17.4% מעובדי ההייטק בארץ ניהלו לאחרונה שיחה עם המנהלים שלהם על אפשרות של רילוקיישן, כך עולה מסקר שערכה חברת הייטקזון בהשתתפות 800 עובדים. הסקר אמנם לא מעיד על מגמה של רילוקיישן בפועל, אך מהווה אינדיקציה ראשונית לניצנים של מגמה כזו.
נוסף לעובדים שכבר פנו למנהלים בנושא מעבר לחו"ל, יש קבוצה נוספת של 15.3% מעובדי הייטק שהתחילו לבחון לראשונה במחצית השנה האחרונה את האפשרות לצאת מהארץ ולעבוד בחו"ל. מנגד, כמעט 48.5% לא בחנו את האפשרות הזו כלל, והיתר אמרו שמעבר לארץ אחרת אינו רלוונטי לתפקיד שלהם.
5% מבין המשיבים לסקר דיברו על אפשרות ממשית של מעבר לארץ זרה, ו-12.4% אמרו שבדקו את האפשרות בצורה היפותטית. בשני המקרים מדובר בעובדים בחברות גלובליות שמאפשרות רילוקיישן ושהתפקיד שלהם מאפשר מעבר כזה.
בנוסף, 26.1% מהמשיבים שקלו להעביר כסף לחשבון במדינה אחרת, 14.7% בדקו אפשרות לפתיחת חשבון בנק בחו"ל, ו-3.8% פתחו חשבון בחו"ל בשנה האחרונה.
בהייטקזון עורכים מדי חודש סקרים בקרב עובדים ומנהלות ומנהלי משאבי אנוש, שמטרתם להבין את הלך הרוח והתחושות בתעשיית ההייטק. הרעיון לבדוק את נושא ההגירה עלה בעקבות הצעות רבות לשיתופי פעולה שהגיעו להייטקזון מיזמי נדל"ן מחו"ל.
"קיבלנו לא מעט פניות מיזמים שמוכרים נכסים להשקעה בחו"ל, בעיקר ביוון, קפריסין ופורטוגל", מספר נועם בוסידן, מייסד ומנכ"ל משותף של הייטקזון, "וחלק מזה קשור לשיח הער סביב מגורים בחו"ל ורילוקיישן, שזיהינו במהלך פגישות עם מנהלות משאבי אנוש.
"מנהלות משאבי האנוש לא בהכרח שותפות לרצון החזק של העובדים לעשות רילוקיישן. גם כי היום לעובדים קשה לבוא בדרישות, וגם כי השיח כרגע עדיין מאוד לא קונקרטי, וקשה לדעת כמה הדיבור התיאורטי יהפוך לפעולות של ממש", מסביר בוסידן, "אבל כשמחברים את הנתונים של עובדים שחשבו על רילוקיישן באופן תיאורטי או פרקטי יותר, זה נראה שכל הייטקיסט שני מחפש את הדרך החוצה".
נועם בוסידן, מייסד הייטקזון: "מנהלות משאבי האנוש לא בהכרח שותפות לרצון העובדים לעשות רילוקיישן. גם כי היום לעובדים קשה לבוא בדרישות, וגם כי השיח כרגע עדיין מאוד לא קונקרטי וקשה לדעת כמה הדיבור התיאורטי יהפוך לפעולות של ממש"
למרות שהאווירה שעולה בשיחות היא של רצון לצאת מהארץ, בפועל אין עדיין פעולות ממשיות שמעידות על מגמת הגירה. אם קניית דירה בחו"ל היא העדות האולטימטיבית למגמת הגירה, מהסקר עולה שרוב ההייטקיסטים לא באמת מעוניינים לבצע רכישה כזו.
37.3% מהמשיבים אמרו שהם לא מתעניינים בקניית דירה בחו"ל, וגם לא נראה להם שיתעניינו בזה בעתיד. 31.4% מהמשיבים טענו שלא התעניינו בקנית דירה אבל מצד שני גם לא שללו את זה על הסף בעתיד. לעומתם, 16.8% מהמשיבים ענו שרכישת דירה בחו"ל כן מעניינת אותם, והיתר התעניינו באפשרות הזו בעבר הרחוק יותר. 1.6% מהמשיבים רכשו נכס בחו"ל בשנה האחרונה, ו-2.2% עשו זאת בעבר הרחוק יותר.
"אני חושב שכמו שאנחנו מקבלים הצעות להשקעות נדל"ן בחו"ל מיזמים, כך גם העובדים מקבלים את הפרסומים האלה, אבל בפועל יש מעט אנשים שמשתתפים בזה", מסביר בוסידן. "להשקעות נדל"ן באירופה ובארה"ב היה מוניטין רע, אבל כנראה שהמצב הפוליטי זירז תחושות שהיו שם כבר קודם. עכשיו גם יש יותר הצעות להשקעה בחו"ל מבעבר, וביעדים רלוונטיים במדינות שקרובות לישראל".
בוסידן: "יש מעט עובדי הייטק שקיבלו סכומים משמעותיים ויש להם כסף פנוי להשקעה בדירה. בארץ המחירים מאוד יקרים, ועם הכסף שיש להם הם יכולים להשקיע חצי מיליון או מיליון שקל בנכסים בחו"ל"
לדברי בוסידן, בדיון על רילוקיישן צריך להתחשב גם במשתנים האישיים של עובדי ההייטק שמקבלים משכורות גבוהות יחסית, וכן גם בשאלה האם הם מימשו אופציות בשנים האחרונות.
"יש מעט עובדים שקיבלו סכומים משמעותיים ויש להם כסף פנוי להשקעה", הוא אומר. "בארץ המחירים מאוד יקרים, ועם הכסף שיש להם הם יכולים להשקיע חצי מיליון או מיליון שקל בנכסים בחו"ל. גם אנשים שיצאו עם מעט כסף של כמה מאות אלפי שקלים לא מוצאים השקעה במחיר סביר בארץ. עבורם ההשקעה בחו"ל היא יותר רלוונטית".
לטענת בוסידן, גם ההשקעה הזו היא אינדיקציה להתחלה של הגירה. "אני שומע מחברים בתעשייה שרכישת דירה היא חצי השקעה וחצי הכנה של דירה למגורים, במקרה שיגיע היום והם ירצו לעזוב את הארץ. מבחינתם יש יותר הצדקה לקחת את הסיכון המסוים הזה עכשיו ולהשקיע בחו"ל סכום קטן, כדי שבעתיד יהיה להם נכס במקום בטוח".