טוויטר, אילוסטרציה (צילום: Jirapong Manustrong, שאטרסטוק)
טוויטר, אילוסטרציה. יזמות צריכות לשקול להגביר נוכחות בטוויטר בתקופה שקודמת לסבב | צילום: Jirapong Manustrong, שאטרסטוק

טוויטר הפכה בשנים האחרונות לרשת החברתית המובילה בתקשורת בין יזמים, מנהלי קרנות, וגורמים שונים בתעשיית הטק בישראל ובעולם. כיום כבר נראה שכמעט כולם מתאמצים להראות נוכחות בטוויטר, ויש כאלה שלא מעבירים יום עבודה בלי ציוץ או שניים.

מכיוון שאין עלות אמיתית לציוץ בטוויטר (חוץ מזמן), נשאלת השאלה על מה בעצם מעיד או מצביע המאמץ הנרחב של חלק מהיזמים והמשקיעים להביע את דעתם המלומדת בטוויטר? יותר מכך, האם פעילות ענפה בטוויטר מהווה סיגנל לחוזקו של הסטראט אפ שיזם מנהל? או לחלופין האם היא מעידה על היכולות שלכן בתור מנהלות VC?

מאמר חדש תחת הכותרת Twitter Sentiment as a Weak Signal in Venture Capital Financing שהתפרסם בשנת 2021 במגזין Journal of Business Venturing, בוחן עד כמה פעילות ענפה של יזמים בטוויטר מקושרת להצלחת החברה ולשווי שלה בעת סבבי גיוס. המסקנה הראשונה והמעניינת של המאמר היא שלפעילות ענפה של יזמים בטוויטר - תופים תופים - יש השפעה חיובית מובהקת על וולואציה בשלבים מוקדמים. מה שאומר שאם צייצת יותר כנראה שתסגרי עסקה טובה יותר.

עם זאת, צריך להתייחס בזהירות מסוימת לממצא הזה: הוא יכול להעיד על כך שיזמות צריכות להיות ערות לטרנדים האחרונים בתעשייה כפי שהם באים לידי ביטוי במגמות בטוויטר, כמו למשל ESG regulation או Web3. צוותים בשלב ה-ideation צריכים לשקול לעשות double-down על שוק חם, ולהקים חברות בסגמנטים ותחומים שנתפסים כסקסיים עבור משקיעים, כפי שעולה מהבאזז בטוויטר.

המסקנה הראשונה והמעניינת של המאמר היא שלפעילות ענפה של יזמים בטוויטר יש השפעה חיובית מובהקת על הערכת שווי בשלבים מוקדמים. מה שאומר שאם צייצת יותר כנראה שתסגרי עסקה טובה יותר

מסקנה נוספת היא שיזמות צריכות לשקול, כחלק מאסטרטגיית ה-go to שלהן בנוגע לסבבי גיוס, להגביר נוכחות בטוויטר בתקופה שקודמת למועד הסיבוב. ככל שקרנות VC מתייחסות לפעילות בטוויטר כסיגנל אינדקטיבי מסוים, גם אם הוא חלש, אשר משפיע על קבלת ההחלטות שלהן - יזמיות חייבות לנצל זאת לטובתן.

המסקנה השנייה והמאוד לא מפתיעה של המאמר היא שאין שום קשר בין הפעילות שלכן בטוויטר לסיכויי ההצלחה של החברה בהמשך הדרך, כלומר להסתברות שתעשו אקזיט מרשים. כולנו מכירים את האפקט ההפכפך של דירוגי "הסטארט אפ המבטיח ביותר לשנת..." שבשנה העוקבת ביצע down road מרשים ביותר. בסופו של יום, יח"צ עשוי להיות חרב פיפיות ותמיד צריך להקים חברה שפותרת בעיה אמיתית ללקוחות ורק אחר כך לצייץ על זה ולא הפוך.

ומה לגבי מנהלי קרנות שמצייצים את עצמם לדעת? אפשר להסיק לגביהם מסקנות דומות: אם פעילות בטוויטר מהווה סיגנל מסוים בבסיס קבלת ההחלטות של מנהלי קרנות, היא כנראה מהווה סיגנל דומה גם בבסיס קבלת ההחלטות של יזמים בהקשר של ההחלטה לאיזה קרן VC כדאי לי לפנות. גם כאן אנחנו לא מצפים שמי שתצייץ יותר בהכרח תפגין לאורך זמן ביצועים טובים יותר ל-LPs שלה, אבל ככל שזה משפיע בטווח הקרוב על איכות ה-deal-flow, יש רציונל עסקי עמוק לצייץ עוד ועוד.

המסקנה השניה היא שאין שום קשר בין הפעילות שלכן בטוויטר לסיכויי ההצלחה של החברה בהמשך הדרך, כלומר להסתברות שתעשו אקזיט מרשים. בסופו של יום, יח"צ עשוי להיות חרב פיפיות ותמיד צריך להקים חברה שפותרת בעיה אמיתית ללקוחות ורק אחר כך לצייץ על זה ולא הפוך

המאמר בחן נקודה מעניינת נוספת והיא הקשר בין כמות הציוצים בטוויטר לסיגנלים קשיחים יותר המצביעים על איכות החברות כמו פטנטים. נמצא שיש קשר בין הסיגנל הרועש לאיכות. קרי, ציוצים בטוויטר הם סיגנל עמוק יותר של איכות - רישום לפטנטים. חברות שרושמות יותר פטנטים מהממוצע גם מצייצות יותר מהממוצע. אם יש על מה להשוויץ - השוויצו.

אז העצה לחיים האמיתיים - אם את שנונה, מצחיקה, והכי חשוב אם יש לך על מה להשוויץ (פטנטים, זיהוי טרנדים חדשים, פידבק טוב מפיילוט), ואת מגייסת כסף (או VC שמחפש Deal-flow) תתחילי להפיץ את הבשורה בטוויטר. זה כנראה ישתלם לך.

ד"ר דן אקס IBI Tech Fund (צילום: אילן בשור, יח"צ)
ד"ר דן אקס, IBI Tech Fund | צילום: אילן בשור, יח"צ

הכותב: ד"ר דן אקס הוא שותף מנהל בקרן ההון סיכון IBI Tech Fund. הדוקטורט של אקס עסק בחקר דפוסי השקעה של קרנות הון סיכון.