גילה חייט, בת 26, היא ה-CTO של סטארט אפ הליגלטק Darrow.ai. היא הקימה את החברה עם שני השותפים שלה מיד אחרי השחרור מ-8200. אבל כאן לא מסתיים הסיפור יוצא הדופן שלה: כל המסלול של חייט לא אופייני. את הילדות שלה היא בלתה בגני תקווה, שם למדה משחק וחלמה על קריירה בתיאטרון.
לרשימה המלאה של המשפיעות והמשפיעים>>>
אבל חלומות לחוד וקבלה לאחד המסלולים היוקרתיים בצה"ל לחוד. את הידע שצברה בשירות הצבאי היא מיישמת בהתנדבות בפרויקטים של אכיפה ברשת - ועושה שימוש טכנולוגי במקומות האפלים יותר של החברה: עבירות על החוק, אוזלת יד של מערכת המשפט והמשטרה. כעת, החברה שלה מחזקת את מערכת המשפט באמצעות דאטה. "אנחנו מתעסקים במערכת המשפט כדי לנסות לשפר את הייצוג של הציבור והיכולת שלו לשמור על אוטונומיה מול חברות שמפרות ודורסות את החוק", היא מסבירה.
חייט מודעת לפוזיציה הלא אופיינית שלה, כ-CTO אישה ויזמת - עוד לפני ההשתייכות לקהילת הלהט"ב. "קשה לי למצוא את עצמי בקבוצת ייחוס בהייטק, במיוחד נשים סיניוריות ויזמיות. יש מעט מאוד CTO בארץ ורוב הזמן אני מרגישה לבד במקומות האלה. גם באירועים של פאונדרים אני די לבד. אבל להיות אישה לסבית זה משהו שהוא קל וקשה בו זמנית - היה לי הרבה יותר קל להיכנס במקומות שאני מרגישה שהמיניות שלי לא נבחנת בכלל. הרבה יותר קל לדבר עם אנשים כשברור ש'זה' לא על השולחן והאלמנט של מיניות לא רלוונטי".
"להיות אישה לסבית זה משהו שהוא קל וקשה בו זמנית - היה לי הרבה יותר קל להיכנס במקומות שאני מרגישה שהמיניות שלי לא נבחנת בכלל. הרבה יותר קל לדבר עם אנשים כשברור ש'זה' לא על השולחן"
"כפאונדרית בארלי סטייג', את כל הזמן מקבלת סימנים תת הכרתיים לזה שאת צריכה להפסיק או שמנסים להקטין אותך. עוזר לא להיות רגישה לדברים האלה. אני יודעת שזה מגן עלי ברמה מסוימת כי אני לא מחוברתת כמו אישה סטרייטית. היעדר החיברות בסיטואציות של כוח מגן עלי ברמות מסוימות. יש על זה מחקרים על לסביות בצבא בעיקר - שיש אחוז של לסביות בתפקידי פיקוד רב סרן ומעלה וזה פשוט בגלל שלא חטפת את ה'מיידלע' הזה".
את יכולה להצביע על מה שונה בסביבת העבודה שלך?
"אני חושבת שהנושא של מגדר ומיניות במקום העבודה זה משהו שחשוב לנרמל אותו. פשוט כי אנשים מדברים על דברים ואפשר לראות שגברים הרבה יותר פתוחים בעבודה ואפשר לנהל סכסוכים ולפתור בעיות בכל מיני תחומים. אבל את זה אני אומרת כאישה ולא בהכרח כלסבית. האם אני עושה אירועים? לא. האם אני מנסה לייצר שיחות מלאות במשמעות? כן. היום חברות עדיין מחפשות את הזווית הרווחית כדי שהן יראו את התועלת המיידית. אנחנו עדיין תקועות באזורים של הפרייד קאפקייקס. את השינוי רואים בדיאלוג ברשת".
"כפאונדרית בארלי סטייג', את כל הזמן מקבלת סימנים תת הכרתיים לזה שאת צריכה להפסיק או שמנסים להקטין אותך. עוזר לא להיות רגישה לדברים האלה. אני יודעת שזה מגן עלי ברמה מסוימת כי אני לא מחוברתת כמו אישה סטרייטית"
הרושם שלי הוא שיש התקדמות מימי פוסט "לסבית מהפרודקט מחזיקה קאפקייק" בפייסבוק.
"נכון, אבל עדיין קשה לתת ערך במשך כל השנה. הדיאלוג סביב מיתוג מעסיק הוא היסטריה ביוני ואז חושך. התעקשנו לעשות את הדייקתון באפריל והיה מאתגר לגייס כסף לטובת האירוע".
אם זה היה ביוני היו שופכים עליכן כסף?
"בוודאות כן".
והיית יכולה להרים אירוע כזה לפני עשור?
"בוודאות לא. לא הייתי בטק לפני עשר שנים ואני לא יודעת כמה היה קשה בפועל. הייתי בכיתה י"א במקום נאיבי והכל זרם. בצבא שירתתי לצד חרדים והייתי בארון לטוב ולרע כי לא התעסקתי בזה יותר מדי. היום בהייטק, להביא דוברים בפרייד זה בעיני המשך של הפרייד קאפקייקס - זה עדיין הצורה ולא התוכן".
את חושבת שהמטריקות היחידות שאנשים ימדדו על פיהן יהיו מקצועיות?
"לנשים סיסיות, בלי קשר לנטייתן המינית, כבר טוב בהייטק. הבעיה היא אצל טרנסים וטרנסיות, זה לא שלא מקבלים אותן כמו שאין להן את הכלים להגיש מועמדות. האם עוד עשר שנים יהיה טוב יותר? כנראה שבעוד עשר שנים יהיה טוב יותר. צריך להבין שהשאיפה היא לא השוואת תנאים אלא שוק נוסף משמעותי וחשוב. אני צורכת את המציאות בדרכים שונות ואני לוקחת חלק פעיל בבנייתה. אני לא רוצה לצרוך את כל מה שגברים הטרו נורמטיביים צורכים, אלא פשוט לייצר עבורי מציאות נוספת ולא מקבילה".