נועם ברדין ומשרדי גוגל (צילום: Nicholas Hunt, getty images)
נועם ברדין ומשרדי גוגל. פוליטיקה ולא חדשנות | צילום: Nicholas Hunt, getty images

בפברואר 2021 פרסם נועם ברדין, מנכ"ל ווייז שנרכשה שנתיים קודם על ידי גוגל במיליארד דולר, פוסט שהסעיר את התעשייה. "מדוע עזבתי את גוגל, או מדוע נשארתי כל כך הרבה?" היתה כותרת הפוסט, ובו הוא תקף את התרבות הארגונית של גוגל, ש"הטריפה אותו", לדבריו. 

כעת, בראיון לוול סטריט ג'ורנל, הוא מדייק את הטענות שגם מקבלות חיזוק ממחקר חדשני שנערך לאחרונה בארה"ב. "האנשים שנשארים בחברות גדולות משחקים את המשחק כמו כולם, והמשמעות של זה היא שהצד החדשני שלהם לא מסייע להם בהתקדמות בארגון, אלא הכישורים הפוליטיים שלהם".

לדבריו, מהניסיון שלו עם רכישת ווייז על ידי גוגל, "בשבועות הראשונים לאחר הרכישה, התחלנו להתמודד עם הבירוקרטיה. מה שנראה טבעי בארגון גדול כמו גוגל - אישורים מרובים ופגישות לפני כל קבלת החלטה - זר לחלוטין בסביבת סטארט אפ, שבה אתה מקבל החלטות מהירות, ומשנה אותן במהירות במקרה של טעות".

עוד הוא מוסיף כי לפני הרכישה, לכל עובדי Waze היה עניין משותף בביצועי החברה והצלחתה. לאחר הרכישה וההפיכה לחברה-בת בתוך גוגל, העובדים בעיקר התעניינו בקידום שלהם בארגון. "זו היתה הדרך הקצרה להתעשרות", מסביר ברדין (גוגל סירבה להגיב לבקשת התגובה של ה-WSJ).

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת שיקגו בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב, בדק באופן אמפירי את התחושות שהציף ברדין ואת הפער בין היכולות של יזמים לפעול בסטארט אפ לעומת בתאגיד או בארגון גדול יותר ("קורפורייט").

המחקר התבסס על ההנחה שחוקר שמייצר רעיונות חדשניים, שמתרגמים עצמם גם לפטנטים, יכול לבחור לעבוד בסטארט אפ או בחברה גדולה מבוססת. הנחה נוספת במחקר הייתה שחברות גדולות יציעו לחוקרים שכר גבוה יותר - אך לבסוף יוכלו פחות לממש את הרעיונות שלהם בפועל, משיקולים אסטרטגיים.

עובד גוגל (צילום: Antwon McMullen, shutterstock)
עובד בגוגל. מה שטבעי בקורפורייט זר לחלוטין לתרבות של סטארט אפ | צילום: Antwon McMullen, shutterstock

לאחר סקירה של נתונים מ-760 אלף ממציאים ("Inventors") אמריקאים ונתוני תעסוקה סטטיסטיים, נמצא כי כצפוי - ממציאים מתרכזים יותר ויותר בחברות מבוססות, נוטים פחות לעבוד עבור חברות צעירות ונוטים פחות להפוך ליזמים. עוד מצא המחקר שכאשר ממציאים נשכרים לעבודה בחברה גדולה, ההכנסות שלהם צומחות ב-12.6% אך התפוקה החדשנית שלהם (שנמדדה בהגשות לפטנטים) פוחתת ב-6% עד 11%.

אחד מעורכי המחקר, הפרופ' לכלכלה אופוק אקג'יט (Ufuk Akcigit), הסביר כי אחת הבעיות בחברות גדולות היא ההפרדה בין מחלקות המחקר והפיתוח (R&D) למחלקות הייצור. בחברות קטנות יותר יש היכרות של כלל העובדים עם כלל המחלקות, מה שמאפשר דיאלוג מוצרי טוב יותר.

ממציאים מקימים פחות חברות

המגמה שבה אנשי מחקר נוטים לעבוד יותר עבור חברות גדולות נמשכת מזה עשורים: שיעור החוקרים המועסקים על ידי החברות הגדולות ביותר הגיע ל-58% מכלל החוקרים בסוף העשור האחרון (2010s) לעומת פחות מ-50% בשנת 2000. לפי פרופ' אקג'יט, אחד האפקטים של חיזור החברות הגדולות אחר טובי המוחות הוא שממציאים נוטים פחות לכיוון היזמי בעשורים האחרונים.

לכך מתווספים באופן טבעי הקשיים של המציאות הכלכלית הנוכחית. בעוד שההשקעה במו"פ ומספר הממציאים בארה"ב במגמת עליה, הקצב בו חברות חדשות מוקמות, צומחות ונכשלות נמצא בירידה: "הרעיון שאם תקצה יותר משאבים למו"פ, תצמח מהר יותר - כרגע לא תופס בארה"ב" אמר אקג'יט לג'ורנל.