דוח "שוק העבודה בישראל" של זרוע העבודה במשרד הכלכלה פורסם בשבוע החולף, ובו מוקדש פרק רחב להייטק הישראלי ומאפייני התעסוקה בו. בדוח יש בשורה מעניינת לגבי משרות שאינן טכנולוגיות בהייטק אבל גם חדשות מעורבות לגבי הגיוון בתעשייה זו: נשים, חרדים וערבים. אלו הנקודות המרכזיות:
בראשית דוח התעסוקה מוסבר, מה שידוע, שענף ההייטק הוא אחד מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית. בשנת 2019 עבדו בו רק כ-9% מכלל המועסקים במשק, אך נזקפו לזכותו כ-25% מסך תשלומי המיסים, כ-15% מהתמ"ג וכ-40% מהיצוא. כיום, הענף נמצא במגמת גידול איטית ונכון לעכשיו 10.3% מכח העבודה בישראל עובד בהייטק. אבל זו רק חלק מהתמונה כפי שמוסבר בדוח.
הכותבים מגדירים קטגוריה בשם "משלח יד הייטק", חברות שאינן הייטק בהגדרתן: "ישנם בעלי משלחי יד הייטק המועסקים מחוץ לענף, כגון מתכנתים בחברות ביטוח או בנקים. שכר העובדים הללו גבוה יותר משכר מקביליהם בענפים במשלחי יד שאינם קשורים להייטק". בשקלול מועסקים בענף הייטק יחד עם מועסקים במשלח יד הייטק, מדובר כבר ב-14.6% מהמשק, לעומת 12.5 ב-2018.
לא רק מתכנתים:
"בענף ההייטק מועסקים בעלי משלחי יד טכנולוגיים אך גם בעלי משלח יד אחרים כמו אנשי מכירות, פיתוח עסקים, ומשאבי אנוש", מסביר הדוח, ומרחיב שגם בעלי תפקידי מעטפת בהייטק נהנים משכר יותר גבוה מאשר בעלי אותם תפקידים מחוץ להייטק. אך לפי הדוח, ובניגוד למה שהיה אפשר לחשוב, נראה שחלקם של עובדי המעטפת האלו יורד בהדרגה. על פי הנתונים, שיעור המועסקים ב"משלח יד הייטק" מכלל עובדי ההייטק עולה והגיע ל-64% (מול 48% ב-2012).
מנגד, בתמונת הרקע האקדמי התמונה הפוכה ובוגרי לימודים המוגדרים כמבוקשים בהייטק הם רק 59% לעומת 65% ב-2005. איך הדברים מסתדרים? "הענף קולט עובדים בעלי רקע השכלתי מגוון יותר מבעבר" נכתב, "אך יתכן שהגיוון הזה נובע מהמחסור בעובדים הגורם למעסיקים לקלוט עובדים חסרי השכלה מתאימה אך בעלי יכולות טכנולוגיות ולהכשיר אותם לתפקידים שחסר בהם כוח אדם".
זאת אומרת, יתכן ומעסיקים בחברות יותר בוגרי בוטקאמפס או יותר מתכנתים שלמדו לבד אך אין להם רקע אקדמי, או למשל מסבים כלכלנים לתפקידי דאטה, וכן הלאה.
נשים בהייטק - הפער המגדרי לא הצטמצם:
נתון זה כבר התפרסם בעבר אך יש לחזור עליו: למרות הגידול האבסולוטי במספר המועסקות בענף הטק, הפער המגדרי בענף לא הצטמצם. נשים מהוות כ-33.4% מכלל המועסקות בענף, נמוך למעשה מהנתון ב-2012 אז הוא עמד על 35.4%. שיעור הנשים במקצועות טכנולוגיים ירד גם הוא ועומד על 27.5%.
חרדים בטק? בעיקר חרדיות:
זרוע העבודה עומלת ועתידה לפרסם דוח גדול על השתלבות חרדים וערבים בהייטק. בינתיים היא משחררת חלק מהנתונים. באשר לחרדים נכתב: "חלקם של צעירים חרדים וחרדיות בהייטק צמח במידה ניכרת ב-15 השנים האחרונות מ-2.4% או 2000 מועסקים ב-2005 ל-5.5% או למעלה מ-6000 מועסקים ב-2019".
אך גם כאן שווה להסתכל בתוך הנתונים: "עיקר השינוי מקורו בנשים החרדיות, שהן היום כשני שלישים מהחרדים המועסקים בהייטק, בעיקר נשים בוגרות לימודי הנדסאות תוכנה בסמינרים החרדים המשתלבות בהייטק בשיעור גבוה מאד, כ-57% מהבוגרות ואף מתמידות בעבודה יותר מאשר נשים לא חרדיות". כידוע, בסמינרים רוכשות הנערות החרדיות חינוך שדומה במידה רבה ללימודי ליבה באוכלוסיה הכללית, חינוך שנמנע מהבנים החרדים.
עוד הסתייגות חשובה בדוח היא זו: "75% מהגידול במספר החרדים והחרדיות בהייטק מקורו בצמיחה הדמוגרפית הגבוהה יחסית של אוכלוסיה זו, ולא בשינוי בשיעורי התעסוקה בהייטק בקרב הצעירים החרדים". אלו נתונים לא נעימים במיוחד אך הם די עקביים עם מחקרים קודמים בנושא.
ערבים בהייטק? בעיקר נוצרים ודרוזים:
שילוב ערבים בהייטק נמצא גם הוא במגמת שיפור. על פי הדוח כרגע יש 4600 מועסקים כאלו, 4.4% מהעובדים בענף, מול הנתון ב-2005 שעמד על 1000 בלבד או 1.3%.
אבל גם כאן צריך להבין מה עובד ומה פחות. בוגרי מקצועות הייטק באקדמיה הערבים משתלבים יפה בענף בשיעור דומה לשיעור ההשתלבות של יהודים שאינם חרדים בהייטק. "זהו ממצא מעודד שכן לפני כעשור ערבים בעלי השכלה כזאת לא מצאו בדרך כלל תעסוקה בהייטק ורק 30% מהם השתלבו בענף".
לעומת זאת, בוגרי מדעים מדוייקים אבל במקצועות שאינם מבוקשים בהייטק, ובמיוחד הנדסאים ערבים, משתלבים בקושי בהייטק, ו"בפער ניכר" מול יהודים, "שנגרם בשל חסמים משמעותיים נוספים מעבר להשכלה ובהם מגורים בפריפריה, פערי תרבות, מגבלות שליטה בעברית ואנגלית והון חברתי רלוונטי מוגבל". למשל, רק 6% מההנדסאים הערבים יצליחו להשתלב בהייטק, מול 19% מקרב היהודים.
"חסמים רבים עדיין מונעים את שילובם בו בשיעור דומה לשיעור השילוב של יהודים שאינם חרדים, מצב זה אינו צפוי להשתנות בעתיד הנראה לעין. אם ברצוננו לתמוך בצמיחתו של ענף ההייטק הישראלי ובשיפור מצבם הכלכלי של הערבים והחרדים עלינו להמשיך ולפעול לקידום שילובם בענף זה"
עוד פער מעניין בדוח: "עוד עולה מן המחקר כי בתוך החברה הערבית ישנם הבדלים גדולים עד מאד בתעסוקה בהייטק בין החברה המוסלמית לבין החברה הדרוזית והנוצרית: קרוב למחצית מהערבים בהייטק הם דרוזים ונוצרים, אף ששיעורם בחברה הערבית כשישית בלבד".
כך נכתב במסקנות פרק זה בדוח: "לסיכום, מהנתונים מצטיירת תמונה מורכבת, שכן למרות כברת הדרך שעשו הערבים והחרדים בהשתלבות בהייטק בחמש-עשרה השנים האחרונות, חלקם בענף עודנו רחוק משיעורם באוכלוסייה. חסמים רבים עדיין מונעים את שילובם בו בשיעור דומה לשיעור השילוב של יהודים שאינם חרדים, ודומה שמצב זה אינו צפוי להשתנות בעתיד הנראה לעין. אם ברצוננו לתמוך בצמיחתו של ענף ההייטק הישראלי ובשיפור מצבם הכלכלי של הערבים והחרדים עלינו להמשיך ולפעול לקידום שילובם בענף זה".