זאב פרבמן, מייסד שותף ומנכ"ל לייטריקס (צילום: ריקי רחמן, יחצ)
ד"ר זאב פרבמן. "כדאי לפקוח עין ולראות איך ההייטק הישראלי יתרחב לתחום" | צילום: ריקי רחמן, יחצ

במהלך השנתיים האחרונות, הקורונה האיצה ושינתה לחלוטין את הרגלי העבודה, הצריכה והאופן בו אנו יוצרים תוכן. השפעות המגפה והשינויים הללו עתידים להמשיך ולעצב את ההתנהלות הכלכלית העולמית בשנים הקרובות ולהישאר איתנו לאורך זמן. דוגמא בולטת לכך היא הצמיחה המשמעותית שחוותה תופעת כלכלת היוצרים - והמעבר שלה למרכז הבמה.

כלכלת היוצרים מתבססת על ההצטלבות של שני פיתוחים טכנולוגים: ראשית, קיומן של רשתות חברתיות דוגמת טיקטוק, אינסטגרם ופייסבוק שמאפשרות לבודדים לצבור קהל עוקבים גדול ונאמן. שנית, מסחר אלקטרוני מתקדם, שצמח בימי הבידודים והסגרים להיקף של ארבע טריליון דולר. המפגש בין שני הדברים הללו מאפשר למי שיוצר את התוכן שמניע את הרשתות החברתיות להפוך את התחביב למקור פרנסה משמעותי.

בשלוש השנים האחרונות יוטיוב העבירה כ-30 מיליארד דולר ליוצרי וידאו ותוכן, סנאפצ'ט הזרימה 250 מיליון דולר ליוצרים, פייסבוק השיקה קרן של מיליארד דולר עבור יוצרים, טיק טוק פתחה שוק שמאפשר חיבור בין יוצרים ומותגים, והרשימה עוד ארוכה

מבט מהיר על הנתונים מעיד על גודל השינוי: בשלוש השנים האחרונות Youtube העבירה כ-30 מיליארד דולר ליוצרי וידאו ותוכן, Snapchat הזרימה 250 מיליון דולר ליוצרים, Facebook השיקה קרן של מיליארד דולר עבור יוצרים, TikTok פתחה שוק שמאפשר חיבור בין יוצרים ומותגים, והרשימה עוד ארוכה. השינויים הללו לא נעלמו מעיניהם של היזמים, וגם לא מהמשקיעים שבשנת 2021 הזרימו כמיליארד דולר למיזמים בתחום כלכלת היוצרים.

על פי SignalFire, קרן השקעות אמריקאית שמבוססת על כלכלת יוצרים - יש למעלה מ-50 מיליון אנשים ברחבי העולם שמגדירים את עצמם כיוצרים. בנוסף, בסקרים הנעשים בקרב ילדים ובני נוער על תעסוקה עתידית, אחוזים ניכרים עונים שהם רוצים להיות יוצרים, יוטיוברים, ומשפיעני רשת.

אמנים, מוזיקאים, בלוגרים, אנימטורים, גרפיקאים ועוד - כל אלו הפכו ליוצרים מובילים בזירה הדיגיטלית והם אלו שמצעידים את כלכלת היוצרים קדימה. השפעת הקורונה, מעבר להאצת הדהירה של מותגים ליצירת נוכחות ברשת, הייתה בהגדלת מספר היוצרים - הסגרים והאבטלה הובילו לכך שאנשים חיפשו דרכים חדשות להתפרנס ולמלא את שעות הפנאי הרבות שנוצרו להם.

התוכן שנוצר מצא גם קהל גדול צמא לתוכן במחשב ובטלפון הנייד, והמציאות החדשה סיפקה הזדמנות ייחודית להמוני יוצרים חדשים. השינויים הללו הורגשו היטב במחקרי השוק שאנו מבצעים: לפני שנתיים, 75% מיוצרי התוכן אצלנו באפליקציות עשו זאת בתור תחביב, ורק 25% ראו בכך מקור פרנסה. היום המצב התהפך - 75% מעשרות מיליוני המשתמשים שלנו רואים ביצירה של מקור (או מקור עתידי) לפרנסה.

למרות הרוח הגבית לכלכלת היוצרים, קיימים עדיין מספר חסמים להתפתחות התחום. אחד הבולטים בהם הוא הרצון של הרשתות החברתיות - שמהוות את ערוצי הפצת התוכן לציבור - "לנעול" יוצרים אליהן, בעוד שיוצרים יודעים שהם יכולים להגדיל את ההכנסה באמצעות פעילות במספר רשתות במקביל.

המשימה של החברות הטכנולוגיות שעוסקות בתחום, היא להנגיש ליוצרים את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר והדרכים הטובות ביותר להתבטאות עצמית. פלטפורמות ההפצה המרכזיות תצטרכנה לערוך התאמות במודל כדי לאפשר להם להתפרנס בכבוד גם מתוכן אישי שאינו ממומן, וכך יותר ויותר מותגים יחפשו את הדרך לליבו של הצרכן דרך אותם יוצרי תוכן

לוואקום הזה נכנסים מותגים שבעזרת שיתופי פעולה עם היוצרים, מאפשרים את שגשוגם של היוצרים והמשך התפתחות כלכלת היוצרים. במישור הטכנולוגי קיים מרוץ להסרת החסמים הקיימים כש-150 חברות מעבר ליוטיוב, אינסטגרם ועוד מתחזקות את כלכלת היוצרים, מציעות להם כלים טכנולוגיים שונים ומהוות את פלטפורמת ההפצה שלהם.

למרות החסמים, ברור לכל שתופעת כלכלת היוצרים תלך ותצמח מכיוון שכבר היום יש שלל טכנולוגיות לביטוי עצמי עבור יוצרי תוכן אשר נגישות דרך הטלפון החכם - כלי עבודה וצריכת תוכן שמחזיקים בו 6 מיליארד אנשים ברחבי העולם. בנוסף, יותר חברות ירצו לנצל את המומחיות של יוצרי התוכן כדי להגיע לקהלים הכי נישתיים ועל פי מגזין פורבס הן צפויות להשקיע כ-15 מיליארד דולר בתחום.

המשימה של החברות הטכנולוגיות שעוסקות בתחום, היא להנגיש ליוצרים את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר והדרכים הטובות ביותר להתבטאות עצמית. פלטפורמות ההפצה המרכזיות תצטרכנה לערוך התאמות במודל כדי לאפשר להם להתפרנס בכבוד גם מתוכן אישי שאינו ממומן, וכך יותר ויותר מותגים יחפשו את הדרך לליבו של הצרכן דרך אותם יוצרי תוכן.

בתור מייסד ומנכ"ל של לייטריקס, שהחלה לפעול בתחום עוד בשנת 2013, אני יכול לומר שענף כלכלת היוצרים בצמיחה מטאורית ברחבי העולם ושהצמיחה הזו חושפת את היוצרים הישראלים להזדמנויות רבות - גם בהיבט היצירה וגם בהיבט הכלכלי. מעבר לכך, כדאי לפקוח עין ולראות איך ההייטק הישראלי יתרחב לתחום: כפי שההייטק בישראל מככב בתחומי הסייבר, הפינטק, הגיימינג והאי-קומרס, לצד החברות הישראליות שכבר פועלות בתחום, אנו רואים עוד ועוד סטארט אפים בישראל שנבנים סביב כלכלת היוצרים - שכאן כדי להישאר.
 
הכותב הוא אחד ממייסדי Lightricks ומנכ"ל החברה