בשנת 2005 חברת SONOS פיתחה פתרון לביזור אודיו בבית חכם. הפתרון הוא למעשה טכנולוגית אודיו ייחודית על השליטה ברמקולים המצויים במספר חדרים ולאופן שבו הם מסתנכרנים לנגן מוזיקה באותה עוצמת הקול ועל פני מספר חדרים או אזורים בבית. באותה תקופה, מדובר היה בפתרון חדשני והחברה רשמה עליו מספר פטנטים. בשנת 2013, החלה SONOS לשתף פעולה עם ענקית הטכנולוגיה גוגל. בשנת 2016 גוגל הפסיקה את שיתוף הפעולה עם SONOS והחלה ליישם את הפתרון של SONOS מבלי לכלול אותה ולהשתמש בכל הידע והמידע שנאסף במהלך שיתוף הפעולה בין השתיים.
בשלב זה, לחברה הצעירה לא היה את היכולת שיווקית או קהל הלקוחות של גוגל, ונותר לה רק תיק הפטנטים שברשותה כדי לנסות ולהציל את החברה ולהילחם בהפרה. SONOS הגישה תביעת הפרה בחמישה פטנטים בבעלותה נגד גוגל, וניצחה. הפסיקה הובילה לכך שגוגל הסירה תכונות מסוימות מהרמקולים החכמים שלה.
זהו ניצחון ענק של SONOS על ענקית הטכנולוגיה גוגל, אשר היה יכול להסתיים אחרת, אם SONOS לא הייתה מגינה על הפיתוחים שלה עם פטנטים. אז אם אתם מפתחים טכנולוגיה ורוצים להגן עליה עם פטנט, יש מספר טעויות שכדאי להימנע מהן כדי לא לאבד זכויות יקרות בעתיד.
טעות מספר 1: אי אפשר להגיש פטנטים בתוכנה
קל לחשוב שאי אפשר לקבל פטנטים בתוכנה, אבל זאת טעות. מעל ל-60% מהפטנטים שניתנו בארה"ב ב-2020 (כולל הפטנטים של SONOS) קשורים לתוכנה חדשנית. בשוק של היום, לסטארטאפים אסור להתעלם מהגנה על פיתוחים טכנולוגיים בתחום התוכנה. בעוד שלענקיות הטכנולוגיה יש מונופול על המשתמשים, פלטפורמות הפרסום, המידע על השימוש והתוכן, פטנטים יכולים לשמש כהגנה היחידה מולן.
כדי שלפטנט יהיה ערך, התוצאה של השימוש בו צריכה להניב יתרון מסחרי. על כן, בקשת פטנט צריכה להיות מוגשת על הדרך להשגת תוצאה מסחרית רצויה ולא על התוצאה המסחרית עצמה
טעות מספר 2: להתמקד בחדשנות עסקית ולא טכנולוגית
פטנט ניתן על פתרון טכני לאתגר מסוים. על הפתרון להיות שונה מאלו הקיימים באותו זמן בשוק. פטנט לא ניתן על פעילות עיסקית חדשה. כדי שלפטנט יהיה ערך, התוצאה של השימוש בו צריכה להניב יתרון מסחרי. על כן, בקשת פטנט צריכה להיות מוגשת על הדרך להשגת תוצאה מסחרית רצויה ולא על התוצאה המסחרית עצמה.
למשל, בקשה לפטנט על פתרון תוכנתי המאפשר חוויית משתמש מהירה יותר מזאת הקיימת היום בשוק צריכה לכלול הסבר איך חוויית משתמש הופכת למהירה יותר ולא רק תיאור של התוצאה. לא מומלץ לרשום פטנט לפני שיודעים איך מיישמים אותו או באיזה דרך פותרים את האתגר.
טעות מספר 3: לרשום פטנט על נוסחה ללא שימוש
בארה"ב ובמדינות רבות אחרות אי אפשר לקבל פטנט על פרקטיקה פיננסית או נוסחה מתמטית, אבל כן אפשר לקבל פטנט על תהליכים חישוביים, מערכות, פתרונות המאפשרים לבצע פעולות בצורה טובה יותר. לכן, חשוב לזכור לא להגיש בקשה לפטנט לפני שמבינים במידה מסוימת את אופן השימוש בה. מצד שני, גם לא כדאי להמתין יותר מידי זמן עד המימוש המלא של הפתרון כי בשלב זה יותר אנשים נחשפו לרעיון ועולה הנחיצות להגן עליו.
טעות מספר 4: לרשום פטנט בלי לתכנן תקציב
פטנט הוא זכות טריטוריאלית, ולכן הקבלה שלו במדינות רבות יכולה להיות יקרה מאוד. יש פטנטים ששוק היעד של הפתרונות בהם הוא אירופה, הודו, קוריאה או יפן ולכן יש להתארגן בהתאם ולרשום את הפטנטים המדינות הרלוונטיות ליישום שלהם.
כדאי לדעת, שעלות קבלת פטנט בארה״ב יכולה להיות פחותה מחודשיים שכר מהנדס. מצד שני, אם רוצים לרשום פטנט בכל העולם, התהליך הזה יכול לעלות חצי מיליון דולר או יותר. לכן, כדאי לצמצם את הבחירה למדינות בהן רוצים לבצע את ההשקעה בצורה יעילה ושתחזיר את ההשקעה, במקום לבזבז את הכסף על רישום פטנטים במדינות שפחות רלוונטיות לתוכנית העסקית.
טעות מספר 5: רישום פטנט על מה שעדיף לשמור כסוד מסחרי
פטנט הוא למעשה עסקה בין הממציא לציבור. הממציא חושף את הדרך לפתרון ההמצאה שלו ובתמורה הוא מקבל הגנה על אותו פתרון. לכן, בחלק מהמקרים לא מומלץ לרשום פטנט שלא ניתן לגלות הפרה שלו ללא מאמץ סביר.
לדוגמא, רישום פטנט על אלגוריתם שרץ בשרת שלא ניתן לגלות את הרצתו בעלות סבירה (לדוגמה עד חמישה אחוז מהרווח שיעלה מהשימוש בו). חשוב להקדיש מחשבה לשאלה וגם לנסות ולהגדיר את ההמצאה על אלמנטים שיש להם ביטוי בחווית המשתמש של משתמש הקצה. אם מדובר בהמצאה שלא ניתן לגלות הפרות שלה במאמץ סביר, יש לשקול הגנת קניין רוחני אחרת, כמו סוד מסחרי.
טעויות שסטארט אפים בתחילת דרכם עושים בכל מה שקשור לקניין רוחני, במקרים רבים, עולות לחברה בלא מעט כסף.
בסופו של דבר, קניין רוחני הוא הכלי העסקי היחיד שעומד לרשות סטארט אפים לצורך הגנה על הטכנולוגיה החדשנית אשר פיתחו ולכן פרוטפוליו הקניין הרוחני של החברה הוא הנכס הכי חשוב שלה ולכן סטארט אפים מצליחים הם כאלה שדואגים להתאמה מתמדת בין התוכנית העסקית של הסטארט אפ לבין פרוטפוליו הקניין הרוחני שלו לאורך כל שלבי החיים, מהתחלתו ועד לבשלותו.
הכותב הוא עו"ד רועי מלצר, ראש תחום טכנולוגיות מחשוב במשרד הפטנטים, קבוצת ארליך