כמו כל המערב, אני מודאג מהמציאות החדשה שנכפתה על העולם בניצוחו של פוטין - אבל אני חושש לא פחות ממהלכיה של ממשלת סין לחיזוק עתידה הטכנולוגי.
מזה כעשור ממשלת סין מקדמת באדיקות את תכנית "ענקים קטנים" - תוכנית לזיהוי סטארט אפים טכנולוגיים בכלל, ובתחום הסייבר בפרט, שיתחרו עם מקביליהם במערב. הממשלה הסינית עושה כל שביכולתה על מנת להגדיל את צמיחת החברות הטכנולוגיות מהתחומים האסטרטגיים במדינה, כשהיא תומכת בהם במיליארדי יואן על ידי הטבות מס ותמריצים כספיים.
הסינים הבינו שהעמדת טנקים על הגבולות היא צעד מלחמה של המאה הקודמת והיום הדרך הטובה ביותר להמחשת פער עוצמתי מהיריבים שלך, היא להראות שאתה יכול לפרוץ את הגבולות בלחיצת כפתור. סין יודעת שהמלחמה של הדור הבא לא תהיה עם טנקים, אלא באמצעות מחשבים חכמים וכלכלה חזקה. לכן, היא משקיעה כמעט טריליון וחצי דולר בתקופה של חמש שנים בכדי לפתח חלופות עצמאיות לטכנולוגיה במטרה להגביר את הייצור, הייצוא ולחזק את קופת המדינה ואת עוצמתה בעולם.
הסינים הבינו שהעמדת טנקים על הגבולות היא צעד מלחמה של המאה הקודמת והיום הדרך הטובה ביותר להמחשת פער עוצמתי מהיריבים שלך, היא להראות שאתה יכול לפרוץ את הגבולות בלחיצת כפתור
התוכנית של סין אומנם נשמעת חדשנית אך לפני שנים רבות, כשישראל לא התהדרה באיתנות כלכלתה ובעוצמתה הצבאית, הייתה לנו כאן עשייה מתוך חזון והסתכלות לעתיד רחוק. דוד בן גוריון השקיע רבות בתעשייה הביטחונית בארץ בהבנה שעל מנת שישראל הצעירה תהיה עם ידה על העליונה אל מול אויביה, עליה להפשיל שרוולים ולהפוך ליצרנית של טכנולוגיות מתקדמות ועצמאיות שיבטיחו את אי תלותה ואת קיומה.
זה התחיל עם חתירת המדינה לפיתוח גרעין בשנות ה-50 בהובלת קברניטי ישראל ודוד בן גוריון בראשם, המשיך בשנות ה-60 וה-70, עם הקמת גופים כמו אגף סיב"ט (סיוע ייצוא ביטחוני) ומש"ב (סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל), שהיו החלוצים בייצור ושיווק של ידע וטכנולוגיות ישראליות מתקדמות והווה בימים אלה עם פיתוח גופי וארגוני הסייבר של צה"ל ובכלל. בן גוריון אף עודד הקמה ופיתוח של מפעלי ומוצרי מזון בישראל, על מנת שקיבתה של המדינה תהיה תלויה רק בה ולא באף אחד אחר. אפרופו הסינים, היה זה בן גוריון שביקש מאויגן פרופר, ממייסדי חברת אסם, לייצר תחליף מבוסס חיטה לאורז - מה שהביא ליצירת אורז בן גוריון או מה שאנחנו קוראים לו עד ימים אלה "פתיתים". ארה"ב מבינה את זה ומשקיעה הון גם במלחמה הזאת, מול סין, בתמיכת החברות בעמק הסיליקון.
וישראל? האם אנחנו עושים מספיק כדי להבטיח את קיומנו במלחמה הבאה? לא בטוח.
בשונה מסין ובשונה ממה שהתרגלנו במשך שנים, מספר הסטארט אפים החדשים בישראל במגמת ירידה והשקעה בהייטק נראית יותר כהצהרה מן הפה והחוצה מאשר תכנית עבודה עבור הממשלה, אף שמעל 55% מן הייצוא של ישראל מגיע מהתחום ולרוב הוא נמצא במגמת צמיחה. שי ג'ינפינג עובד יומם וליל כדי שסין תהפוך להיות מעצמת-על טכנולוגית והפעולות שלו מעצימות את כלכלת המדינה ומחזקות את יחסי הפנים והחוץ שלה בעוד שכבר ראינו והפנמנו מה עלולות להיות התוצאות הרות האסון של תלות העולם בתעשייה הסינית.
שי ג'ינפינג הבין מה שמנהיגינו הבינו בזמנו - ייצור וייצוא גבוהים מביאים איתם ביטחון ויכולות השקעה בטכנולוגיה אשר יוצרות קשרים עם מדינות אחרות, מחזקות את קשרי החוץ, מכניסות כסף רב שמושקע בתורו בהתקדמות נוספת ומשאירה את המדינה מובילה
שי ג'ינפינג הבין מה שמנהיגינו הבינו בזמנו - ייצור וייצוא גבוהים מביאים איתם ביטחון ויכולות השקעה בטכנולוגיה אשר יוצרות קשרים עם מדינות אחרות, מחזקות את קשרי החוץ, מכניסות כסף רב שמושקע בתורו בהתקדמות נוספת ומשאירה את המדינה מובילה. כפי שבעבר הושקעו משאבים רבים בפיתוח הגרעין, בהקמת הקמ"ג ובהכשרת מוחות אשר הביאו אותנו למצב הטוב בו אנו נמצאים היום, כך ישראל חייבת להרחיב, להגדיל ולהשקיע בפעילות הסטארט אפים ובהיי-טק שלה.
אסור לנו, כמדינה וכתעשייה, לשכוח את חזונו של דוד בן גוריון - ואל לנו להתבשם מן ההצלחות של היום (שהן פרי השקעות העבר), להירדם בשמירה ולוודא שמחר בבוקר לא נקום לעולם שבו מדינת ישראל חדלה מלתמוך בעצמאותה הטכנולוגית ובכלל.
הכותב: מריאן כהן הוא יו"ר איגוד הייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים