שני מגזרים עיקריים מניעים את המשק הישראלי: ההייטק והנדל"ן. על-פניו, החיבור ביניהם, הנקרא PropTech ("פרופטק") הוא מתבקש, ואמור היה להתרחש כבר לפני שנים. ובכל זאת, נראה שהתחום התחיל להתפתח רק לאחרונה, והמיזמים בתחום עדיין משתרכים מאחור אל מול תחומים אחרים בתעשיית ההיי טק הישראלי, שמתפתחים בקצב מסחרר בשנים האחרונות.
לפער זה קיימות מספר סיבות. בראש ובראשונה, הרווחיות הגבוהה ממנה נהנה ענף הנדל"ן בישראל לא דחפה את המנהלים במגזר לחפש אלטרנטיבות השקעה מקבילות, בפרט בטכנולוגיה - שמטבע הדברים דורשת השקעה גדולה בשלבים הראשונים, נתפסת כמסוכנת, ולא מניבה תשואה מיידית, אלא מכוונת מראש לטווחים בינוניים וארוכים.
הסיבה העיקרית, אם כך, נעוצה בקושי להראות לחברות הנדל"ן הרווחיות כל-כך, כיצד יישומים טכנולוגיים יגבירו עוד יותר את הרווחיות. שנית, חשוב לזכור שענף הנדל"ן הוא מגזר שמרני, הנוטה לאמץ שינויים באיטיות רבה, בעוד שענף ההייטק נחשב למגזר המבוסס על חדשנות שמתעדכנת בקצב מהיר.
על ענף הנדל"ן מופעלים פחות לחצים רגולטוריים המחייבים אימוץ פתרונות טכנולוגיים מאשר בענפים מסורתיים אחרים. כמו למשל תחום הבנקאות, בו התפתחו המטבעות הדיגיטליים והבלוקצ'ין שמטרתם, בין היתר, לבטל חסמים בירוקרטיים
לסיבות אלה יש להוסיף גם את העובדה כי בניגוד לתחומים אחרים, על ענף הנדל"ן מופעלים פחות לחצים רגולטוריים המחייבים אימוץ פתרונות טכנולוגיים מאשר בענפים מסורתיים אחרים. כמו למשל תחום הבנקאות, בו התפתחו המטבעות הדיגיטליים והבלוקצ'ין שמטרתם, בין היתר, לבטל/ להקל/ לקצר חסמים בירוקרטיים.
גם ההבדלים בהתנהלות ובתרבות הניהול בין המנהלים בענף הנדל"ן ליזמי ההייטק, בעיקר בהיבטים של תקשורת בינאישית ותרבות עסקית, גרמו למעט מיזמים טכנולוגיים וחדשניים לצמוח מתוך הענף.
המשברים שהאיצו את הפתרונות הטכנולוגיים
בהסתכלות על תעשיות מסורתיות אחרות, נראה שלעיתים דווקא משברים מאיצים את פתיחת החסמים ומהווים פתח לאימוץ טכנולוגיות חדשות. כך, בתעשיית הרכב, שסבלה ממשבר עמוק בשנת 2008 (התאוששה כעבור מספר שנים) הוטמעו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים במהירות, בין אם כאלה הקשורים ברכבים אוטונומיים, ובין אם ברכבים המונעים בחשמל או בתחומי שיפור יעילות ובטיחות.
כך גם ארע בתעשיות החקלאות והמזון, שם התעוררו והחלו לחפש ולבצע השקעות בטכנולוגיה רק כאשר נהיה ברור שהמשאבים הקיימים הולכים ומתכלים, ושבלי פתרונות חדשים ומתקדמים הם לא יוכלו להיות תחרותיים לאורך זמן. דוגמא נוספת לכך היא משבר הקורונה, שהאיץ פיתוח של פתרונות שונים בתחומי עבודה מרחוק, מחשוב ענן וסייבר.
למרות זאת, נראה שרכבת הפרופטק הישראלי בכל זאת יצאה מהתחנה. הטכנולוגיה לא חיכתה למשבר בענף הנדל"ן, יזמים החלו להבין את הפוטנציאל הכלכלי האדיר בתחום, ומיזמי חדשנות כבר פותחו - חלקם במקור לתחומים אחרים - ומוכנים ליישום מידי גם בתחום הנדל"ן.
הפתרון אשר יכול להניע ולהאיץ תהליכי חדשנות טמון בתמריצים כלכליים, והתווית כללים רגולטורים הנוגעים לענף הנדל"ן לרבות בתחומי איכות הסביבה, חסכון אנרגטי ובטיחות בעבודה
בפילוח מהיר, ניתן לחלק את היישומים של מיזמים אלה לתחומי המימון, דרוג אשראי של לווים, ניהול נכסים, ניהול משאבים הדרושים לתפעול שוטף של הנכסים, פלטפורמות לניהול עסקאות שכירות, מכר, מימון ופיתוח, וייעול תהליכי הבנייה עצמם. עם זאת, חלק מהתחומים הספציפיים, וכך גם התחום בכללותו, עדיין נמצאים מאחור ודורשים השקעות ניכרות.
ייתכן שהפתרון טמון בתמריצים כלכליים, והתווית כללים רגולטורים הנוגעים לענף הנדל"ן לרבות בתחומי איכות הסביבה, חסכון אנרגטי ובטיחות בעבודה, אשר יכולים להניע ולהאיץ תהליכים כאלה. נראה שהשנים הקרובות תבאנה הזדמנות מעניינות להשקעות ב-Industry 4.0 - תחום הגג להטמעת טכנולוגיות בתעשיות מסורתיות, לרבות חומרי גלם ותהליכי ייצור, תכנון ובנייה.
בכל מקרה, אין ספק שמדובר בתחום חדש ומעניין, שחייב לקבל מענה ראוי, ויפה שעה אחת קודם. גם ליזמים וגם למנהלי חברות הנדל"ן עדיף שיושקעו כספים בתחום הפרופטק בעידן של פריחה בתחום הנדל"ן, במקום להמתין למשבר שיחייב את הענף להמציא את עצמו מחדש.
הכותבים הם: עוה"ד עטיר יפה ויעל שמעון-מני - שותפים בכירים במחלקת ההייטק והקרנות של משרד עורכי-הדין פרל כהן צדק לצר ברץ