מנכל טיקטוק בשימוע מול הקונגרס (צילום: Chip Somodevilla/Getty Images)
מנכל טיקטוק בשימוע מול הקונגרס. ניסה לשכנע שלמפלגה אין השפעה על התכנים | צילום: Chip Somodevilla/Getty Images

הרבה מאוד בכירים בתעשיית הטק עברו את אותו הטקס: מגיעים לקונגרס או לסנאט האמריקאי לבושים בחליפה, יושבים בשולחן גדול מול מחוקקים, נותנים הצהרה קצרה ואז ופשוט מוצפים בשאלות, לא כולן קוהורנטיות או הגיוניות. צוקרברג הוא אולי האיש שיצר את הרגע הכי אייקוני בשימועים האלה, כשבקושי הצליח להושיט יד ולשתות מים מרוב מתח.

אבל משהו הרגיש שונה אתמול בשימוע של שאו זי צ'ו, מנכ"ל טיקטוק, בקונגרס האמריקאי: אף אחד מחברי הקונגרס לא היה בעדו. הוא חטף נאום אחרי נאום מחברי קונגרס שונים, דמוקרטים ורפובליקנים, והרבה פעמים אפילו לא קיבל את ההזדמנות לענות לטענות שעלו מולו. זה הרגיש כמו מתקפה מתוזמנת יותר מאשר שימוע. אם מול צוקרברג או סונדאר פיצ'אי השימוע הרגיש כמו הדרך של המחוקק להראות שהוא מודע לדברים, גם אם הוא לא עושה איתם שום דבר אמיתי, השימוע של טיקטוק הרגיש כאילו האמריקאים מוכנים לפעולה. זה לא יגמר רק בשימוע. התסריט שנשמע עד לפני כמה שנים דמיוני, שטיקטוק תאסר לשימוש בארה"ב, לפתע לא נראה דמיוני כל כך.

חברי הקונגרס הגיעו מצוידים בפלקטים, בתמונות, בסרטוני טיקטוק משלהם. אחד מחברי הקונגרס טען ששאו אחראי באופן אישי להתאבדות של ילד שעבר התעללות מחבריו בטיקטוק. חבר קונגרס אחר הציג פלקט מלא באתגרי טיקטוק שסיכנו את חייהם של ילדים. במה שונה טיקטוק מאינסטגרם או פייסבוק בנושאים האלה? לא בהרבה. ובכל זאת, היה קל יותר לגנות ולהוקיע אדם כמו שאו. בעוד צוקרברג הוא סיפור אמריקאי, שאו הוא ממוצא סינגפורי. הוא לא "משלנו". ריח של שנאת זרים אפף את הקונגרס אתמול.

נאום אחרי נאום, חלקם היו מביכים יותר וחלקם פחות, חברי הקונגרס הטיפו מוסר לשאו ולרשת החברתית שלו בדאגה לנפשם של הילדים. חלקם אף שאלו מה תעשה טיקטוק במקרה שיעברו חוקים שונים שיגבילו את כוחם של הרשתות החברתיות. שאו ניסה להגיד שטיקטוק תעמוד בפני כל חוק, אבל את המחוקקים זה לא עניין, הם רצו להמשיך לנאום בפני שאו, כאילו האחריות בנושא הזה לא מוטלת גם עליהם, האנשים שיכולים לנסח ולהעביר בדיוק את החוקים המדוברים.

עד לשימוע, היה נראה שטיקטוק משתמשת באירוע כקמפיין שלם להביא אפילו יותר משתמשים לאפליקציה. השימוע הדגים כמה הבעיה של טיקטוק בארה"ב היא עמוקה משמעותית יותר. האמריקאים כבר לא לוקחים את האיום הסיני בקלות, וטיקטוק הפכה משני צדי המפה הפוליטית למייצגת הגדולה של ההשפעה הסינית על ארה"ב

יש נושא אחד שבו טיקטוק באמת שונה מהרשתות החברתיות האחרות, והוא נושא הבעלות הסינית של החברה. שאו הגיע מוכן להעביר מסר אחד פשוט: טיקטוק היא אמנם בבעלות סינית, אבל הקשר לחברת האם שלה הוא לא קשר שצריך להרתיע את האמריקאים. מדובר, בעיני שאו, בחברה אמריקאית עם עובדים אמריקאים, שעובדת בשביל שכל המידע שלה ישמר בגבולות ארה"ב. בכל פעם ששאו נשאל על הרגע הזה, מה מתרחש עכשיו עם המידע שלנו, והאם גורמים סינים יכולים לגשת למידע של אזרחים אמריקאים, שאו התחמק. הוא חזר לדבר על פרויקט טקסס שעליו עומלת החברה - להעביר את כל שרתי הארגון לארה"ב.

שאו גם ניסה שוב ושוב לשכנע שלמפלגה הקומוניסטית הסינית אין השפעה אמיתית על התכנים באפליקציה. שהם מצד אחד לא מצנזרים תכנים כמו הטבח בכיכר טיאננמן, ומצד שני לא משתמשים באלגוריתם על מנת להפיץ פרופגנדה סינית. כל הדיון הזכיר לרגעים את הדיונים מתקופת מסך הברזל. הפחד מפני גורם זר שמפיץ תעמולה הוא פחד חי וקיים אצל האמריקאים. שאו הכחיש כל מעורבות בתכנים של טיקטוק, אבל לשווא. הוא לא הצליח לשכנע את המחוקקים. ולמען האמת לא ברור כמה הוא הצליח לשכנע את עצמו.

למרות המתקפה על שאו וטיקטוק, קשה לדבר אקדחים מעשנים חדשים שהוצגו בדיון בנוגע למעורבות הסינית בטיקטוק. הכל נע סביב החששות מפני השלטון הסיני והיכולות שלו, חששות ששאו פשוט יכול להכחיש. נשארנו במצב של מילה של הקונגרס מול מילה של שאו. הסיפור היחיד שהוא אקדח מעשן אמיתי הוא העובדה שטיקטוק עקבה אחרי עיתונאים אמריקאים שביקרו אותה, כולל אחר מיקומים גיאוגרפים שלהם. שאו הכחיש שטיקטוק אוספת מיקומים גיאוגרפים מדויקים, אבל הסיפור הזה ריחף מעל כל השימוע בלי הסבר שמניח את הדעת.

לרגעים נראה ששאו הרגיש שהוא הגיע לשימוע הזה לא מספיק מוכן, שעורכי הדין הכינו אותו לדיון שעבר צוקרברג, בעוד הוא קיבל דיון עוין אפילו יותר. שאו לא מרבה להיחשף בפומבי, והנה רק השבוע הוא הופיע בפרופיל האישי של טיקטוק, לבוש ב-hoddie בסגנון צוקרברג, מספר בהתלהבות כמה המשתמשים האמריקאים מחבקים את טיקטוק. עד לשימוע, היה נראה שטיקטוק משתמשת באירוע כקמפיין שלם להביא אפילו יותר משתמשים לאפליקציה. השימוע הדגים כמה הבעיה של טיקטוק בארה"ב היא עמוקה משמעותית יותר. האמריקאים כבר לא לוקחים את האיום הסיני בקלות, וטיקטוק הפכה משני צדי המפה הפוליטית למייצגת הגדולה של ההשפעה הסינית על ארה"ב. עם אקדחים מעשנים או בלעדיהם, עם פרויקטים ענקיים ויקרים מצד טיקטוק או בלעדיהם, דבר ששאו אמר אתמול לא הצליח להרגיע את הרוחות. ארה"ב הולכת לנקוט צעדים משמעותיים נגד טיקטוק ולא נראה שתהיה מכאן דרך חזרה.

טיקטוק פרסמה אתמול הודעה לתקשורת שבה היא מדברת על שנאת הזרים שעלתה אתמול בדיון. מצד שני, שאו הוא זה שהגיע לדיון בניסיון לשכנע שטיקטוק היא בעצם חברה אמריקאית שעובדים בה אמריקאים, שהמידע שלה ישמר רק באמריקה. לא משנה איך שאו יסובב את זה, טיקטוק לא הצליחה לשכנע את המחוקק האמריקאי שהיא "משלנו". היא נשארה חברה בבעלות סינית, עם מידע רגיש מאוד על 150 מיליון אזרחי ארה"ב. הקונגרס קרא אתמול בקול גדול שהוא פשוט לא מאמין לאף צעד שטיקטוק עושה על מנת להציג את עצמה בעוד רשת חברתית. שאו חשב שהוא יגיע להרגיע את הרוחות, וגילה שזו היתה רק יריית הפתיחה.