החברות המובילות בתחום הגיוון הן: Minute Media ואחריה יוטפו והייבוב, מבין החברות המונות יותר מ-500 עובדים. שלוש החברות המובילות בקרב החברות הבינוניות (100-500 עובדים) הן טיילור ברנדס, סטיי וזןסיטי, ומבין החברות הקטנות, שבהן מועסקים עד 100 עובדים מובילות: Phone.do, דארו ורייזאפ, כך עולה מהדוח השנתי של יוזמת Power in Diversity. הדוח כולל בדיקה של 650 חברות שמונות 50 אנשים ומעלה, והוא חולק לשלוש קטגוריות בהתאם לגודלן.
ב-2022 כמעט שלא היה שינוי בשיעור הנשים בהייטק והוא הגיע ל-34%, שני שליש מעובדי הסטארט אפים בארץ הם גברים. ככל שעולים בהירככיה הארגונית שיעור הנשים יורד - אחוז הנשים המאיישות תפקידים ניהוליים עומד על 24%, עליה של 0.6% בהשוואה לשנה לפני.
גם בתפקידי הפיתוח נמצא ייצוג שאינו הולם את שיעור הנשים באוכלוסייה ועומד על 27.8% בלבד. "המחצית הראשונה של השנה התאפיינה בגיוסים מאסיביים של כוח אדם", מסבירה שחר סיליס, מנכ“לית יוזמת PID. "ביוני התחילו קיצוצים שנגעו יותר בתפקידי המעטפת ופחות בפיתוח. קוצצו הרבה משרות מתפקידי ה-HR, גיוס מיתוג מעסיק וכדומה. מכיוון שנשים נמצאות יותר בתפקידים האלה ופחות בפיתוח, אנחנו מניחים שהיתה השנה פגיעה בגיוון. אנחנו רואים שהמספרים בתפקידי הפיתוח לא השתנו, כלומר שגל הפיטורים לא נגע כל כך לפיתוח ולכן צריך לחזק את הנוכחות הנשית בתפקידים האלה, כי הם יותר יציבים וחסינים".
שחר סיליס, מנכ“לית יוזמת PID: "קוצצו השנה הרבה משרות מתפקידי ה-HR, גיוס, מיתוג מעסיק וכדומה. מכיוון שנשים נמצאות יותר בתפקידים האלה ופחות בפיתוח, אנחנו מניחים שהיתה השנה פגיעה בגיוון. צריך לחזק את הנוכחות הנשית בתפקידי פיתוח, שהם יותר יציבים וחסינים"
החברה הערבית נמצאת בייצוג נמוך מאוד של 0.2% בלבד מכוח האדם בסטארט אפים ושיעורם זניח גם בחברות ותיקות וגדולות יותר, שם הוא עומד על 2% בלבד - הרבה פחות מהייצוא שלהם באוכלוסייה בארץ שעומד על 21%. החברות שהובילו בייצוג של החברה הערבית הן אוגורי ואיטורו. גם המגזר החרדי נמצא בתת ייצוג דומה עם שיעור של 0.4% מהעובדים בסטארט אפים ו-3% בחברות מסורתיות יותר, בעוד שיעור החרדים באוכלוסייה עומד על 13.5%. הסטארטאפ Phone.do מוביל בהעסקת חרדים.
"לא צריך ייצוג בהתאמה מלאה בין השיעור של הקבוצה באכולוסייה לסטארט אפים", טוענת סיליס. "אבל מבדיקה של 650 חברות - זה אפילו לא קרוב. האחריות לא נופלת רק על הסטארט אפים - לפעמים מדובר באוכלוסיות שפחות חשופות לאפשרויות בהייטק ואין להם דמויות לחיקוי. למשל חיפשנו אתיופים בסטארט אפים לצורך פרויקט שעשינו ומצאנו מעטים כאלה וחלקם לא הסכים להתראיין כי זו חשיפה שמאוד מתייגת את העובד. בנוגע לנשים ולחרדים אנחנו נמצאים שלב אחד קדימה ובחברה הערבית יש הרבה כשרונות.
"צריך שתהיה גם התאמה מהצד של ההיצע, שמערכת החינוך והאקדמיה יכשירו את אוכלוסיות הגיוון. כאשר יש אנשים מוכשרים האחריות עוברת לסטארט אפים לבנייה של תרבות שמתעלמת מההשתייכות הדמוגרפית. החברות שהצגנו ברשימה הן חברות שעובדות קשה כדי לייצר את התרבות הארגונית הזו. הרבה מהחברות שנמצאות ברשימה היו בה גם בשנה שעברה וזה אומר שיש בהן תשתית גיוון יציבה".
חמש החברות הציבוריות המובילות בדירוג הגיוון הן ריסקיפייד, פיוניר, אאוטבריין, פייבר ומאנדיי.
יוזמת Power in Diversity הוקמה ע“י אלן פלד, שותף ומייסד בויטנג‘ פרטנרס יחד עם קרנות מובילות בתעשייה ששותפות לפעילותה, ביניהן Qumra, Glilot Capital, Pitango, Viola, Vintage, Grove, NFX, BRM, 10D, F2, Elah fund, SVB, Red Dot, Hetz, Maor investments, DTCP, New Era, Hearst Ventures. היוזמה פועלת כדי לקדם גיוון והכללה בסטארט אפים ישראלים ולהעלות את המודעות לשילוב אוכלוסיות גיוון באקוסיסטם הטכנולוגי בישראל.