עוד לפני הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס עבור ישראל, בלילה שבין שישי לשבת, התפתח השבוע דיון ברשתות החברתיות, שהצטרף אליו גם חבר הכנסת שמחה רוטמן, על המשבר בהייטק הישראלי: האם מקורו רק במשבר העולמי, או שהרפורמה במערכת המשפט תרמה לו? ואם כן, עד כמה? הדיון התעורר על רקע דוח, למעשה סקר, שפרסם ארגון סטארטאפ ניישן סנטרל על "השפעות ההצעות לשינויי חקיקה על מגזר הטק".
לא הייתי צריך את הסקר של סטארט אפ ניישן סנטרל בכדי להגיד שמצב חברות הסטארטאפ על הפנים מבחינת גיוסים. יש כמעט הקפאה, אני מכיר זאת מהתחום ומהחברות בהם אני מעורב. (בתחומים רפואיים).
להערכתי מדובר בשילוב בן האוירה שנוצרה בעקבות הניסיון לקדם רפורמה משפטית דרמטית ללא הסכמה רחבה>>
המחקר מעניין בחלקו, ומשקף הרבה חששות לעתיד מצד המנהלים והמנהלות בהייטק, אבל החלק המעניין ביותר בו נוגע לא להערכות לגבי העתיד אלא לדיווח "חי" מהשטח של הנשאלים: "79% מבכירי החברות שנמצאים בתהליכי גיוס דיווחו על ביטולי פגישות עם משקיעים מאז תחילת החקיקה", נכתב, "31% דיווחו על עצירה מוחלטת של הפגישות מצד המשקיעים". הנתון עקבי עם מקרים שעליהם כבר דיווחו מנכ"לים, על כתף קרה שקיבלו מצד משקיעים זרים שנרתעים מאי היציבות בישראל.
רוצה לומר, הדיון ראוי ובאמת קשה מאד לבודד את המשתנים בסוגיה הזו - אנחנו נמצאים בסערה מושלמת שכוללת רכיבי מיקרו ומאקרו. יתכן שהרפורמה המשפטית אחראית רק לחלק קטן מהקריסה, אבל ההייטק כל כך חיוני למשק הישראלי שצריך לוודא שלפחות מה שבאחריותנו - ימותן. (אמיתי זיו)
מתקפת הסייבר: נזק מועט, ניצחון תודעתי
שבוע מתוח עבר על מנהלי אבטחת המידע (CISO) בישראל. אפשר לומר בוודאות גמורה שלא היה ארגון אחד, שלא היה מודאג מפני מתקפת OpsPetir ("מבצע ברק") מצד האקרים מאלזיים וסודניים על אתרים ממשלתיים ופרטיים. השבוע התחברו שתי 'חגיגות': OpIsrael שנהוגה כבר שנים רבות, ו"יום ירושלים האיראני" החדשה, שנועדו לתמוך במאבק הפלסטיני נגד ישראל. איך זה עובד? התוקפים משגרים מתקפות DDOS (מניעת שירות) מתמשכות, שמתישות את האתרים במיליוני פניות בו-בזמן עד שהם קורסים לזמן קצר.
סיכום חלקי של הנפגעים: האוניברסיטה הפתוחה, בנק ירושלים, בנק מסד, הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החייל, דואר ישראל, חברת מקורות, חברת החשמל ועוד שורה של חברות פרטיות. נזקים אין, ככל הידוע. בשנים קודמות התוקפים הצליחו להחליף את דף הבית בכמה אתרים, בהם אתרים ממשלתיים, והעלו כתובות נאצה נגד ישראל. הפעם זה לא קרה. ככל הידוע גם לא נפרצו מערכות מחשבים ולא דלפו מסמכים. וגם קצב ההתאוששות של האתרים שנפלו היה מהיר יחסית. הבעיה נמצאת במקום אחר.
בשנים קודמות התוקפים הצליחו להחליף את דף הבית בכמה אתרים, בהם אתרים ממשלתיים, והעלו כתובות נאצה נגד ישראל. הפעם זה לא קרה. ככל הידוע גם לא נפרצו מערכות מחשבים ולא דלפו מסמכים
במאבק התודעתי, התדמיתי, התוקפים חגגו ניצחון. התקשורת הישראלית דיווחה על המתקפות בזמן אמת והתוקפים מיהרו לצטט את הדיווחים הישראלים כהוכחה להצלחתם. ישראל, מעצמת הסייבר ההגנתי וההתקפי, נראתה כמו ברווז במטווח. לצד מתקפות הטילים וההתפרעויות בהר הבית, מתקפות הסייבר מערערות עוד קצת את ההרתעה הישראלית. ונראה כאילו לרשויות בישראל יש הרבה דברים חשובים מכדי לעסוק בנושא הזה או אפילו להתייחס אליו. (טל שחף)
האם ChatGPT יכול להשקיע במקומכם בבורסה
האם כלי הבינה המלאכותית ChatGPT יכול לסייע למשקיעים לחזות שינויים עתידיים בשוק המניות? התשובה חיובית, לפי עבודת מחקר חדשה שפורסמה ביום שני על ידי שני פרופסורים למימון מאוניברסיטת פלורידה, באתר Social Science Research Network.
צמד החוקרים, פרופ׳ אלחנדרו לופז-לירה ופרופ׳ יואהואה טאנג, הזינו את הצ'אט בוט ביותר מ-50 אלף כותרות חדשותיות שפורסמו בין אוקטובר 2021 לדצמבר 2022 על חברות שנסחרות בבורסות בארה״ב, וביקשו ממנו לקבוע אם אלה חדשות טובות, רעות או לא רלוונטיות עבור מחירי המניות של החברות. הם השתמשו בניתוח הסנטימנט הזה כדי לחשב "ציון ChatGPT" מספרי ובדקו אם הציונים האלה מנבאים את ביצועי המניות של אותן חברות למחרת בשוק המניות.
להפתעתם, החוקרים מצאו מתאם חיובי מובהק סטטיסטית בין ציונים אלה לבין ביצועי המניות ביום המחרת עבור החברות שהם ניתחו. מניותיהן של חברות בעלות ציוני ChatGPT גבוהים יותר הניבו תשואות גבוהות יותר מאלה שהיו בעלות ציונים נמוכים יותר.
גם אנחנו ב-tech12 הראינו השבוע כיצד השיב ChatGPT באופן סולידי למדי על שאלתנו איך להכין את תיק ההשקעות שלנו לקראת מיתון. אם כך, האם ניתן לסמוך על ChatGPT בקבלת החלטות השקעה? כפי שהצ׳אט בוט עצמו השיב לנו: "ChatGPT יכול להציע הצעות ותובנות, אבל בסופו של דבר תהליך קבלת ההחלטות צריך לכלול בן אדם שיכול להפעיל שיקול דעת משלו בהתבסס על כל המידע הזמין. לכן, בעוד ש-ChatGPT יכול להיות כלי מועיל במתן מידע ותובנות, תמיד חשוב לערוך מחקר וניתוח משלך ולהתייעץ עם יועץ פיננסי מקצועי לפני קבלת החלטות השקעה". (רועי קצירי)
אילון מאסק אוהב את חופש הביטוי, פחות את חופש העיתונות
ההשוואה של אילון מאסק בין טוויטר בבעלותו לבין WeChat הסינית קיבלה בשבועות האחרונים חיזוק כפול. ראשית ההצהרה האחרונה של מאסק על כך שטוויטר היא כבר לא טוויטר אלא חלק מאפליקציית X חובקת כל: ארנק, רשת חברתית, מדיה והזמנת סושי תחת קורת גג אחת, בדיוק כמו הלהיט הסיני.
כרגע עדיין בגדר גחמות-שאפתניות-מגלומניות של האיש, שלא סיפק יותר מדי הוכחות בשנה האחרונה. אולם החלטה אחרת שלו מהשבועות האחרונים מזכירה דווקא את הצד האפל של וויצ'ט והסינים: הניסיון להכפיף את אמצעי התקשורת בטוויטר לראיית העולם המאסקית.
מאסק לא כ"כ אוהב ביקורת ועיתונות, מה לעשות, תפקידה לבקר. חלק מהחזון שלו לטוויטר הוא משהו שהוא עצמו כינה בעבר "citizen journalism": הסתמכות על דיווחים פרסונליים של משתמשים במקום על עיתונות מסורתית. אמש הודיעה טוויטר כי משתמשים משלמים (Twitter Blue) יוכלו מעתה לצייץ הודעות באורך של עד 10,000 תווים, משהו ששקול למאמר של 2,000 מילה; להעלות סרטונים וגם לגבות תשלום עבור התוכן שהם מייצרים. כרגיל אצל מאסק, חזון, אידאולוגיה וקטנוניות משמשים כאן בערבוביה.
בהתאם הוא החליט שהחשבון של NPR (תחנת רדיו ציבורית אמריקאית) יכלול את הביו "עיתונות מופעלת ע"י המדינה", כלומר גוף תעמולה. במקבל הוא החליט להגביל את החשיפה של סטארט אפ הניוזלטרים Substack אחרי הודעה שהחברה עובדת על פיתוח כלי בעל תכונות משותפות מסוימות עם טוויטר. נזכיר שלפני כמה שבועות מאסק "השעה" מהפלטפורמה עיתונאים שביקרו איתו. כל אלה ביחד מציירים תמונה לא מחמיאה בעליל של איש שמפאר את חופש הביטוי אבל פועל כאחרון הדיקטטורים, וכאלה יש לנו לאחרונה מספיק. (הגר רבט)
ה-AI משנה את עולם הבידור
תאגיד השידור "כאן" הכריזו השבוע על מה שהם מכנים "השיר העברי הראשון שמבוסס על בינה מלאכותית". למרות שבשמיעה ראשונה אפשר להתבלבל ולחשוב שהשיר גם נכתב ע״י בינה מלאכותית, לא. לשיר יש שלושה כותבים. אז איפה ה-AI נכנס כאן? בסולנים: המכונה סינתזה מחדש את קולותיהם של עפרה חזה וזהר ארגוב שישירו שיר חדש שהם מעולם לא הקליטו.
כמו בטרנד הבלנסיאגה ששטף את הרשת, שבו דמויות מוכרות החלו לפרסם את מותג האופנה, גם כאן אף אחד לא שאל את האומנים או השחקנים אם הם רוצים להשתתף במשחק. במקרה של חזה וארגוב זה חמור יותר, כי הם באמת לא יכולים לענות. ובכל זאת, השיר הוקלט והועלה לשירותי הסטרימינג תחת התיוג של האומנים המקוריים.
כאן גאים להציג: השיר העברי הראשון המבוסס על בינה מלאכותית, ״כאן לעולם", עם גדולי הזמר הישראלי - עפרה חזה וזוהר ארגוב!
לרגל יום העצמאות ה-75 לקחנו את ענקי המוזיקה שגדלנו עליהם והחלטנו ליצור דואט מרגש שהוא כולו געגועים למדינה, ואחד לשנייה. איך יצרנו את זה? בואו איתנו > pic.twitter.com/Y38kNtKfrD
אנחנו נכנסים לעידן חדש, שבו ה-AI משמש לבידור. חלק מזה אומר שה-AI ייצר עבורנו שורות של טקסטים, שאותן נצרוך בלי הבחנה. חלק מאותו גל אומר שדמויות מוכרות, מההווה או מהעבר, יוכלו לקבל טקסטים חדשים שאנחנו יצרנו. תארו לעצמכם את אינספור האנשים שכותבים יצירות Fan Fiction, רק שעכשיו הם גם יוכלו להפיק בעצמם את פרקי החלומות שלהם מהדמויות שהם הכי אוהבים.
מלהיב, אבל זה גם אומר שאנחנו עומדים לראות יותר ויותר דריסה ברגל גסה של זכויות שחקנים, של כותבים, וגם של אמנים שעברו מן העולם. ה-AI מספק לנו כוח בלתי נתפס ביד, ויהיו הרבה מאוד אנשים שישתמשו בו בלי מחשבה מספקת על ההשלכות. ברוכים הבאים לעולם שבו אפילו למות כבר אי אפשר יותר. (שי רינגל)