עבודה מרחוק, אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)
עבודה היברידית, אילוסטרציה. חלק מהעובדים מוכנים לשכר מופחת ובלבד שיעבדו מהבית | צילום: שאטרסטוק

תחילת הקורונה לא השאירה מקום לבחירה חופשית – הסגרים כפו על העובדים לעבוד מהבית, ועל חברות הטק להתאים את עצמן די מהר למציאות החדשה. עובדים גויסו לעבודה מרחוק עם התחייבות לשהות מינימלית במשרד, לעתים אפילו ללא משרד פיזי להגיע אליו.

כעת, לפחות מבחינת בריאות הציבור, אפשר לחזור לעבודה משרדית מלאה. על פניו, למה לא פשוט להחזיר את כולם למשרד?

התשובה הפשוטה היא שחלק מהעובדים פשוט לא מוכן לחזור לעבוד מהמשרד. "אחרי שנתיים של קורונה, ועל אף שיש לי משרה טובה – התחלתי לחפש את האתגר הבא שלי", סיפר ל-tech12 מפתח רב נסיון בהייטק. "אני גר בפריפריה, וכשיצאתי לדרך חשבתי שהעבודה מהבית זה כבר non issue, או לפחות ככה זה הצטייר מהשיח בטוויטר. כשהתחלתי אקטיבית לחפש עבודה גיליתי כמה המציאות שונה: התחלתי אופטימי, חשבתי ש-fully remote זו דרישה סבירה. אבל אחרי שדיברתי עם כמה מגייסים הבנתי כמה הגישה הזו נתפסת בשוק כמופרכת".

שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה גוטפרנדס, מסבירה את השינוי המתחולל כעת בשטח: "ב-2021, הדעה הרווחת בקרב מנכ"לים של סטארט אפים, היתה שתפוקת העובדים לא ירדה - ולכן הם המשיכו את העבודה במודל ההיברידי הגמיש. אבל ב-2022 אנחנו שומעים מיותר ויותר מנכ"לים שרואים ירידה בתפוקות, ירידה במחוברות של העובדים לחברה ועליה בהתפטרות - ולכן הכיוון הוא לחזור למשרדים לא בצורה מלאה, אבל בצורה הרבה יותר דומיננטית ממה שהיה עד היום".

שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס חברת השמה להייטק
שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס. מנהלים מזהים ירידה בתפוקות ובמחוברות העובדים

מירי גל בורט, מנכ"לית ובעלים של EER Global - חברה שעוסקת בגיוס עובדים לחברות ישראליות בחו"ל – מצביעה על הדילמה. "הרוב המוחלט של החברות בארץ נמצאות במודל ההיברידי של 2-3: יומיים במשרד ושלושה בבית, או שלושה במשרד ויומיים בבית. זה מה שהעובדים רוצים ורוב החברות מאפשרות את זה. גם בחו"ל מאפשרים את המודל ההיברידי אבל העובדים לא רוצים לבוא למשרד, נקודה. זה מאוד חריף וקשה לגייס עובדים לחברות שלא מאפשרות fully remote. כשמעסיק לא מציע את זה, הוא מקטין מאוד את הטאלנט פול. מועמדים לא מוכנים להתקדם עם משרות בגלל זה".

אילי בן חיים, דירקטורית משאבי אנוש סיילספורס ישראל: "אני מכירה חברה שביקשה בשלבים מוקדמים יותר של הקורונה להתחיל לחזור לארבעה ימים והעובדים פשוט לא הגיעו"

ואיך מנכ"לים ישראלים מגיבים לתופעה?
גל בורט: "יש כאלה שמקבלים את זה ומתגמשים. הם קודם כל רוצים שננסה למצוא מישהו שמוכן לבוא לפחות יום בשבוע. לעומתם יש מנכ"לים שלא מתגמשים וזה קשה מאוד למצוא להם עובדים".

אילי בן חיים, דירקטורית משאבי אנוש סיילספורס ישראל (צילום: סיילספורס, יח"צ)
אילי בן חיים, דירקטורית משאבי אנוש סיילספורס ישראל | צילום: סיילספורס, יח"צ

בארה"ב המצב אכן קיצוני עם סירוב העובדים להגיע למשרד. דוגמה לכך היא מכתב ששלחו למעלה מ-1,400 עובדי אפל להנהלת החברה, שמפצירה בה לשקול מחדש את מדיניות ההגעה למשרד החדשה שלה – שלוש פעמים בשבוע. איאן גודפלו, דירקטור למידת מכונה באפל ואחד הבכירים בתחום, אף עזב את אפל כי לא הסכים לחזור למשרד ליומיים בשבוע.

הסטטיסטיקות עומדות לצד העובדים: סקר של מכון המחקר ADP מאפריל 2022 בדק עמדות של כ-32 אלף עובדים ב-17 מדינות. הסקר מצא שהעובדים נחושים ברצונם להמשיך לעבוד מהבית, לכל הפחות באופן חלקי. 64% מהנשאלים השיבו שהם ישקלו לחפש עבודה חדשה אם ידרשו מהם לחזור לעבודה משרדית מלאה. קבוצת הצעירים, בגילי 18–24 הם קבוצת הסרבנים העיקרית נגד החזרה לעבודה משרדית מלאה. 52% מהעובדים מוכנים אפילו להתפשר על חלק מהשכר בשיעור של עד 11% כדי לקבל יותר גמישות בעבודה מהמשרד.

העבודה מהבית משפיעה גם על ה-well being של העובדים. 89% מאלו שעובדים מהבית הצהירו שהם יותר אופטימיים לגבי חמש השנים הבאות לעומת 77% מאלה שנדרשים להגיע למשרד. הם גם יותר שבעי רצון מהעבודה שלהם – 90% לעובדים מהבית לעומת 82% שעובדים במשרד. 46% מאמינים שהעבודה מהבית הפכה את החיים של ההורים העובדים לקלים יותר ורק 25% חושבים שהמצב החדש קשה יותר עבור ההורים.

"יש מדיניות רשמית, ויש מנהלים יותר גמישים"

א' עובד בחברה בה יש מדיניות הגעה של 2–3, אולם הימים אינם קבועים: זה משתנה בין הצוותים, כשאלו צריכים להחליט, כל צוות לעצמו, כמה ימים ובאילו ימים עובדים מהמשרד. "אפשר לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שהגעתי למשרד בחצי השנה האחרונה. יש את המדיניות הרשמית אבל יש מנהלים שהם יותר גמישים. בצוות שלי, בגלל הפיזור הגיאוגרפי שלו, אנחנו עובדים לגמרי מרחוק".

א', עובד מרחוק: "הקשר עם החברה הוא כמו חוט שנמתח ומתרופף עד שבסוף הוא נקרע. שאר האנשים בחברה, שחזרו ליומיים שלושה למשרד, לא מסתובבים מדוכאים"

עבור א', דווקא הריחוק היה חוויה קשה שהובילה אותו לעזוב: "הקשר עם החברה הוא כמו חוט שנמתח ומתרופף עד שבסוף הוא נקרע", הוא משתף. "שאר האנשים בחברה, שחזרו ליומיים שלושה למשרד, לא מסתובבים מדוכאים. להיפך – יש לזה אפקט חיובי ברמה החברתית. כולם די חברים גם מתקופת הצבא ומחוץ לשעות העבודה אז אין אוירה של תשעה באב. יש גם כאלה שבחרו לחזור לחמישה ימי עבודה מרצונם".

עם זאת, הוא לא נמנה על הקבוצה המצומצמצת כנראה שרוצה לחזור לעבודה משרדית מלאה. גם בעבודה הבאה שלו זו תהיה אחת הדרישות. "אני לא יודע אם זה יהיה דיל ברייקר, אבל זה צורם. זו צריכה להיות הצעה להיות מאוד מיוחדת של תפקיד חלומות בחברה חלומית כדי שהרעיון הזה יחליק בגרון. חמישה ימים במשרד זה כבר באמת קשה".

חברות הטק בעולם נוקטות בגישות שונות, בריאן צ'סקי, מייסד ומנכ"ל Airbnb הצהיר על מודל הגמישות המוחלטת, המאפשרת לעובדים לא רק לבחור בין עבודה מהבית למשרד אלא לעבוד בכל מקום שבו הם ירצו בעולם. אבל עבור אנשים כמו א', ומנגד עובדים שמבקשים לצמצם למינימום את ההגעה למשרד, המודל ההיברידי אמור להיות הפתרון הטוב מכל העולמות, והחברות בארץ מנסות להוביל אליו.

דוגמה אחת היא סיילספורס ישראל, שמעסיקה כיום כ-750 עובדים וכבר שנה מעבירה להם סקר חודשי כדי להבין את המצב בשטח. "התחלנו מאמצע 2021 לערוך סקר, פעם בחודש, עם שלוש–ארבע שאלות, כדי לבדוק את העמדות לגבי חזרה לעבודה. הקורונה הכתיבה לכולם עבודה מהבית שלא הורגלנו אליה, ומהרגע הראשון התחלנו להבין את הצרכים הבסיסיים של העובדים באמצעות סקרים", מסבירה אילי בן חיים, דירקטורית משאבי אנוש בסיילספורס ישראל.

הסקרים העלו תובנות והתובנות גובשו למדיניות, שגם היא ב"אמצע", הגמיש. סיילספורס מאפשרת נוכחות של יום עד שלושה ימי עבודה במשרדי החברה בתל אביב או בפתח תקווה, וכמובן שאפשר גם יותר. בפרקטיקה, כל צוות מחליט על מספר הימים שנכונים לו לעבודה משרדית ורובם בחרו בשני ימי עבודה משרדיים. יש עובדים שהגאוגרפיה לא מאפשרת להם להגיע למשרד גם ביום הבודד הזה, ובאישור של המנהלים הם פטורים ממנו. מנגד, יש עובדים שתפקידם מחייב נוכחות מלאה במשרד, כמו עובדי ביטחון, תחזוקה ותפעול של המשרדים.

מירי גל ברוט מנכ"לית ובעלים של EER Global (צילום: דרון לוין, יח"צ)
מירי גל ברוט, מנכ"לית ובעלים של EER Global | צילום: דרון לוין, יח"צ

בן חיים סבורה שלמרות ההתנגדות הקולנית לעתים, בסופו של דבר העובדים מרוצים ממודל החזרה למשרד: "המודל צמח מהעובדים. יש הרבה מאוד מרחב בין יום אחד לשלושה ימים. ביום הראשון של הקורונה המנכ"ל שלנו אמר שעברנו לעידן אחר, ולא נחזור אחורה. אני שמעתי את זה ולא האמנתי. אנחנו היברידיות first".

לדבריה, הנושא של מדיניות העבודה נמצא גבוה בסדר העדיפויות של העובדים: "פגשנו לא מעט עובדים שהמודל ההיברידי עבורם הוא התניה. זו השאלה הראשונה שהם שואלים אחרי הקומפנסיישן. זה אפילו לא 'האם אתם היברידים?' אלא 'כמה אתם היברידיים?'".

את מכירה סביבך חברות שדורשות מהעובדים לחזור לארבעה ואפילו חמישה ימים בשבוע?
"אני מכירה חברה שביקשה בשלבים מוקדמים יותר של הקורונה להתחיל לחזור לארבעה ימים והעובדים פשוט לא הגיעו.אני שומעת שקשה לעובדים להכיל היום ארבע ימים. אם חברות בוחרות במדיניות הזו זה בוודאי מקשה על הגיוסים".

מנהלת HR שבחרה להישאר אנונימית שותפה לתסכול שמתארת בן חיים: "אי אפשר לגייס עובדים חדשים לחמישה ימי עבודה במשרד. הם פשוט לא מגיעים".

בן חיים: "התחלנו מאמצע 2021 לערוך סקר פעם בחודש, עם שלוש–ארבע שאלות, כדי לבדוק את העמדות לגבי חזרה לעבודה. מהרגע הראשון התחלנו להבין את הצרכים הבסיסיים של העובדים באמצעות סקרים"

כעת השאלה היא למה החברות מתעקשות על ההגעה למשרד. הרי שנתיים לא היתה ברירה אלא לעבוד מרחוק, ואלה היו השנתיים הטובות ביותר להייטק העולמי.

גל בורט, מ-EER Global מסבירה: "רחוק מהעין – רחוק מהלב: הם (מנהלים, ר"ס) מרגישים פחות שליטה. הם אוהבים את המפגש האישי אבל אני מאוד ממליצה לשחרר. בחברה שלי אנחנו עובדים מרחוק כבר 15 שנים, יש לנו 60 איש שמפוזרים ברחבי העולם וזה עובד מצוין".

גל בורט מביאה כדוגמה עובד מהודו שמועסק אצלה כבר שמונה שנים ואותו היא צפויה לפגוש בפעם הראשונה רק בספטמבר. "בארץ יש לנו משרדים במיקסר בגני התערוכה (חלל עבודה שיתופי – ר"ס) ושם אני והשותף שלי עובדים. העובדים שלנו מוזמנים להגיע אבל הם לא רוצים. אנחנו נפגשים פיזית פעמיים בשנה בחגים להרמת כוסית. פעם בחודש כל החברה נפגשת בזום ובמהלך השבוע אנחנו מנהלים שיחות עבודה שוטפות עם העובדים".

"הבנו את החשיבות של המפגשים הבינאישיים"

בינתיים החברות הישראליות נמצאות בעיצומו של המעבר לעבודה היברידית: בלייטריקס הירושלמית יש 530 עובדים שצריכים להגיע לעבודה בין יומיים לשלושה בשבוע. האבולוציה של התהליך התחילה בקורונה, כשהחברה עברה לעבודה מלאה מהבית. לאחר מכן, עובדים שרצו בכך חזרו באיטיות למשרד, לפי הנחיות הממשלה. לבסוף בחרו בחברה להמשיך במודל ההיברדי של יומיים עד שלושה במשרד. הימים המועדפים על העובדים הם שני עד רביעי - שהם גם הימים הפחות פקוקים בכבישים.

מתחילת חודש מאי עברה monday למודל של שלושה ימים מהמשרד ושניים מהבית, למעט עובדים שאופי התפקיד מאפשר להם לעבוד גם שלושה ימים מהבית. בחברה מסבירים שהמודל הזה משרת את רווחת העובדים ואת התרבות הארגונית, ומאפשר גמישות ושמירה על אינטראקציות בינאישיות בין העובדים. ההחלטה על המודל נדונה בפגישות הנהלה שכוללות את כל סמנכ"לי החברה. אלו מייצגים את קשת הצרכים המשתנה בין המחלקות. לפי החברה, המודל עשוי להשתנות בהתאם למשוב שיתקבל מהשטח, לטרנדים גלובליים ולצורכי החברה. לחברה יש 1,100 עובדים, מתוכם 700 עובדים בישראל.

ב-AppsFlyer, המעסיקה למעלה מ-800 עובדים, עבדו עד הקורונה מהמשרד. במהלך הקורונה עבדו במודל work from anywhere ועתה ויתרו עליו לטובת מודל היברידי. כל צוות מחליט מה התמהיל הרצוי עבורו, אבל החברה מעודדת את כולם להיפגש פעמיים בשבוע לעבודה צוותית, פגישות פנים אל פנים, ארוחות משותפות, מפגשי חשיבה ועוד. הגמישות באה לידי ביטוי גם בשעות ההגעה – אפשר להתחיל את הבוקר בבית הרחק מהפקקים ולהגיע למשרד בצהריים, או לצאת יותר מוקדם.

ב-Payoneer, שמעסיקה 2,000 עובדים בעולם ומתוכם אלף בישראל, נוקטים בגישה דומה – כל עובד מגיע לפחות פעם אחת בשבוע למשרד והרוב מתכנס בין פעמיים לשלוש פעמים. "כמות הימים בה כל עובד נמצא במשרד משתנה בהתאם לתפקידים השונים בארגון והדרישות המגיעות איתם ובהתאם לצרכים של כל עובד", מציינת תמר לידור, סמנכ"לית משאבי האנוש בחברה. "הבנו את החשיבות של המפגשים הבינאישיים והקבוצתיים בין ההנהלה לעובדים ובין העובדים לבין עצמם. מתוך הרצון לשמור על זה הימים במשרד בנויים על פגישות מקצועיות ואישיות״.

מירי גל ברוט, מנכ"לית ובעלים של EER Global: "גם בחו"ל מאפשרים את המודל ההיברידי אבל העובדים לא רוצים לבוא למשרד, נקודה. קשה לגייס עובדים לחברות שלא מאפשרות Fully remote. כשמעסיק לא מציע את זה, הוא מקטין מאוד את הטאלנט פול"

מיקרוסופט ישראל מעסיקה כ-2,600 עובדים בארץ במודל ההיברידי, ללא החלטה נחרצת לגבי מספר ימים מהבית או מהמשרד. כל עובד לפי צרכיו, סגנון העבודה ואופי התפקיד שלו ובהתאמה לסוג העבודה וצורכי הארגון. העבודה המשרדית נעשית באחד מארבעת האתרים של החברה בתל אביב, חיפה, הרצליה או נצרת. בעתיד ייפתחו מרכזים גם בבאר שבע ובירושלים.

המעבר בחזרה למשרדים מייצר גם אתגרים לוגיסטיים: "זה לא פשוט", מסבירה בן חיים מסיילספורס. "אנחנו בהחלט חושבים איך להגדיל את שטחי המשרדים שלנו. ההיברידיות כמובן מקלה על תוספת כוח האדם, אבל בסוף רוב הצוותים מגיעים בין שני לרביעי. זה לא שהעומסים מתפזרים באופן שווה על פני כל השבוע – יש שלושה ימים חמים בשבוע וצריך לנהל את זה".