טביעת אצבע במקום העבודה (צילום: engagestock, shutterstock)
זיהוי ביומטרי. "פגיעה בתחושת השליטה של עובדים" | צילום: engagestock, shutterstock

רישום הנוכחות שלכם במקום העבודה מתבצע על ידי זיהוי ביומטרי? יכול להיות שהמעסיק שלכם פוגע בפרטיות שלכם ואתם יכולים לסרב להזדהות כך. רשות הגנת הפרטיות פרסמה מסמך שכותרתו "מידע ביומטרי במקום העבודה", אשר מוצג לציבור לצורך קבלת הערות והצעות.

מהמסמך עולה כי איסוף מידע ביומטרי, כמו זיהוי פנים או טביעת אצבע של העובדים ושימוש בו לצורכי בקרת נוכחות, עלולים לסכן את פרטיותם של עובדים. במסמך נקבע כי אסור למעסיקים לחייב את העובדים במסירת מידע ביומטרי לצורכי בקרת נוכחות או פיקוח על שעות עבודתם, והם צריכים לתת את הסכמתם לכך. איסוף מידע ביומטרי עלול להביא "להגברת תחושת המשטור ולפגיעה בתחושת השליטה של עובדים על המידע האישי הנוגע אליהם". 

שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים יכול לאפשר למקום העבודה לעקוב אחר מעשיהם של העובדים לכל אורך שהותם, לתעד את זמני העבודה בפועל שלהם ואת המפגשים שלהם עם עובדים אחרים

תופעת זיהוי הפנים בכניסה לבנייני משרדים ובכניסה למשרדים, הולכת ומתרחבת. בחלק מהמקומות אף מודפס תג מבקר שנושא את תמונתו של המבקר. כמו כן מופעלות מצלמות וידאו במקומות עבודה רבים, שמתעדות את כל המתרחש במסדרונות ובאזורים הציבוריים.

שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים יכול לאפשר למקום העבודה לעקוב אחר מעשיהם של העובדים לכל אורך שהותם, לתעד את זמני העבודה בפועל שלהם ואת המפגשים שלהם עם עובדים אחרים.

ברשות הגנת הפרטיות מביעים חשש מהכיוון שאליו צועדות מערכות הזיהוי הביומטרי, שהתחיל בזיהוי טביעת אצבע וממשיך לזיהוי פנים, זיהוי קול ועוד. ד"ר עו"ד סאני כלב, חוקר בכיר במחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות ברשות להגנת הפרטיות, אומר בשיחה עם tech12: "ייתכן שלא ירחק היום, שמערכות רישום נוכחות ישתמשו בזיהוי קרנית העין, מאפייני ההליכה, זיהוי קול. חלק מהמטרה שלנו היא להסתכל קדימה, לחזות את הטכנולוגיות שעומדות להגיע ולהציג כללים ומגבלות שצריכים לחול על השימוש בהן".

ד"ר עו"ד סאני כלב, הרשות להגנת הפרטיות (צילום: שרון ויונטה)
ד"ר עו"ד סאני כלב, הרשות להגנת הפרטיות. "שימוש בקרנית העין" | צילום: שרון ויונטה

במסמך קובעת הרשות: "אין להשתמש בשעון נוכחות ביומטרי במקום העבודה, אלא במקרים המצדיקים זאת, ורק אם אין בנמצא חלופה ראויה הפוגעת פחות בפרטיותם של העובדים".

לדברי הרשות, למעסיקים יש סמכות לאסוף מידע ביומטרי לצורך בקרת נוכחות עובדים אך עם זה, הרשות מבהירה כי איסוף המידע והשימוש בו חייבים להיעשות "באופן סביר ומידתי, תוך יידוע העובדים וקבלת הסכמתם לכך, תוך יישום כללי אבטחת המידע, ותוך הקפדה על עיקרון צמידות המטרה".

סיכונים של אבטחת מידע

הרשות טוענת שעדיף לשמור את הנתונים הביומטריים של העובדים בכרטיס החכם האישי שלהם, ולא במאגר מידע מרכזי אצל המעסיק, שמעלה במידה משמעותית את סיכוני אבטחת המידע הנוגעים לו ואת הסיכון לאובדן השליטה במידע הביומטרי.

ברשות הגנת הפרטיות אומרים כי זיהוי הפנים מכיל מרכיב סיכון נרחב, בין השאר בשל העובדה שלא נדרשת פעולה של העובד כמו הנחת האצבע, ולעיתים הוא לא מודע לכך שהוא מצולם. ברשות אומרים כי חברות שחשות בצורך לצלם בווידאו את הנכנסים למשרדי החברה, יכולות להסתפק בהצבת מצלמת וידאו אחת באזור שעון הנוכחות, ללא זיהוי פנים, שניתן יהיה לפענח את צילומיה במקרה של בעיה. 

האם העובדים מודעים לפגיעה לפרטיותם ומתלוננים עליה? מתברר כי עד כה לא הגיעו תלונות רבות בנושא זה. ברשות אומרים כי בעת הקליטה למקום עבודה וגם לאורך תקופת ההעסקה, יש נטייה של עובדים להסכים לדרישות המעסיקים, "לאור מורכבות היחסים שבין עובד למעסיק ופערי הכוחות בין הצדדים. לאור זאת, הסכמתם של עובדים לפגיעה בפרטיותם על ידי המעסיקים היא במקרים רבים, "הסכמה חשודה" שאינה מבטאת את רצונו החופשי והאמיתי של העובד.