אקלים, גרין-טק, אילוסטרציה (צילום: PeachShutterStock)
צילום: PeachShutterStock

לא מזמן, סטארט אפ חקר חלל ישראלי בשם Helios גילה משהו מפתיע: טכנולוגיה מיוחדת שפותחה בשביל לייצר חמצן בירח ולאפשר שם חיים, יכולה לשמש גם לייצור ברזל ופלדה - כאן על כדור הארץ. הליך ייצור המתכות האלו מזהם במיוחד, ואחראי לכ-7% מכלל פליטות המזהמים בעולם. התהליך שפיתחה החברה עושה זאת עם אפס פליטות ובצריכת אנרגיה קטנה בהרבה.

זו דוגמה אחת מני רבות לדרך שבה סטארט אפים וחברות טכנולוגיה מגלים את הרלוונטיות שלהם במאבק בשינויי האקלים, באמצעות שינוי ליבת הפעילות שלהם או התאמות במוצר (פיבוט, או ספין-אוף).

מנתוני Start-Up Nation Central עולה כי בישראל פועלים 750 סטארט אפים וחברות בוגרות מונעות-חדשנות, שכבר עוסקות בפיתוח פתרונות למגוון רחב של אתגרי אקלים – מלכידת פחמן, דרך ייצור ואגירת אנרגיה ועד חשמול ואופטימיזציה של תחבורה, טיפול בפסולת, כלכלה מעגלית, בנייה ירוקה וחומרים, חלבון חלופי ועוד.

הזיקה לתחום האקלים לא צריכה להיות מוגבלת רק לחברות שפתרון הליבה שלהן נמצא בסקטורים אלה. חברות יכולות לבצע שינויים מינוריים בפתרונות טכנולוגיים קיימים, או אפילו להקים פעילות נוספת, מפוקסת אקלים

אולם הזיקה לתחום לא צריכה להיות מוגבלת רק לחברות שפתרון הליבה שלהן נמצא בסקטורים אלה. אנו חיים בעידן שבו ההשקעות הגלובליות בתחום האקלים מגיעות ל-87 מיליארד דולר לשנה, ונראה כי הן עשויות להמשיך לעלות. המשמעות היא שכמות גדולה יותר מ-7,000 חברות הטכנולוגיה הפעילות בישראל, שלכאורה אין להן קשר ישיר לנושא, עשויות לפתח את הרלוונטיות שלהן לשוק האקלים. את זה ניתן להשיג על ידי שינויים מינוריים בפתרונות טכנולוגיים קיימים, או באמצעות שינויים משמעותיות יותר בייעוד החברה או אפילו על ידי הקמת פעילות נוספת, מפוקסת אקלים.

בישראל פועלות מספר חברות שעברו באופן מוצלח תהליך שהפכך אותן לרלוונטיות לאקלים. דוגמה טובה היא זו של החברה הישראלית Bringg, שגייסה כמעט 185 מיליון דולר עבור פלטפורמת לוגיסטיקה למשלוחים בשוק העסקי. פתרון BringgGreen של החברה עוזר ללקוחות שלהם לנטר, להקטין ולתקשר את רמות פליטות הפחמן בסוף שרשרת המשלוח.

עוד דוגמה מוצלחת היא החברה Tomorrow.io, שמספקת מודיעין על מזג האוויר לחברות ועוזרת להן להסתגל לאירועי אקלים. בעבר שם החברה היה ClimaCell, מכיוון שהפוקוס בתחילת דרכה היה ניתוח שלהאופן שבו משקעים משפיעים על הקליטה הסלולרית, אולם היא כיום ממקדת את פעילותה בסוגיית האקלים.

לכן חברנו יחד SNC ו-ESIL, כדי להשיק אתגר בשם SustainIL, כחלק מפרס פתרונות האקלים. האתגר יציע הכרה ופרס כספי לחברות שעושות שינוי כיוון או מקימות חברת-בת בתחום 

שינוי האקלים משפיע באופן דרמטי על תנאי החיים ברחבי העולם וממשלות וחברות מחפשות אחר חדשנות פורצת דרך שתסייע לציית לתקנות הולכות ומחמירות, למצוא הזדמנויות עסקיות חדשות ובסופו של דבר להתמודד עם הביקוש הצרכני הגובר לשירותים ולמוצרים בעלי חתימת פחמן נמוכה. מציאות זאת יוצרת הזדמנות יוצאת דופן לחדשנות וליזמים.

עבורנו ב-Start-Up Nation Central וב-ESIL הרחבת כמות החברות החדשניות הרלוונטיות לתחום האקלים מהווה מפתח חשוב במאמץ לתמוך בצמיחה של האקוסיסטם הישראלי. לכן חברנו יחד כדי להשיק לאחרונה אתגר בשם SustainIL, כחלק מפרס פתרונות האקלים. האתגר יציע הכרה ופרס כספי לחברות שעושות שינוי כיוון או מקימות חברת-בת בתחום האקלים.

מתוך הכרה אמיתית בבסיס המצוין שקיים בישראל בכל הנוגע לפתרונות הטכנולוגיים באקוסיסטם, אנו מאמינים כי אתגר זה יכול לתרום לתרומה מהותית ללמיצוב ישראל כמובילה בטכנולוגיות אקלים וכמרכז גלובלי לפתרונות חדשניים להתמודדות עם אתגרים עולמיים.

יעל וייס ואלי צימבליסטה (צילום: מירי דוידוביץ; ESIL, יחצ)
צילום: מירי דוידוביץ; ESIL, יחצ

הכותבים: יעל וייס, ראש תחום האקלים טק, Start-Up Nation Central, ואלי צימבליסטה, מנכ"ל ESIL