דוחות סיכום החציון בטק החלו לצאת ומעיון בנתונים שני דברים ברורים, הראשון: יש משבר חריף בטק והוא עולמי. השני: אנשי מחאת ההייטק צדקו לאורך כל הדרך באזהרות ששיגרו - מדינת ישראל סובלת מ"הרפורמה" המשפטית ונפגעת יותר מהעולם.
הדבר עולה ממגוון מדדים: השוואה של שיעור הירידה בהשקעות טק - ישראל מול ארה"ב למשל, או בביצועי החסר של מדד תל אביב טכנולוגיה מול הנאסד"ק (ששובר שיאים, ועל כך מיד בהמשך). אפילו הישראליות שנסחרות בנאסד"ק הציגו ביצועים נמוכים מהמדד בו הן נמצאות (אך יכולים להיות לכך הסברים אחרים). "המשקיעים מעדיפים לעיתים לא להשקיע בחברות ישראליות עד שתתבהר תמונת מצב הסביבה המשפטית שלהן", סיכמו בדיוק כירורגי אנשי S Cube בדוח החציוני שפרסמו. (אמיתי זיו)
השוק תלוי בחברות הענק
יומו האחרון של חודש יוני סימן רגע היסטורי עבור מדד נאסד"ק (Nasdaq Composite) - מדד הבנצ'מרק של שוק מניות הטכנולוגיה האמריקאי. המדד סיים את מחצית השנה הראשונה הטובה ביותר שלו זה 40 שנה והשלישית בטיבה אי-פעם, עם עלייה של 31.73% ב-6 החודשים הראשונים של 2023. הפעם האחרונה שבה היתה למדד נאסד"ק מחצית שנה ראשונה טובה יותר היתה ב-1983, לפי נתוני דאו ג'ונס.
אבל הצמיחה לא רוחבית: ההסבר למחצית השנה הפנומנלית של מדד נאסד"ק הוא הראלי של מניות הטכנולוגיה הגדולות בוול סטריט, כשבראשן ענקית הטכנולוגיה אפל, ששברה ביום שישי שיא היסטורי עם שווי שוק של יותר מ-3 טריליון דולר בסגירת המסחר. אם תהיתם מהו המנוע מאחורי העליות - הרי שענקיות ההייטק וחברות השבבים הגדולות הן המנצחות הגדולות של ששת החודשים החולפים. (רועי קצירי)
האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו עומד להשתנות
בסוף השבוע סגרה טוויטר את שעריה בפני כל מי שאינו מנוי. בחודש האחרון חסמה רדיט את ה-API שלה בפני כל מי שאינו משלם. טוויטר כבר עשתה את זה מזמן. זה לא עניין קוסמטי, אלא מהותי. גם המהלך של רדיט וגם המהלך של טוויטר מסמנים לא רק את סופה של הרשת הפתוחה, אלא גם את סופן של הרשתות החברתיות הנשענות על מנועי צמיחה. גם רדיט וגם טוויטר בוחרות לתעדף גביית כסף על שירותים על פני צמיחה מהירה, בתקווה למצוא את אלה שיהיו מוכנים לשלם הרבה יותר בשביל לקבל שירותים, גם אם התנועה לאתרים שלהם תיפגע. עכשיו נותר לראות האם רשת חברתית שלא מסתמכת על צמיחה מסיבית של משתמשים היא משהו שיכול באמת להתקיים. (שי רינגל)
מי ראויה להיקרא חברת טכנולוגיה
השבוע התבשרנו כי רשת האירוח "סלינה" מפטרת 350 עובדים וסוגרת מתחמים הפסדיים ברשת. התפתח דיון פנימי אצלנו במערכת - האם כאתר טק עלינו לדווח או לא? החלטנו שלא, כי זו לא חברת טכנולוגיה. הלוואי ויזמי ומשקיעי החברה היו מגיעים לאותה מסקנה לפני כמה שנים.
סלינה מסתמנת כעת כעוד סיפור קלאסי של חברה תפעולית, עם חזון גדול (על "קהילה") והבטחות על טכנולוגיה, שיצאה ל-SPAC, זינקה במאות אחוזים בנאסד"ק רק כדי להתנפץ על קרקע המציאות. תקופת הבועה התאפיינה בכך שחברות תפעוליות במהותן - בירד, Wework, סלינה ו-Avo רק כדוגמאות - הציגו עצמן כחברות טכנולוגיות והוערכו לפי מכפילי חברות תוכנה. כעת הגיע שלב ההתפכחות. (אמיתי זיו)
אינפלואנסרים בשירות השקר
ענקית הבגדים הסינית שיאין (Shein) הפכה לחברת האופנה הגדולה והחזקה בעולם. היא גם, על פי מספר דיווחים מהימנים, מעסיקה עובדים צעירים בתנאי עבדות מודרניים. כל זה לא הפריע לחבורה של אינפלואנסריות אמריקאיות לטוס על חשבון החברה, לבקר במפעל אחד לדוגמה (מרכז החדשנות של שיאין), ולדווח שכל השמועות לא נכונות ושהתנאים מדהימים. אחרי שהן ספגו טונה של ביקורת, הן הגיבו בסרטונים נוספים וניסו לטאטא את הביקורת מתחת לשטיח. אחת מהן אפילו רמזה לשמנופוביה נגדה, וטענה שהמגיבים לה לא ביקרו בסין, ולכן לא יכולים להעביר עליה שום ביקורת. כל הסיפור המשיך להתגלגל והסב נזק רע מאוד לכל הצדדים המעורבים, אבל ככל הנראה לאינפלאנסריות יותר מאשר לשיאין, שגם אם שמה עולה מדי פעם לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים, ממשיכה לדהור קדימה ולצמוח.
ראינו את הסיפור הזה קורה שוב ושוב: חברה גדולה שיש לה מה להסתיר שולחת קבוצה של כוכבי רשת בלי שום כישורים עיתונאיים לדווח כסוג של שגרירים. מי שיגררו את השם שלו ברצפה יהיו האנשים שנשלחו למשימה שהם לא יכול למלא באמת, בעוד החברה השולחת תהנה מקצת יחסי ציבור טובים, קצת רעים, אבל תמשיך לצמוח ללא הפרעה. אינפלואנסרים, כמו הבגדים של שיאין, הם מוצרים זולים וקלים להחלפה. (שי רינגל)