משרד ראש הממשלה פרסם היום את עיקרי תוכנית העבודה של משרדי הממשלה ויחידות הסמך לשנת 2023. שלושה משרדים עסקו בתעשיית ההייטק ובפיתוח ההון האנושי בענף - משרד העבודה, משרד החינוך ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. ברקע המשבר בתחום, רבים מיעדי הממשלה הם שמרניים וצנועים, תוך דגש על שימור הקיים וקידום דור הסטודנטים שעתידים להשתלב בענף.
בתוכנית של משרד העבודה ישנה התייחסות להרחבת מגוון האוכלוסיות בתעשיית הטק ופיתוח מסלולי הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות מותאמות לשוק העבודה. בין התוכניות המיועדות: יישום תוכנית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית בישראל, בהמשך להחלטת ממשלה מתחילת השנה שנועדה לתת מענה למחסור בכוח אדם מיומן; קידום מערכת ההשכלה הטכנולוגית והנגשתה לאוכלוסיות לא מיוצגות; והטמעת רפורמת 'חינוך יוצר' בבתי ספר מקצועיים, שנועדה לשנות את הדימוי השלילי של חינוך מקצועי ולהפוך אותו למסלול חדשני שתלמידים יגיעו אליו מבחירה.
מבחינת יעדים קונקרטיים, קבע משרד העבודה שבכוונתו להגדיל את שיעור המועסקים בקרב מסיימי לימודי הנדסאות וטכנאות ל-90% לפחות ב-2023, והעלאת מספר הגברים החרדים שקיבלו סבסוד לצורך לימודים במכללות טכנולוגיות מ-1,692 ב-2022 ל-2,240 השנה.
במספר הסטודנטים הלומדים הנדסאות וטכנאות ובהכשרות מקצועיות אין שיפור משנה שעברה, אז למדו 98.7 אלף סטודנטים לעומת 98 אלף השנה. המספר ב-2022 נחלק ל-64 אלף סטודנטים שנמצאים במסלול של הכשרות מקצועיות ו-34.7 אלף שלומדים במכללות להנדסאים וטכנאים. לגבי 2023 מציינים במשרד העבודה כי צפויה ירידה במספר הסטודנטים במסלולים האלו, שנובעת מחוסר הסכמה בין משרד העבודה ומשרד הכלכלה סביב חלוקת סמכויות בקשר ללימודי ההכשרות המקצועיות.
עמוד וחצי של יעדים
בפרק של משרד החינוך, השר יואב קיש התייחס לחשיבות קידום האוריינות הטכנולוגית בדברי הפתיחה שלו. "אנו פועלים לשם הרחבת היעד של המורים בתחומי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, התאמת תוכניות הלימוד ואמצעי הלימוד לשימוש בהם ולפיתוח כלים לשילוב בינה מלאכותית בקידום תהליכי למידה והערכה", כתב. "כך, המורים שלנו יהיו נושאי הדגל של המהפכה ויוביל את חינוך העתיד".
עם זאת, פירוט היעדים של משרד החינוך היה מצומצם ודל והסתכם בעמוד וחצי של יעדים, כולם ברמת הכותרות וללא הצבת יעדים מדידים, כפי שעשו משרדים אחרים, על אף שרה"מ נתניהו ציין מפורשות את חשיבותם של יעדים קונקרטיים בדברי הפתיחה של התוכנית המלאה. "הצבת יעדים ברורים ומדדים כמותיים מאפשרים לנו ולציבור מעקב איכותי אחר מימוש המדיניות של הממשלה", כתב.
בין מטרות משרד העבודה: הטמעת רפורמת 'חינוך יוצר' בבתי ספר מקצועיים, שנועדה לשנות את הדימוי השלילי של חינוך מקצועי ולהפוך אותו למסלול חדשני שתלמידים יגיעו אליו מבחירה
על אף החשיבות שהעניק קיש לתחום בדבריו, הפרק של משרד החינוך לא כלל גם התייחסות ליעדים רלוונטיים במקצועות ההייטק, כמו פיזיקה, מתמטיקה, ומדעי המחשב. במשרד קבעו חמש מטרות מרכזיות בלבד, "שהמכנה המשותף שלהם הוא שוויון הזדמנויות לכל התלמידים במרכז ובפריפריה, מענה לתלמידים מתקשים ובאותה נשימה מענה יייחודי לתלמידים מצטיינים, וכן הצבת מערכת החינוך כמובילה במהפכת הטכנולוגיה והבינה המלאכותית בבתי ספר". צויין כי תוכנית העבודה של משרד החינוך מוצגת באופן מצומצם וכוללת מטרות ויעדים בלבד בגלל העבודה במקביל לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה.
יישום תוכניות הממשלה הקודמת
גם התוכניות של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה תחת השר אופיר אקוניס, שאמורות לסייע להייטק, צנועות יחסית. גדי אריאלי, מנכ"ל המשרד, כתב כי "בשנה הקרובה נפעל לקידום היישום של תוכניות לאומיות מרכזיות, בשיתוף כלל בעלי העניין: ביו-קונברג'נס, הים כמשאב לאומי, פודטק, אנרגיות מתחדשות, תעשיית אזרחית בחלל, קוונטום ובינה מלאכותית".
בתוכנית אפשר למצוא את היעדים הבאים: הגדלת מספר המועסקים בהייטק מ-508 אלף ל-510 תוך שנה - למעשה עמידה במקום - ו-517 אלף מועסקים ב-2024. הוגדר גם יעד הגדלה של מספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות הטק מ-39 אלף ל-42 אלף ומסיימי "בגרות טק" מ-12 אלף ל-15 אלף.
בין המטרות והיעדים נכתב: "יישום התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית; יישום התוכנית הלאומית להון אנושי בהייטק", ששתיהן נולדו בימי הממשלה הקודמת. תחת משימות עיקריות, נכתב על "הטמעת פרויקטי בינה מלאכותית בפעילות הממשלה", "גיבוש מסמך מדיניות סופי לרגולציה ואתיקה בבינה מלאכותית", ואף "הפקת אירוע עצמאות 75 במיקוד חדשנות ישראלית".
להציל את בראשית 2
עוד ניתן ללמוד כי במשרד המדע יש כוונה "להציל" את פרויקט "בראשית 2" אחרי שלאחרונה הודיע צוות התורמים המרכזי על הפסקת מימון הפרויקט. נראה כי במשרד המדע רוצים להציל את המיזם באמצעות שיתוף פעולה עם נאס"א.
במשרד המדע הגיבו לפניית tech12 בנושא ופירטו: "סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, פועלת לאישור סיכום הצהרת כוונות משותפת (MOU) עם נאס"א לשיתוף פעולה במשימת 'בראשית 2' לירח של SpaceIL, כחלק משיתוף פעולה עתידי במשימת "בראשית 2", שמתוכננת לצאת לדרך ב-2025.
מערך הסייבר מתייחס ל"כיפת הסייבר", אשר תאפשר "לכל ארגון לקבל שכבת הגנה נוספת מהמדינה, נוסף על הגנות שאותן ניתן לרכוש בשוק מתעשיית הסייבר המשגשגת של ישראל"
נאס"א צפויה לתרום למשימת 'בראשית 2' ספקטרומטר להעברת אנרגיה לינארית וכן לתמוך ברשת התקשורת של המשימה. בשלב הבא, סוכנות החלל האמריקנית צפויה להשתתף בבחירת אתרי נחיתה ולסייע לחברות בצוות המדעי. סוכנות החלל הישראלית, בתיאום עם עמותת SpaceIL, צפויה להשתתף במשימת 'בראשית 2' לירח ולפעול בהתאם לעקרונות המדע הפתוח".
גם מערך הסייבר הלאומי פרסם תוכנית עבודה. המערך מדבר על "גידול בכמות ובאיכות המתקפות על המשק הישראלי בשל כניסת שחקנים חדשים למרחב", מגמה אשר צפויה להמשיך גם לאורך 2023. המערך מתייחס ל"כיפת הסייבר", אשר תאפשר "לכל ארגון לקבל שכבת הגנה נוספת מהמדינה, נוסף על הגנות שאותן ניתן לרכוש בשוק מתעשיית הסייבר המשגשגת של ישראל". בנוסף מתכנן המערך "הקמה של תשתית טכנולוגית להנגשת שירותי הגנת סייבר עבור המשק", בהם פרויקט DNS בטוח (סוג של סינון אתרים) ופרויקט "ניטור ענני רציף לארגונים".