הכל התחיל במסורת של חומוס של שישי. דן לשם, יזם ויוצר תוכן, וחברו יותם הרן - שעובד כמפתח, נפגשים כבר שנתיים כל יום שישי לחומוס - וקוד. "מתכנתים עד שנמאס, אוכלים חומוס עד שמתפוצצים ואז מקטרים על העבודה", מספר לשם. המפגשים הללו הולידו שלל שנ"צים ורעיונות, אבל רק כשהתחילו לדבר על תרבות הפיתוח בארץ, הבינו שהם עלו על משהו. "התפתחה בארץ תרבות פיתוח ואינג'נירינג מהטובות בעולם, יש כאן סצנה טובה של פיתוח תוכנה", מספר לשם. "אנחנו רגילים לשמוע על חברות בינלאומיות, אבל אנחנו רצינו לדבר עם החברות הגדולות בארץ - על תרבות פיתוח תוכנה".
לשם והרן הגדילו את הצוות וצירפו אליהם את מהנדס האלגוריתמים יהונתן הראל; את אלה שמואלי סנדובסקי - שלה רקע בעולמות השיווק והקהילות; ואת מעצב המוצר רועי כהן, והחמישה יצאו לדרך. ומהחבורה הזו נולדה "דארק {מוד}", סדרת רשת שעלתה השבוע לראשונה בהקרנת בכורה חגיגית במשרדי מליו, אחת מבין 8 החברות שנתנו חסות ומימנו את עלויות ההפקה, שכללו צוות צילום ועריכה מקצועי. החל מהשבוע, כל שבועיים צפוי לצאת פרק חדש, שיעסוק בהיבט תרבותי אחר של עולם הפיתוח והתוכנה.
חבורת "דארק מוד" רואה את עצמה כמיזם קהילתי, של שיתוף ידע מקצועי באקוסיסטם בארץ. "הסדרה עוסקת בחוויית הפיתוח", מסביר לשם בשיחה עם tech12, "אנחנו לא מדברים על הדברים הטכניים כמו ספריות, כלים או ארכיטקטורות. יש הרבה נושאים לדבר עליהם מסביב לטכני, ובגלל שאנחנו חיים בתוך העולם הזה, זיהינו ואקום בעיסוק בתרבות העבודה".
ומה נכנס לוואקום הזה?
"הדברים הרכים, שנוגעים לעבודה - כמו תקשורת בין אישית, יחסים בין מנהל לעובד, תהליכים בתוך החברה; כל הדברים שיותר מהכל בסוף מרכיבים ומגדירים את הפרודוקטיביות שלנו, ומרכיבים את השאלה אם אנחנו מרוצים או לא".
מבין החמישה, יהונתן הראל, מהנדס אלגוריתמים ב- Ibex Medical Analytics ויוצר תוכן, הוא הצלע הקריאייטיבית, שאחראי על הדאחקות והקללת האווירה. "התוכן הוא תוכן מעולמות הדוקו, אנחנו מתעדים מה קורה בחברות גדולות, זה יכול להיות אפור ויבש. רצינו להפוך את זה לטיפה יותר משעשע, בצורה של מערכונים הומוריסטיים", מסביר הראל.
לשם מאמין שהקהל של הסרטונים מגוון: "מי שבאמת מתעניין ורוצה להשתמש בתוכן הזה כדי להתקדם מקצועית, בסוף ישקיע את עשר הדקות האלה בשבועיים. ומי שבא רק בשביל בידור לא חייב להישאר מעבר". הוא מודה אבל "התחרות מול טיקטוק קשה, אין ספק".
"כדי שהילדים יראו את המודל הזה"
ב"דארק מוד" שמו דגש על איזון מגדרי, וכבר בפרק הראשון הפנייה מעורבת "למפתחים ומפתחות", וב"דארק מוד" מסבירים שזה לא מקרי. "כבר במפגשים הראשונים אמרתי שאנחנו צריכים להביא נשים מפתחות למסך", מסבירה שמואלי סנדובסקי, זרוע השיווק וההפקה של התוכנית, "כדי שהילדים שלי ושלכם בעתיד יראו את המודל הזה, כי הוא חסר כרגע".
ואיך זה בא לידי ביטוי בתהליך העבודה?
"כשהתחלנו ידענו שאחת המטרות היא להביא שוויון מגדרי למסך. זו הייתה מטרה גם מול החברות ועדיין זה היה מאתגר, כי יש 18% נשים והרוב הוא גברי. למרות שאנחנו 51% מהאוכלוסיה, כשאת מגיעה למשרדים את רואה את הפער בין מספר העובדות לעובדים. אז היה לנו מאתגר למצוא נשים שידברו, ולמרות שבסוף היו לנו יותר דוברים גברים מדוברות נשים - בעריכה הקפדנו שיהיה מספר שווה של גברים ונשים על המסך, באופן שלא יפגע בתוכן".
ואיך התוכן? בעולם של סרטונים קצרצרים ומהירים, ההשקעה ב"דארק מוד" ניכרת. העריכה מוקפדת, לא תזזיתית במכוון, הכותרות אלגנטיות, ובהשוואה לפלטפורמת התוכן המועדפת על רוב האנושות כיום - טיקטוק - זו סוגה מאד מושקעת, גם אם נישתית. הפרקים מתובלים בדאחקות מודעות לעצמן ובדיחות פנימיות של התעשייה ("בודק מה קורה בסלאק בצ'אנל של המימז, של החתולים, של הכלבים") - וגם אם את חלקן כבר שמענו בעבר, הן הפכו לקאנוניות וחלק מההוויי של ההייטק, ואי אפשר שלא לחייך תוך כדי צפייה.