שעתם היפה של ההייטקיסטים

חוט השדרה של המאבק

בתחילת השבוע עוד העסיקה אותנו העברת כספי ההייטק ותיקי ההשקעות מישראל לחו"ל. שאול אולמרט, מייסד הסטארט אפ Piggy, סיפר על פעילותו הערה כיועץ להייטקיסטים שרוצים לפתוח חשבונות בחו"ל. אסף רפפורט, מנכ"ל ומייסד וויז, הכריז על גיוס הון של 300 מיליון דולר לחברה, שלא ייכנסו לחשבונות בנק בישראל. "אני שומע מכל עבר קולות של משקיעים מודאגים, של יזמים שמוציאים בחשאי כסף מהארץ ושל עובדים המפחדים לעתידם בישראל", אמר.

אבל אולי המסר של הוצאת כספי ההייטק קצת איבד את האפקטיביות. באמצע השבוע המגמה השתנתה לגל של מכתבי מחאה של קבוצות מובחרות. למכתב המחאה המקורי של ההייטקיסטים הצטרפו מכתבי מחאה של בוגרי תוכנית "תלפיות", מכתב יוצאי המוסד, מכתב טייסי המילואים, מכתב בוגרי 8200, מכתב בוגרי מערך המבצעים המיוחדים ומכתב אנשי מערך הסייבר ההתקפי. רבים מהחותמים על המכתבים האלה הם אנשי הייטק. על האפקטיביות של זה היה אפשר ללמוד מכינוס החירום של מפקד חיל האוויר שדווח לרמטכ"ל ולשר הביטחון במין אירוע מתוקשר.

לאנשי ההייטק יש מעורבות נוספת, אולי חשובה אפילו יותר מאלה. בסוף השבוע נחשף טפח מפעילות האנשים שמארגנים את המאבק, ושם גם צפה העובדה שמקורות המימון של המאבק הם לא מה-CIA וגם לא מאיראן, אלא הרבה אנשים טובים מכל רחבי הארץ וגם קבוצה לא קטנה של אנשי הייטק שתורמים סכומים משמעותיים מכספם האישי כדי שההמונים שיוצאים לרחובות יהיו אפקטיביים יותר.

עד לא מזמן הסנטימנט נגד אנשי ההייטק היה שהם עשירים, נהנתנים וחיים בבועה שמנותקת ממה שקורה במדינה. הימים האלה הם שעתם היפה של ההייטקיסטים, שמתגלים לא רק כמחוברים למדינה ולמצוקותיה, אלא כחוט השדרה של המאבק נגד הפיכת ישראל לדיקטטורה. (טל שחף)

המסיבה עוברת למשרד

חברת הסייבר WIZ הודיעה השבוע על גיוס של 300 של מיליון דולר ובמקביל דיווחנו שהחברה לא תערוך השנה מסיבת פורים. לא מסיבה קטנה, לא מסיבה צנועה במשרדים. כלום. למה זה מעניין אותנו? כי המסיבה בשנה שעברה, שכללה רשימה מפוארת של אמנים מהשורה הראשונה, בהם נועה קירל, שרית חדד, ברי סחרוף ומאור כהן ששרו שירים מהקטלוג של דיסני, עלתה כ-4 מיליון שקל וגררה ביקורת רבה. בראיון למאקו אחרי המסיבה המנכ"ל אסף רפפורט ואמר שבסאקלה של אירועי טק, "מדובר באירוע יחסית קטן" והבטיח שגם בשנה הבאה, כלומר השנה, תהיה מסיבה. אז זהו, שלא.

מיקרוסופט וראפיד גם קיימו בשנה שעברה מסיבות מנקרות, זו של השנייה הוערכה ב-10 מיליון שקל. השנה? בחברות סירבו להגיב.

בשיחות עם מפיקים שחתומים על מסיבות רבות של ההייטק, הם מספרים על צמצומים, ביטולים, מעבר למסיבה במשרד במקום בחלל אירועים, הזמנות ללא בני זוג ועוד. מדוע? דבר ראשון כי הן באמת נדרשות לצמצם והסיבה השנייה היא הנראות – קשה לפטר ביום ראשון ולחגוג בגדול ביום חמישי. (רז סמולסקי)

זמן לפגישה עם ביבי

לקראת סוף השבוע קרה דבר שלא קרה מאז הקמת הממשלה הנוכחית: שר המשפטים יריב לוין נפגש עם בכירים בענף ההייטק, שהסבירו לו עד כמה תהיה אנושה הפגיעה בהייטק הישראלי, אם כי סביר להניח שהם בעיקר שמעו ממנו עד כמה הם טועים.

מקורות המימון של המאבק הם לא מה-CIA וגם לא מאיראן, אלא הרבה אנשים טובים מכל רחבי הארץ וגם קבוצה לא קטנה של אנשי הייטק שתורמים סכומים משמעותיים מכספם האישי כדי שההמונים שיוצאים לרחובות יהיו אפקטיביים יותר

הפגישה נערכה בביתו בסביון של שלמה דברת, שותף כללי בקרן כרמל, ומי שמוגדר בדרך כלל כאחד מ"ראשי ההייטק". משתתפי הפגישה הם קבוצה מעניינת: מנכ"ל ומייסד Fiverr מיכה קאופמן; נשיא Wix ניר זוהר; השותף המנהל של קרן דיסרפטיב טל ברנוח, מנכ"ל איירון סורס תומר בר זאב ומנכ"לית מטא בישראל עדי סופר תאני. האם למטא יש מסרים למסור לממשלת ישראל? משתתפי הפגישה טוענים שהם השתתפו בה כאנשים פרטיים.

אז החבר'ה מקבוצת דברת השתתפו בפגישה פרטית שכזו גם עם הנשיא הרצוג וגם עם פוליטיקאים שונים. בפגישות האלה הם כנראה מבחינים שטיעונים כלכליים לא באמת מניעים פוליטיקאים לשנות את דעתם. לא בימים אלה. טיפ? אולי כדאי להם לנסות להיפגש עם נתניהו. לפחות אחרי זה יוכלו לספר עד כמה עמוק באמת אנחנו בתוך הצרה הזו. (טל שחף)

המחשב לא יכול להחליף הכל

השבוע הזדמן לי להתנסות בפלא החדש של ספוטיפיי: DJ, שדרן הרדיו האישי שנוצר בעזרת ג'נרטיב AI. השדרן מייצר קול סינטטי לחלוטין ומשתמש במודלי השפה של OpenAI בשביל לדבר בין השירים, שזו בדיוק הסיבה שבגללה אני לא רוצה לפתוח את הרדיו. בין חפירה אחת לאחרת, הדיג׳יי הודיע לי פתאום שהוא הולך להשמיע שיר ששמעתי הרבה מאוד ב-2016, לא שנה כל כך טובה בחיי. סגרתי את הדיג׳יי והורדתי את האוזניות במהרה.

נראה שכל שני וחמישי חברה אחרת מכריזה על פיצ׳ר AI חדש, וכל שורה שעד כה הקלקנו בה מילים הופכת לשורה שאליה אפשר להכניס הוראות ל-AI למלא

לא רק ספוטיפיי במירוץ: חברת מטא הודעה על מוצר בשם ״פרסונות״, שיעזור למפרסמים להגיע לקהל יעד בעזרת AI. חברות Notion ו-Clickup הכריזו על פיצ׳ר ה-AI שלהן שיעזור לעובדים לייצר רשימות בקליק או למלא תקצירים של טקסטים מישיבות. ובכלל נראה שכל שני וחמישי חברה אחרת מכריזה על פיצ׳ר AI חדש, וכל שורה שעד כה הקלקנו בה מילים הופכת לשורה שאליה אפשר להכניס הוראות ל-AI למלא.

ברור ש-AI הוא מרוץ חימוש וכולם רצים להשיג את המטרה, השאלה היא מהי בדיוק המטרה. רק להשיג מנוע AI? המחשב לא יוכל להחליף הכל, ולפעמים הוא אפילו לא צריך. (שי רינגל)

שעיר לעזאזל

בתחילת השבוע פירסמה רשות המסים הודעה על מעצר של מעצב ישראלי, שלטענתה העלים הכנסות של 3 מיליון שקל ממכירת יצירות דיגיטליות באמצעות מנגנון NFT. מבלי לעודד העלמת מס - האירוע מעורר שאלות מסוימות ואי נוחות. 

ראשית, בבסיס העובדות יש לציין כי המעצב, בן בנחורין, לא המיר מטבעות קריפטוגרפים לשקל או שום מטבע "אמיתי" אחר, אלא רק בין מטבעות קריפטוגרפים, או כמו שעורך דינו הגדיר זאת: "החליף חמור בחמור". אירוע החלפה כזה יוצר, לכאורה, חבות מס של בערך 750 אלף שקל (מס רווחי הון) מכסף שאין לו למעשה.

שנית, הבנקים מערימים קשיים בהפקדת כסף שמקורו בקריפטו, במיוחד NFT, גם עבור מי שרוצה לעמוד בכל דרישות החוק.

שלישית: הוראות המס בנושא לא מספיק ברורות ועבור מי שאינו בקיא בתחום, צריך זכוכית מגדלת כדי למצוא אותן. 

לבסוף, קשה להצדיק את אופן האכיפה, שכלל מעצר והחרמת רכוש של אדם נורמטיבי בסך הכל, במה שהיה יכול להסתיים בתכתובת. נראה שרשות המסים חיפשה מקרה של "שעיר לעזאזל" למען יראו וייראו. מבלי לפטור את המעצב ממעשיו, נראה שיש מקום להעמיק הסדרה והסברה של תחום הקריפטו בישראל. (אמיתי זיו)