הפרסומים האחרונים בדבר מחסור בייצוג נשי בקרב מינוי מנכ"לים במשרדי הממשלה עוררו סערה ציבורית, ובצדק. העובדה שמתוך 24 משרדים, רק אישה אחת (שרון עוזיאל-פלד, מנכ"לית משרד ההסברה) נמצאה מתאימה לתפקיד מנכ"ל הייתה צורמת, במיוחד בהשוואתה לממשלה היוצאת ועתירת המנכ"ליות. אך הטענות הללו, צודקות וכואבות ככל שיהיו, חוטאות למטרה כשהן נעטפות ומצומצמות לשיח פוליטי בלבד. המציאות של חוסר איזון מגדרי חורגת הרבה מעבר למשכן הכנסת ושולחן הממשלה, ולא התחילה עם כינונה של הכנסת הנוכחית.
הדוגמה המובהקת לכך היא ייצוג הנשים החסר בתעשיית ההייטק. על אף היותו מגזר שמתגאה במחויבותו לגיוון ולהכלה, מחקר שערכנו לאחרונה במכון המדיניות SNPI ופורסם השבוע, שופך אור על הפער המתמשך בייצוג נשים בהייטק הישראלי. הנתון המדכא לפיו על כל עובדת אחת בהייטק ישנם שני עובדים גברים לא משתנה כבר שנים רבות, אבל המחקר בוחן יותר לעומק את אחוז הנשים בתפקידים טכנולוגיים או בתפקידים בכירים ומגלה שהתמונה אפילו גרועה יותר.
גם בהייטק נשמרת החלוקה לתפקידים "גבריים" לעומת תפקידים "נשיים": 94% מתפקידי האדמיניסטרציה בתעשייה מאוישים כיום על ידי נשים, כמו גם 93% מתפקדי משאבי האנוש. זאת למול 22% בלבד בתפקידים טכנולוגיים (האנלוגיה לגברים לוחמים לעומת נשים תומכות לחימה היא באחריות הקורא בלבד). גם מי שכבר מצליחות להיכנס לזירה הטכנולוגית, נשארות ברובן בתפקידי מעטפת טכנולוגים, כך לדוגמה שיעור הנשים בתפקידי עיצוב מוצר עומד על 62% למול 16% בלבד בתפקידי תוכנה או 20% בתפקידי סייבר. הפערים הללו נמצאו בכל סוגי החברות שנדגמו במחקר, אך בולטים במיוחד בקרב סטארט אפים, בהם גברים נוטים באופן מובהק לתפקידי הניהול והיזמות.
גם בתפקידים הבכירים הייצוג הנשי הוא נמוך במיוחד. שיעור הנשים בתפקידי הנהלה בכירה הוא 16%, כאשר בתפקידי מנכ"לות השיעור נמוך יותר ועומד על 13% בלבד, ובתפקידי ניהול טכנולוגיים הייצוג הנשי הוא רק 7%. אך ההשפעה של נשים בתפקידי ניהול חורגת מההשפעה הישירה על החברה. נשים בתפקידי ניהול, ובפרט בתפקידי ניהול טכנולוגיים, מהוות מודל לחיקוי לנערות רבות שעשויות בעתיד לשבור את הסטטוס-קוו המצער בסקטור ההייטק ובתחומים אחרים.
עלינו להעריך באופן ביקורתי את תפקידה של תעשיית ההייטק כמנוע חברתי ובכך להכיר בחובתה לתרום לפיתוח חברה שוויונית ומגוונת יותר, לא רק באמצעות חדשנות טכנולוגית והשפעה כלכלית, אלא גם באמצעות מאמצים אקטיביים להתמודד עם הפערים המתמשכים בייצוג נשים
מידי שנה לקראת יום האישה צפים ועולים אותם נתונים מצערים ומדאיגים שמוכיחים שעברה עוד שנה, אך החדשות הן שבעצם אין חדש ושנשים בישראל עדיין רחוקות מלתפוס תפקידי מפתח במשק במספרים משמעותיים. מה שכן משתנה, הוא השיח הציבורי סביבנו. דווקא בימים שבהם מגזר ההייטק לוקח צעד קדימה אל מול מדיניות הממשלה, יש מקום לדבר על השינוי בתפיסת התפקיד שלו והרחבתה ממנוע כלכלי בלבד למנוע חברתי. אין עוררין על תפקידו החיוני בכלכלת ישראל ועל החשיבות של שמירת הסביבה העסקית בה הוא פועל, אך בשבועות האחרונים הקול שמשמיע מגזר ההייטק נוגע למעשה לפניה של החברה הישראלית ועתידה.
דווקא בזכות כוחה, חובה עלינו להעריך באופן ביקורתי את תפקידה של תעשיית ההייטק כמנוע חברתי ובכך להכיר בחובתה לתרום לפיתוח חברה שוויונית ומגוונת יותר, לא רק באמצעות חדשנות טכנולוגית והשפעה כלכלית, אלא גם באמצעות מאמצים אקטיביים להתמודד עם הפערים המתמשכים בייצוג נשים.
כשהדיון על ייצוג נשים הופך לוויכוח פוליטי, כולנו מפסידות. ייצוג נשים אינו עניין של העדפה פוליטית, אלא עניין של הוגנות, שוויון וקידמה. ישנה חשיבות עליונה בביקורת על מינויים, אך עצם הפוליטיזציה של הנושא מתעסקת בפלסטרים ולא בעומקם של הדברים ובעיקר מסתכנת בטשטוש של גודל הבעיה. לקראת יום האישה 2023, אנחנו חייבות להציב דרישות חברתיות ברורות לייצוג שווה ומנותק מאג'נדה.
הכותבת: ים עתיר היא סמנכ"לית אסטרטגיה וקשרי ממשל במכון המחקר והמדיניות SNPI