הדיון סביב הרפורמה במערכת המשפט הוצג כקונפליקט בין הימין לבין השמאל ובין הקהילה הדתית והמסורתית לבין הקהילה החילונית. בפרט, טוענים שבית המשפט העליון עשה כל שביכולתו כדי לערער את האינטרסים של הקבוצה הראשונה לטובת האינטרסים של הקבוצה השנייה. הדיון סביב הרפורמה במערכת המשפט הוצג כקונפליקט בין הימין לבין השמאל ובין הקהילה הדתית והמסורתית לבין הקהילה החילונית. בפרט, טוענים שבית המשפט העליון עשה כל שביכולתו כדי לערער את האינטרסים של הקבוצה הראשונה לטובת האינטרסים של הקבוצה השנייה.
אבל לדעתי לא מדובר בקונפליקט בין ימין מול שמאל או דתי מול חילוני. מדובר בקונפליקט בין מי שרוצה מדינה יהודית ודמוקרטית לבין מי שלא.
אני איש דתי, שומר מצוות. אני מאמין שהמוסדות הדמוקרטיים של המדינה הזו חשובים לא פחות להישרדותה של מדינת ישראל מאשר הערכים היהודיים העומדים בבסיס המדינה הזו. דמוקרטיה אין פירושה שלטון הרוב בלבד. היא הרבה יותר מזה. היא חופש ביטוי, יחס שווה בפני החוק, זכויות הפרט, חופש התאגדות, החופש להיות דתי או חילוני, והגנה על זכויות מיעוטים. היא לא רק רשות מבצעת חזקה ורשות מחוקקת חזקה - היא גם רשות שופטת חזקה ועצמאית.
מי שהגדיר את החשיבות של המוסדות הדמוקרטיים טוב יותר מכל אחד אחר היה מייסד הימין, מנחם בגין ז"ל, בנאום שנשא ב-1952:
"למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצות שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחרות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו, את זאת אפשר להשיג רק בדרך של ’עליונות המשפט‘, לומר, קביעת החרויות האזרחיות כ‘חוק היסוד‘ או ’חוק עליון‘ ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של החוק, הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החרויות האזרחיות."
האם מערכת המשפט בישראל מושלמת? לא. האם היא צריכה רפורמה? כמובן. אבל החלשה יסודית של בג"ץ, ערעור עצמאותו והסרת הבלמים והאיזונים החיוניים כל כך לדמוקרטיה אינם רפורמה - הם הרס. שום שיטה דמוקרטית בשום מקום לא עברה רפורמה בחודש אחד וברוב זעום
אבל הצורך בבית משפט עליון חזק ועצמאי הוא דווקא אינטרס גם של דתיים. הטענה שבג"ץ החליט רק נגד הימין או רק נגד הציבור הדתי היא פשוט לא נכונה:
• בג"ץ שמר על השוויון של הילדות ממוצא ספרדי בעמנואל
• בג"ץ הגדיל את הפיצויים לנפגעי חוק ההתנתקות
• בג"ץ אישר את המעבר של אוניברסיטת אריאל לאוניברסיטה ואפשר את הפיקוח עליה על ידי מל"ג
• בג"ץ חייב את מפלגת מר"צ לאפשר לערוץ 14 להציב עמדת שידור בתחום מטה הבחירות שלה
• בג"ץ הורה על הקמת מקווה במועצה מקומית כפר ורדים ובכך קבע שגם במועצות חילוניות שבהן הרוב אינו דתי, יש מקום להקצאת משאבים לצורך מבני דת
• בג"ץ עיכב את כניסתה לתוקף של רפורמה למניעת סבסוד מעונות יום למשפחות אברכים
המשותף לכל המקרים הללו הוא שהימין והדתיים היו במיעוט. זה היה דווקא בג"ץ שהגן עליהם ועלינו.
מעבר לכך, התורה מלמדת אותנו "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" (שמות כ"ג, ח'), "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כ"ח, ט'). העובדה שבג"ץ דורש מנבחרי הציבור ופקידי השלטון ללכת בדרך היושר והצדק לא ראויה? הרי כדתיים, היינו צריכים להתגאות בבג"ץ כאשר הוא לא מאפשר לעבריינים שהודו בפשעיהם לשרת כשרי-ממשלה.
האם מערכת המשפט בישראל מושלמת? לא. האם היא צריכה רפורמה? כמובן. אבל החלשה יסודית של בג"ץ, ערעור עצמאותו והסרת הבלמים והאיזונים החיוניים כל כך לדמוקרטיה אינם רפורמה - הם הרס. שום שיטה דמוקרטית בשום מקום לא עברה רפורמה בחודש אחד וברוב זעום. מערכות דמוקרטיות עוברות רפורמה באמצעות דיונים רציניים עם כל חלקי המדינה, ובסוף, על ידי בניית קונצנזוס.
הרפורמה שמציע שר המשפטים והתהליך לאשר אותו, לא רק מנוגדת לאידיאולוגיה ההיסטורית של הימין, היא מהווה איום ממשי על הדמוקרטיה במדינת ישראל ועל האינטרסים של כולנו - ימין ושמאל, דתי וחילוני. בדיוק בזמנים אלה, מי שחשוב לו שישראל תהיה מדינה גם יהודית וגם דמוקרטית, צריך לקום ולדאוג לכך שאנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להגן על עצמאותה של מערכת המשפט וכל זכויות היסוד שיש לכל אדם, לא רק למי שברוב, אלא דווקא למי שבמיעוט. כי כל אחד מאיתנו יכול יום אחד למצוא את עצמו חלק ממיעוט.
.