אי אפשר להגיד שקניה ווסט הוא משפיען רשת. הוא הרבה יותר מזה. הוא השפיע על תרבות הפופ האמריקאית ושינה אותה בתנועת יד, הגדיר סגנונות לבוש שהובילו תצוגות אופנה, טבע מושגים בחברה האמריקאית ובעולם בכלל. עם זאת, הוא איבד מהכוח שלו יותר מהר מאיך שהדר מוכתר מדברת.
רצף אמירות אנטישמי שאולי היה נראה לו כדבר שיחלוף עם הרוח, גרם לו לאבד תקציבי פרסום בקנה מידה מונומנטלי. החוזה של ווסט עם אדידס מגיע לסך של 220 מיליון דולר בשנה ו-1.5 מיליארד דולר בסך הכל, ולפי הערכות בפורבס, השווי הנקי שלו יצנח להרבה מתחת למיליארד דולר ללא השותפות הזו. שלא נדבר על פודקאסטים שביטלו השתתפות, חברות תקליטים, אופנה וחברות הוליוודיות שקוראות להחרים את יה.
משפיענים, שימו לב, אם ענק כדוגמת קניה ווסט מאבד נדבך עצום בקריירה שלו בגלל רצף אמירות כאלה, למילים שלכם יש כוח. ההשפעה של יוצר תוכן לא מסתיימת בסטורי או בקמפיין משותף שמניב לו מיליוני דולרים, היא ממשיכה הרבה אחרי ומעבר לכך. תבינו שהכוח והתהילה שאתם דורשים ומקבלים מהחברה כמובילי דעת קהל מחייבים אתכם לעמוד באמות מוסר בסיסיות וערכים מסוימים. אחרת, העסק שלכם זמני יותר מממשלות ישראל.
ההשפעה של יוצר תוכן לא מסתיימת בסטורי או בקמפיין משותף שמניב לו מיליוני דולרים, היא ממשיכה הרבה אחרי ומעבר לכך. תבינו שהכוח והתהילה שאתם דורשים ומקבלים מהחברה כמובילי דעת קהל מחייבים אתכם לעמוד באמות מוסר בסיסיות
זה נראה כמו זמן טוב ליהודים. בין אם מדובר בפחד מהפסד של עסקאות פוטנציאליות או מהזדהות כנה, הוליווד, ארה"ב והעולם בכלל לא שותק. וכמובן שאי אפשר להתעלם מתגובת הבזק של ג'יג'י חדיד, שגם אם ברור שלא פועלת מאהבת מרדכי, אלא מפחד על העובר ושב שלה, מפתיעה לא פחות.
התופעה הזו מראה ששקט הוא פטאלי. אי תגובה מאפשרת ביטויי שנאה, גזענות, אנטישמיות - והופכת אותן לנורמליות, בייחוד בעידן בו מסר עובר כמו אש בשדה קוצים.
האירוע הזה מזכיר ומחזק לנו את כוחם של משפיענים, ואת כוחן והשפעתן של המילים שלהם בקנה מידה גדול משניתן להכיל. קניה הוא לא רק אדם שהתבטא באנטישמיות, הוא אייקון פופ, עם מיליוני עוקבות ועוקבים אדוקים ומסורים ברחבי העולם שממלמלים את הסיסמאות שלו כאילו מדובר בחסיד גור.
אדידס, שאמנם פעלו בקצב איטי בפעולה שנדמה שהובלה בעיקר בגלל ביקורת חריפה של הקהל ופגיעה במכירות, פעלו נכון וחדלו הבוקר מעבודה משותפת עם הראפר. כעת גם גאפ הודיעה שהיא מוציאה את המוצרים שלו מהחנויות.
כל חברה שממשיכה לעבוד עם ווסט נותנת במה לשנאה שלו. אין פה מקום לסובלנות, סלחנות או שתיקה רועמת.
אני סבור שהראפר מרופד היטב, הוא לא יסיים על קרטון מתחת לגשר בהוליווד, אבל החובה שלנו כחברה היא להפסיק להקליק עליו, לחדול מלהקשיב לו, זו, הפגיעה בבטן הכי רכה.
הכותב הוא בעלים ומנכ׳׳ל של חברת נרטיב (ניו יורק) המתמחה בעבודה עם משפיעני רשת עבור עולם ההייטק