דוח ההון האנושי של רשות החדשנות ו-SNPI ("מכון המדיניות של מדינת הסטארט אפ") שיוצא היום ומסתכל בעיקר אחורה, מראה בבירור כיצד שנת 2021 יצרה "כרית ביטחון" עבור התעשיה הישראלית שמסייעת לה מאוד ב-2022 המאתגרת, עם שני נתונים מרכזיים של צמיחה: גיוס הון בגובה של 27 מיליארד דולר ועלייה של 21% במספר העובדים בתעשייה (המהווים גידול של כמעט 30 אלף מועסקים). זאת, לעומת צמיחה שנתית של 8% בעשור האחרון. עם זאת, 2022 כבר מאותתת על שינוי מגמה.
הצמיחה המשמעותית ביותר הייתה בחברות מקומיות שרשמו גידול של כ-14% במספר המועסקים בעוד שמרכזי המו"פ של חברות רב-לאומיות צמחו בכ-5% בלבד. בתוך קבוצת החברות המקומיות, צמיחה גבוהה במיוחד של כ-30% נרשמה בחברות "צומחות" (חדי קרן וחברות שהונפקו בעשור האחרון).
בנוסף, בניגוד לשנת 2020 בה סקטורים מבוססי חומרה כמעט ולא צמחו ותחומי התקשורת והתעשייה אף הצטמצמו במספר העובדים, במהלך 2021 חווה ההייטק צמיחה חיובית גורפת בכל הסקטורים.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הסקר נערך בין מרץ למאי, כשכבר הייתה מלחמה באוקראינה ומשבר בשרשרת האספקה ואפילו הנפילות בשוק כבר התחילו. אנחנו מעריכים שבטווח הבינוני והארוך הביקוש למענה טכנולוגי רק הולך וגובר בעולם, אז גם אם נראה תיקון בטווח הקצר, המחסור בהון האנושי הוא כאן להישאר"
"הסקר נערך בין מרץ למאי, כשכבר הייתה מלחמה באוקראינה ומשבר בשרשרת האספקה ואפילו הנפילות בשוק כבר התחילו, אז כן נתפס בו שינוי מגמה מסוים. אנחנו מעריכים שבטווח הבינוני והארוך הביקוש למענה טכנולוגי רק הולך וגובר בעולם, אז גם אם נראה תיקון בטווח הקצר, המחסור בהון האנושי הוא כאן להישאר", מסביר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות.
הנתונים שנאספו באפריל 2022 מתייחסים למספר המשרות הפתוחות בתעשיית הייטק – 32.9 אלף משרות לעומת 17.5 אלף משרות פתוחות בדצמבר 2020 ו-23.2 אלף משרות מיולי 2019. נתון מעניין הוא אופי המשרות המבוקשות – בשלוש השנים האחרונות עלה שיעור המשרות הפתוחות הלא טכנולוגיות מ-20% ל-36% מכלל המשרות הפתוחות.
"חלק משמעותי מהמחסור הוא לא רק במקצועות הטק אלא גם במקצועות התמיכה. מהסיבה שפונקציית המטרה של החברות החדשות שונה מבער, הן לא מחפשות אקזיט אלא לבנות חברות ענק שפועלות מישראל. זו לא חברה שמפעילה פה רק מרכז מו"פ ומעסיקה בעיקר מתכנתים, אלא חברה שיש לה את כל שרשרת התמיכה ולכן ראינו את העליה הזו בביקושים" מסביר בין.
"חברות הצמיחה הן חברות אג'יליות מאוד, שניצלו את הגאות בשביל לגייס הון ואנשים, ובשבועות האחרונים הרבה מהן מפטרות. מה שהן עושות זה לצמצם את ההוצאות כדי להאריך את הזמן עד הגיוס הבא כי אף אחד לא יודע אם הולך להיות משבר וכמה עמוק וארוך הוא יהיה. אבל המחסור בכל האקוסיסטם הוא כזה גדול - גם לעובדי טק וגם למקצועות לא טכנולוגיים - שסביר להניח שנראה את המפוטרים נקלטים יחסית מהר חזרה" הוא מוסיף.
האם ההסתכלות על עובדים טכנולוגיים ולא טכנולוגיים דומה? אנחנו רואים בכמה חברות שהמפוטרים הראשונים הם דווקא אנשי שיווק ואנשים לא טכנולוגיים ואולי לגביהם נראה חזרה אחורה לתקופה שבה המשרות האלה לא היו בישראל.
"יש פה התבגרות ויזמים יותר מנוסים שכבר עשו אקזיט ומשקיעים עם אורך נשימה ארוך יותר. אם יהיה משבר הוא לא ישנה את מגמת העומק של בניית חברות ענק שפועלות ומתחרות מפה".
אורי גבאי, מנכ"ל SNPI מוסיף: "זו שנה רביעית של הדוח ואנחנו כבר מתחילים להבין איך ההייטק הישראלי מתנהג בפריחה או במשבר. יש מגמה ארוכת טווח וסקטור ההייטק הוא הפרודוקטיבי ביותר בישראל והופך להיות שואב של טאלנטים והשקעות. כמובן שיש תנודות על המגמה הזו וטרנדים מאקרו-כלכליים, מיתון הוא משהו שקורה אחת לכמה שנים ומשבר כמו ב-2008 הוא תופעה של אחת לכמה עשורים.
אורי גבאי, SNPI: "גם בכניסה למיתון חשוב להבין איך נכנסת אליו. תחשבו על מכונית שלוחצת על הברקס, חשוב להבין אם היא נסעה על 20 או על 200 קמ"ש כשזה קרה. אני חושב שנראה תיקון ויכול להיות שהוא יהיה משמעותי כי נכנסנו בתנופה גבוהה ועם שכר גבוה וקשה לנהל מו"מ כדי להוריד משכורות, הרבה יותר קל לפטר עובד ולקחת עובד חדש במשכורת נמוכה יותר"
"אבל גם בכניסה למיתון חשוב להבין איך נכנסת אליו. תחשבו על מכונית שלוחצת על הברקס, חשוב להבין אם היא נסעה על 20 או על 200 קמ"ש כשזה קרה. אני חושב שנראה תיקון ויכול להיות שהוא יהיה משמעותי כי נכנסנו בתנופה גבוהה ועם שכר גבוה וקשה לנהל מו"מ כדי להוריד משכורות, הרבה יותר קל לפטר עובד ולקחת עובד חדש במשכורת נמוכה יותר. לכן יכול להיות שהיה קל יותר אם היינו נכנסים למשבר אחרת. יכול להיות שנראה פיטורים לא טריוואליים ככל שהמיתון ימשיך. אבל בטווח הארוך המחסור בתעשייה נמדד בעשרות אלפים וככל שמדובר במיתון של כמה רבעונים הביקוש יחזור. תסריט שבו ההייטק הישראלי קורס הוא דמיוני".
בדוח ישנה התייחסות לשלבים השונים שחברות ישראליות נמצאות בהן. מתוך הדוח: "חברות הצמיחה הן עדיין צעירות יחסית ורגישות יותר לתנודתיות בשוק. דוגמה לכך ניתן לראות בתגובה שלהן למצב השוק שמתבטאת בקצב גיוס העובדים בשנים 2021-2020 - שנת עצירה ומשבר ואחריה שנת גאות. יש לכך חשיבות לכלכלה הישראלית שהולכת ומתבססת יותר ויותר על חברות הצמיחה כמעסיקות משמעותיות בישראל. ישנה משמעות נוספת לכלכלה הישראלית בחברות הצמיחה שבאה לידי ביטוי בהזדמנויות התעסוקה בהכנסה גבוהה שהן יוצרות עבור עובדים ישראלים בתפקידים לא טכנולוגיים גם מחוץ לענף ההייטק". הנושא הזה מעלה כמה שאלות.
חברות הצמיחה הן הסקטור שעתיד להיפגע יותר מהמשבר הנוכחי כי יהיה להן קשה יותר לגייס עכשיו כסף, הן בגלל השווי הגבוה של הסבב הקודם והן כי קל יותר לגייס היום 5 מיליון ולא 200 מיליון.
בין: "אנחנו לא באמת יודעים כמה זמן יהיה המשבר. הדבר היחיד שאני יכול להגיד זה שהחברות כן מכינות את עצמן וזה בריא. הן מאריכות את ה-Runway. אין ספק שזה סקטור יותר חשוף כי אין לו את הגב של החברות הרב-לאומיות עם כיסים עמוקים, ולכן צעדי ההתייעלות הם דבר בריא ואחרי המיתון החברות הטובות יהיו כנראה חזקות יותר, אבל זה בהחלט יכול להשפיע על ביקושים לכוח אדם. אולי זה יתמתן את הביקושים ויהיה פחות לחץ על השכר אבל כנראה שהביקוש לא יסגר לגמרי".
בשבוע שעבר פורסם הדו"ח של צוות פרלמוטר, שהציע ספירה חדשה של עובדי הטק שמגדילה את אחוזם במשק ל-14% אבל הדו"ח הנוכחי של הרשות עדיין מתייחס לספירה של 10%. האם בדוח הבא כבר נראה ספירה לפי ההמלצות החדשות ומה זה צפוי לשנות לדעתכם?
גבאי: "צריך להפריד בין יעדים ממשלתיים לבין נתונים. אם תתקבל ההמלצה של הצוות של דדי (פרלמוטר, ה"ר ור"ס) היעד הממשלתי יוגדר במונחי עובדי ההייטק + עובדי טק שאינם בהייטק. עם זאת, הנתון של מספר עובדי ההייטק - מתייחס למשמעות הברורה של הביטוי - כמה אנשים עובדים בחברות הייטק בישראל. בשנה הבאה כמובן שנמדוד אותו כמו שאנחנו מודדים כל שנה, משום שהוא נתון מרכזי בכלכלה הישראלית. לצד זה יש חשיבות למדוד גם את העובדים הטכנולוגיים בשאר המשק, אבל המתודולוגיה למדידה הזו עדיין לא ברורה. בפרט היא מחייבת הגדרה פרטנית של מקצועות הטק (האם למשל האחראי לעדכון אתר האינטרנט בחברת מסחר קטנה הוא איש טק? ה"ר ור"ס). בנוסף היא מחייבת סקירה של העובדים בכלל החברות במשק (בניגוד למחקר על חברות הייטק בלבד) ולפחות כיום לא ברור שיש דרך מספיק טובה לעשות את זה".
הכשרות והשכלה
לפי הנתונים החדשים, 80% מהעובדים בתפקיד טכנולוגי ראשון בהייטק הם בעלי הכשרה אקדמית. אחוז העובדים עם השכלה אקדמית גדל ככל שהחברה גדולה יותר. מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות מעסיקים אחוז גדול יותר של בעלי השכלה אקדמית במקצועות ההייטק: 68% לעומת 49% בחברות בבעלות מקומיות. מהעובדים הטכנולוגיים עם השכלה אקדמית מעל ל-60% מהעובדים מגיעים מאוניברסיטאות ישראליות, לעומת 36% בלבד מהמכללות, היתר מגיעים ממוסדות בחו"ל. עובדים חדשים במקצועות החומרה ואלגוריתמים נוטים באופן מובהק להיות בעלי השכלה אקדמית.
המרכזי המו"פ של חברות רב-לאומיות נוטים להעסיק יותר בוגרי אוניברסיטה - 72% לעומת 56% בחברות מקומיות. בנוסף, גודל החברה משפיע חיובית על הנטייה להעסיק עובדים עם השכלה אקדמית אוניברסיטאית. בעיקר בולט הפער בין חברות הענק (מעל 500 עובדים) עם 66% לעומת שאר החברות עם אחוז עובדים חדשים שהם בוגרי אוניברסיטה שנע בין 55% (10-1 עובדים) ו-59% (500-201 עובדים)
עוד מצויין בדוח כי בשנת הקורונה 2020, הצמיחה העיקרית היתה בחברות רב לאומיות, לעומת החברות המקומיות שהציגו צמיחה אפסית במסר העובדים והמגמה התהפכה ב-2021 – המו"פים צמחו ב-5% אך הצמיחה המשמעותיתי היתה הייתה בשיעור של 14% בחברות המקומיות.
האם עתה, כשחברות הצמיחה רגישות יותר למשבר הכלכלי, אתם צופים שינוי וחזרה של עובדים לחברות הרב לאומיות?
גבאי: "מפרספקטיבה של כמה שנים רואים שחברות רב לאומיות צומחות 3-4% בשנה במספר העובדים בכל תקופה בזמן שהתנודתיות הגבוהה היא אצל חברות צמיחה ישראליות. אפשר לומר שהן מוסיפות מימד של יציבות".
פרק ההשכלה של הדו"ח מתייחס לחלקם הגדל של מודלים חוץ אקדמיים בהכשרת עובדים להייטק. המודלים האלה, נטען, צברו תאוצה בשנים האחרונות והם מהווים ערוץ כניסה נוסף להייטק. כ-13% מהעובדים נכנסו להייטק עם הכשרה חוץ אקדמית במקצועות הייטק: 9% דיווחו כי זו ההכשרה היחידה שעברו בעוד ש-4% נוספים עברו הכשרה כזו בנוסף להכשרה אקדמית. גבאי מציין שבשנים קודמות הנתון הזה היה חסר משמעות ולכן לא צוין ודרור סובר כי זה אחד הנתונים המעניינים ומכנה אותו "שער כניסה חדש להייטק".
איך אתה מסביר את הצמיחה הזו?
בין: "יש יותר ביקוש והשוק השתכלל בסוג ההכשרות שהוא יודע להציע. בנוסף, אנחנו תמכנו בהרבה תוכניות כאלה ויכול להיות שאלה התוצאות. אבל זה חלק מהתבגרות השוק שמבינים שיש תפקידים שלא מחייבים 4 שנות לימוד ואפשר להכשיר בטווח זמן קצר יותר. בדוח אנחנו גם מרימים את מכסה המנוע ומסתכלים על הקשר בין השכלה למקצוע שלך בהייטק ומבחינים בין תפקידי high end שאליהם צריך להגיע ממוסד אקדמי ולימודי הייטק, לעומת מקצועות שקל יותר להיכנס אליהם גם עם הכשרה קצרה יותר".
גבאי: "בשנה האחרונה ראינו כניסה להייטק של אוכלוסיות חדשות, כמו אנשים עם תואר שני בפיזיקה שעד עכשיו ההייטק לא עניין אותם אבל בגלל המשכורת הגבוהות עשו את ההכשרות הקצרות האלה או כלכלנים שניכנסים למקצועות הדאטה".
לפי הדוח, ישנם מקצועות, עוד בתפקיד ראשון, הדורשים באופן ברור תואר אקדמי במקצועות ההייטק. כך עובדים חדשים במקצועות ה- Software, Hardware ו- Algorithm נוטים באופן מובהק להיות בעלי השכלה אקדמית. לעומתם, רוב העובדים בתפקידי Data ו-Management Project/Product הם אמנם אקדמאים אך רק כשליש הם בעלי הכשרת הייטק. מקצועות IT ו-QA ,לעומתם, נשענים מאוד על הכשרות חוץ אקדמיות.
חלקו האחרון של הדוח מתייחס למספר הנשים בהייטק וברובו מצביע על נתונים מוכרים מדוח הרשות שהוקדש לנשים במרץ: שיעור הנשים בחברות ההייטק נותר נמוך ועמד בשנת 2021 על 25%-30% מסך העובדים בהייטק. "היעדר השיפור בנתון זה הוא אחד החסמים העיקריים להגדלת כמות עובדי ההייטק במשק" נכתב בדוח אולם גבאי מפנה את תשומת הלב לנתון מעודד: "חברות שצמחו ביותר מ-20% בכמות העובדים מעסיקות משמעותית יותר נשים. הסבר אחד זה שחברות עם יותר גיוון תעסוקתי הן גם חברות טובות יותר והן צומחות יותר ושחברות שצומחות מהר צריכות להסתכל על פול רחב יותר של עובדים ולכן מגיעות גם לעובדים מסוג אחר. דבר נוסף שגילינו הוא שלחברות שמעסיקות יותר נשים יש אחוז מתפטרים נמוך, כנראה כי נשים מתפטרות פחות וגם כי לחברה כזו יש מאפיינים שגורמים לעובדים להישאר".