בינה מלאכותית ויד אנושית (אילוסטרציה: maxuser, shutterstock)
בינה מלאכותית וכף יד אנושית. כך הבינה המלאכותית תשפיע על מיליוני חולים | אילוסטרציה: maxuser, shutterstock

המדע והרפואה עומדים במידה רבה חסרי אונים בהתמודדות עם הפרעות נוירולוגיות. חוקרים ומדענים מתקשים להבין מחלות כמו: פרקינסון, אלצהיימר, טרשת נפוצה, ניוון שרירים ועוד. הם מסוגלים לאבחן מחלות מסוג זה על בסיס בדיקת סימפטומים בלבד, לרוב כשהן כבר בשלבים מתקדמים שבהם ההתדרדרות היא בלתי נמנעת. כתולדה ישירה מכך, חברות הפארמה מתקשות לפתח תרופות יעילות לעצירת הידרדרות המחלה ומותאמות למצב החולים.

קוצר היד משפיע דרמטית על חייהם של כ-1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם הסובלים מהפרעות נוירולוגיות. ניקח לדוגמה חולה בניוון שרירים (ALS). משך הזמן הנדרש לאבחון המחלה הוא כשנה ואחרי האבחון תוחלת החיים שלו היא כ-3 עד 5 שנים בלבד. כיוון שלא ניתן להחיות תאי עצב שמתו, זיהוי מוקדם ומדויק היה מאפשר למנוע או לעכב חלק מההידרדרות שלו באמצעות הטיפולים הקיימים או מוצרים שבפיתוח.

יתרה מזאת, כיום הערכות נוירולוגיות הן סובייקטיביות במידה רבה ולכן רבות מהן שגויות. במחלת הפרקינסון לדוגמא שיעור האבחנות השגויות מגיע לכ-30%. לאור מגבלות הטיפול, הפרעות עצביות אחראיות לתמותה של 9 מיליון בני אדם מידי שנה - הרבה יותר ממגפת הקורונה ששיתקה את העולם וגבתה את חייהם של כ-6 מיליון בני אדם במשך כשנתיים וחצי מאז התפרצותה.

במחלת הפרקינסון שיעור האבחנות השגויות מגיע לכ-30%. לאור מגבלות הטיפול, הפרעות עצביות אחראיות לתמותה של 9 מיליון בני אדם מידי שנה - הרבה יותר ממגפת הקורונה ששיתקה את העולם וגבתה את חייהם של כ-6 מיליון בני אדם

בשנים האחרונות נכנסות טכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית לתחום ומחוללות בו מהפכה. ניתן לומר שהבינה המלאכותית נחלצת לעזרת הבינה האנושית כדי להקל על האיום של ההפרעות הנוירולוגיות. 

בתחום הפרקינסון, לדוגמא, פותחו מכשירים לבישים המסוגלים לזהות רעידות בקול, רעידות גוף ונפילות המעידים על התפתחות המחלה ומאפשרים זיהוי מוקדם. כן מתאפשרת כיום מדידה מרחוק של גלי המוח (EEG) שמזהה סימנים להפרעות עצביות. Neuralight מפתחת אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה שמספקים צילום מצב מדויק של המצב הנוירולוגי של המטופל באמצעות ניתוח צילומי וידאו של תנועות עיניו המצולמים על ידי סמארטפון פשוט או מצלמת רשת.

האם הבינה המלאכותית תמזער סיכוני בריאות עתידיים?

האבחון המדויק והמוקדם הוא רק פן אחד של המהפכה הצפויה בטיפול בהפרעות נוירולוגיות. הטכנולוגיות החדשות יאפשרו גם ביצוע ניסויים קליניים מהירים ומדוייקים יותר ופיתוח מהיר וזול של תרופות חדשניות ויעילות יותר. בשלב הבא ניתן יהיה להגיע להתאמה אישית (פרסונליזציה) של הטיפול ולספק למטופלים תרופות שהוכחו כיעילות בקרב קבוצות בעלות מאפיינים משותפים. לא רק שמטופל יקבל תרופה שמתאימה לו, אלא שחולה לא יקבל תרופה לא מתאימה שעלולה לגרום לו נזק.

היכולות הללו צפויות להאריך באופן משמעותי את חיי החולים, לשפר את איכות החיים ולמתן את הסבל. מוסדות הבריאות עתידים לחסוך מיליארדי דולרים עקב צמצום מספר האשפוזים וטיפולים יעילים יותר, שניטור יעילותם יתבצע מרחוק.

ניתן לנבא בזהירות שבשנת 2030 כל אחד ואחת מאיתנו יקבל התראה אוטומטית ומדויקת ממכשיר דיגיטלי סמוך על חשד להפרעה נוירולוגית, יגיע במהירות עם האבחנה לרופא ויקבל טיפול מותאם ויעיל למצבו. בנוסף, הטכנולוגיות יביאו לניסוים מדויקים ותרופות זולות 

ניתן לנבא בזהירות שבשנת 2030 כל אחד ואחת מאיתנו יקבל התראה אוטומטית ומדויקת ממכשיר דיגיטלי סמוך על חשד להפרעה נוירולוגית, יגיע במהירות עם האבחנה לרופא ויקבל טיפול מותאם ויעיל למצבו.

במאמץ הבינלאומי נוטלים כיום חלק סטארט אפים, ביניהם ישראליים, מוסדות בריאות, חברות פארמה, חוקרים מהאקדמיה ואף חברות טכנולוגיה כמו אפל שמייצרות מכשירי קצה חכמים לניטור. לצד האלגוריתמיקה המתקדמת, נדרשים מחסני נתונים בהיקף ענק שהארגונים הגדולים מספקים כדי להריץ את האלגוריתמים ולהוכיח את האפקטיביות הקלינית.

להייטק הישראלי, שמצטיין מזה שנים בתחומי הדאטה והאלגוריתמים, יכול להיות תפקיד מרכזי גם בתחום זה שכרוך בעיבודי דאטה שמקורו בגוף האדם. מלבד הפוטנציאל הכלכלי, זה הוא אתגר מרתק שישפיע על גורלם של מיליונים ברחבי העולם.

דוקטור רבקה קרייטמן NEURALIGHT (צילום: NEURALIGHT, יחצ)
צילום: NEURALIGHT, יחצ


הכותבת היא ד"ר רבקה קרייטמן, מנהלת החדשנות של חברת Neuralight שמפתחת סמנים ביולוגיים אובייקטיביים ורגישים לזיהוי הפרעות נוירולוגיות