"איך מגיעים לפשיטת רגל? בהדרגה – ואז בפתאומיות", ציטוטו המוכר של ארנסט המינגווי מיטיב לתאר את המצב שאליו הגיעה תעשיית הטכנולוגיה העולמית. החודש הכריז ממשל ביידן על שורת הגבלות חדשות בתחום השבבים, בייחוד פיקוח על רכיבים למחשבי-על ושבבים לעיבוד מתקדם ליישומי בינה מלאכותית.
בניגוד להגבלות קודמות, שחלו רק על חברות אמריקניות, לראשונה הוסיפה ארה"ב מימד אקס-טריטוריאלי, והן צפויות לחול על כל חברה, מוצר או רכיב טכנולוגי (חומרה, תוכנה או קניין רוחני). ייתכן שדי בכך שמוצר כלשהו יכיל רק רכיב בודד מארה"ב, בין אם המוצר עצמו יוצר בה בפועל, תוכנן בה ויוצר במדינה אחרת, או אפילו רק נהגה במעבדה שם, כדי שהמוצר יוגדר כבר-פיקוח.
למעשה, ההגבלות הינן גורפות ברמה שכמעט כל מוצר טכנולוגי בעולם עלול למצוא עצמו כפוף למשטר הפיקוח החדש. ראוי לציין כי המנעד הרחב של ההגבלות גורם למידה מסוימת של אי-וודאות לגבי יכולתה של ארה"ב לאכוף אותן במלואן, ולכן יש לראותן כמעין הצהרה, שארה"ב לא תסכים עוד לזליגה של טכנולוגיה אמריקאית לסין דרך צדדים שלישיים, וכן שהיא אוטמת פרצות מוכרות שדרכן סין מפעילה מאמץ חובק-עולם להעברת ידע וטכנולוגיה מערביים אליה.
סגן מזכיר המסחר האמריקני, אלן אסטבז, הבהיר כי בנושא העברת טכנולוגיה, הביטחון הלאומי גובר על שיקולי מסחר וכלכלה וההנחיות יאכפו אף במחיר פגיעה כלכלית בחברות אמריקאיות, לא כל שכן חברות זרות, מערביות או סיניות
בהקשר זה, לפני מספר ימים קיים סגן מזכיר המסחר האמריקאי, אלן אסטבז, שיחה פתוחה במכון המחקר CNAS בוושינגטון. אסטבז הוא הפקיד הבכיר ביותר הנושא באחריות לפיקוח על טכנולוגיה אמריקאית. השיחה נועדה להציג את כוונות הממשל בהנחיות החדשות והיא לא השאירה מקום לספק לגבי רצינותן. אסטבז הבהיר, כי בנושא העברת טכנולוגיה, הביטחון הלאומי גובר על שיקולי מסחר וכלכלה וההנחיות תאכפנה אף במחיר פגיעה כלכלית בחברות אמריקאיות, לא כל שכן חברות זרות, מערביות או סיניות.
לומדים מטעויות של אחרים: והפעם, מאנבידיה
כשבועיים לפני פרסום ההנחיות, ניתן מעין קדימון, כשהממשל אסר בצו נשיאותי על שתי חברות שבבים (אנבידיה ו-AMD) למכור שבבים מתקדמים לסין ללא רישיון מיוחד. הנזק היה מיידי: אנבידיה נאלצה להודיע כי הפגיעה בהכנסותיה עלולה להגיע לכמעט חצי מיליארד דולר רק השנה ומניית החברה קרסה בהתאם. אסטבז אף חשף כי אנבידיה עודכנה מראש בכוונת הממשל להוציא צו לגביה.
אנו למדים מכך שני דברים: ראשית, ספק אם אנבידיה לקחה ברצינות מספיקה את אזהרות הממשל, וכנראה לא נערכה כראוי. שנית, וחשוב יותר, שהממשל למעשה השתמש באנבידיה למען יראו וייראו, להשפעה על חברות אחרות ברחבי העולם.
חידוש נוסף הוא שההגבלות החדשות מתמקדות לראשונה לא רק בחברות, אלא גם בעובדים עצמם. אסטבז הזהיר, כי ארה"ב תאכוף אותן כנגד כל אזרח אמריקאי שיעזור לתעשיית השבבים הסינית, בכל חברה ובכל מדינה בעולם. האיום הזה כבר גרם להתפטרות המונית, בין לילה, של מהנדסים אמריקנים רבים, המועסקים על ידי חברות סיניות. רשמית, ההנחיות כיום חלות על שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית ומחשבי-על, אבל אסטבז שלח רמז עבה שההנחיות תורחבנה לתעשיות ולטכנולוגיות נוספות.
ההגבלות החדשות הן המשך האסטרטגיה האמריקאית להשבת הבכורה הטכנולוגית אליה אחרי עשורים של הזנחה, שבהם התעשייה נדדה לאסיה. אסטרטגיה זו כוללת: השקעת תקציבי עתק פדרליים לתמיכה בחברות אמריקאיות, שיבנו מפעלי שבבים בארה"ב; תמיכה בחברות זרות (TSMC, סמסונג), שיעתיקו חלק מפעילותן לארה"ב ובניית יכולת יצור שבבים מתקדמים עצמאית בה; ובמקביל, הכשלת המאמץ האסטרטגי של סין להעברת ידע וטכנולוגיה אליה בתחומי מפתח אלה.
ישראל היא שחקן משמעותי בעולם טכנולוגיית השבבים. בצד הייצור ישנו מפעל השבבים של אינטל בקרית גת, מקור תעסוקה לאלפי משפחות בארץ, האחראי לכמחצית מהייצוא מישראל לסין ועל נתח משמעותי ביצוא ההייטק הישראלי בכלל. בנוסף, מספר רב של חברות אמריקאיות פועלות בארץ ומפתחות כאן את השבבים שלהן, לצד מאות חברות ישראליות בתחום.
ישראל היא שחקן משמעותי בעולם טכנולוגיית השבבים. בצד הייצור ישנו מפעל השבבים של אינטל בקרית גת, מקור תעסוקה לאלפי משפחות בארץ, האחראי לכמחצית מהייצוא מישראל לסין ועל נתח משמעותי ביצוא ההייטק הישראלי בכלל
חברות רבות בישראל עלולות למצוא עצמן כפופות למשטר ההגבלות, ונדרש גורם מכווין, שיעזור להן להבין את האילוצים וחשיבות הציות לדרישות הממשל. סגן המזכיר אסטבז הקפיד להדגיש, כי מדינות שתפעלנה מנגנון פיקוח יעיל ואמין משל עצמן עשויות לזכות בפטור והקלות מההגבלות האמריקאיות.
על רקע מדיניות ארה"ב, ישראל תתקשה יותר ויותר "להלך בין הטיפות", ותיאלץ להבין כי מרחב הגמישות של התעשייה הישראלית מול סין בתחום הטכנולוגי הולך ומצטמצם. לכך תהיינה השפעות על תעשיית ההייטק המקומית, וחיוני שהממשלה הנכנסת וראשי המשק יתכוננו לכך. ברמה האסטרטגית, ההגבלות החדשות מסמלות שלב חדש ביחסי סין-ארה"ב ומבהירות כי האחרונה חצתה את הרוביקון ומוכנה להפעיל אמצעים מרחיקי לכת במאמציה למנוע מסין לממש את יעדיה הטכנולוגיים – בראש ובראשונה להגיע לעצמאות בתחום השבבים.
עד לחודשים האחרונים היה אינטרס משותף לתעשיית הטכנולוגיה, שוק ההון, כמו גם לסין עצמה לתאר את המצב "רק" כמשבר שרשראות אספקה. אך עם פרסום ההנחיות החדשות, כמו גם הקמפיין הנרחב להפצתן, נדמה כי אחרוני הספקנים כבר הפנימו כי מדובר במלחמה טכנולוגית של ממש. ובמלחמה כמו במלחמה – חברות ישראליות מוכרחות כעת להפנים כי נפל דבר בארה״ב והממשל יגלה אפס סובלנות כלפיהן אם יתפסו מפרות את הכללים החדשים. יש לקוות כי הממשלה והתעשייה הישראלית יפנימו מהר את עוצמת האזהרה האמריקאית.
הכותב הוא: אריאל סובלמן חוקר בכיר אורח INSS, תוכנית סין