעלמו מהן. העובדה היא שאזרחים רבים כלל לא מכירים את חובותיהם כמעסיקים, ובכך חושפים את עצמם לסנקציות כספיות ומאידך עובדים כה רבים אינם מודעים לסכנת אובדן יכולת השתכרות, היא מציאות בלתי רצויה לחברה הישראלית, שגם כך סובלת מפערים סוציואקונומיים גדולים.
בשורה התחתונה, השארת המצב הקיים אינה בגדר אופציה. זו הזדמנות לעשות צדק ולהפסיק לקפח מעמד שגם כך מקופח ומוחלש. על המדינה להרים את הכפפה, לאמץ טכנולוגיות מתאימות להקלה על התשלומים ולהנגיש את המידע לאזרחיה. אלה יסייעו למעסיקים לציית לחוקי העבודה וידאגו לביטחונם הסוציאלי והפנסיוני של מאות אלפי עובדי משק בית בישראל. הרווח יהיה של כולנו.
הכותבת: עו"ד טלי בראל-הס היא סמנכ"לית תפעול ופיתוח עסקי בחברת Workito, המספקת שירותי תשלום פנסיה ודמי ביטוח לאומי באמצעות אפליקציה לעובדי משק בית