עוד לא מיליון עובדי הייטק, אבל בהחלט מגמת גידול: שיעור המועסקים בהייטק ב-2021 מהווה 10.4% מכלכלת ישראל, וזו הפעם הראשונה שהוא חוצה את רף ה-10%. בשנה זו הועסקו בענף 362 אלף עובדים בממוצע, ובחודש דצמבר המספר התקרב ל-400 אלף איש. בנוסף, ב-2021 יצוא ההייטק הווה לראשונה יותר מ-50% מסך היצוא הישראלי - כך לפי הדוח השנתי של רשות החדשנות – "תמונת ההייטק 2022" – שמתפרסם הבוקר (ד'). הדוח מסכם את 2021, שהייתה שנת שיא להייטק הישראלי, אך מצביע על כמה סימני אזהרה עכשוויים ועתידיים עבור התחום, בייחוד לאור ההתקררות הברורה בשווקים השנה.

עוד עולה מהדוח ששיעור המשרות הפנויות בהייטק עמד ב-2021 על 7.2% לעומת 4.6% בשאר המשק, נתון המעיד על כך שהתעשייה הזו היתה הראשונה והמהירה להתאושש ממגיפת הקורונה. נוסף על כך, מספר השכירים בהייטק גדל ב-8% לעומת 2020 בעוד מספר השכירים בכלל הענפים במשק עלה באחוז אחד בלבד.

עוד עולה מהדוח כי אומנם ישראל מובילה בשיעור המועסקים בהייטק מכלל המשק, אך ישנן אוכלוסיות גדולות שנמצאות בתת ייצוג ולא חוו את אותה הפריחה כמו הגברים במגזר הכללי. המועסקים מהחברה הערבית הם פחות מ-2% מהתעשייה, הנשים פחות משליש והחרדים והחרדיות מהווים 3% בלבד.

לפי הדוח ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם במדד שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, אולם 85% משיתופי הפעולה נעשים על ידי חברות רב-לאומיות שמחזיקות מרכזי פיתוח בארץ. לכן רוב הערך משיתוף האקדמיה הישראלית מגיע דווקא לחברות זרות

תוספת העובדים מהחברה הערבית למשל הסתכמה ב-200 בלבד ומספר העובדים מהמגזר החרדי ירד ב-700 ב-2021 שכן מצד אחד נוספו 500 גברים חרדים למעגל התעסוקה, אך מנגד יצאו ממנו 1,200 נשים חרדיות.

שיעור הגידול בנשים המועסקות בהייטק עמד על 5.9% בלבד לעומת 9.1% אצל הגברים, וברשות החדשנות מעלים השערה כי השיבושים שיצרה המגיפה במערכת החינוך והסגרים הם הגורמים לפערים אלו. פערים נוספים נמצאו גם בין שכבות גיל שונות: הגידול בשיעור התעסוקה של בני 45–65 עלה מ-7% ל-9% בין השנים 2017 ל-2021. לעומת בני 30–34 שהיו 11% מהמועסקים ב-2017 ושיעורם עלה ל-14% ב-2021.

מדעי המחשב הוא התואר הפופולרי ביותר לתואר ראשון

הפער בשיעורי התעסוקה בהייטק מתחיל עוד בבחירת מסלול הלימודים האקדמי. לפי הדוח, מספר הסטודנטים למדעי המחשב או למדעי המחשב בשילוב עם תואר נוסף, עלה על 20 אלף בשנת הלימודים תש"ף (2019–2020) והם 10.8% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון. אי שוויון בין גברים לנשים נשמר גם בלימודי מדעי המחשב שכן הנשים מהוות רק 30% מהסטודנטים לתואר זה. בחוג להנדסת חשמל התמונה חמורה יותר: נשים הן רק 18% מתוך 7,969 הסטודנטים לתואר זה.

הפער דומה גם בתחום הנדסת מכונות – מתוך 4,830 סטודנטים רק 14% הן נשים ורק בהנדסת תעשייה וניהול יש רוב של 53% נשים מתוך 6,344 סטודנטים.

מדעי המחשב הוא המקצוע המועדף על שני המינים. הוא נמצא במקום הראשון אצל גברים והשני אצל נשים, אך הנדסת חשמל נמצאת במקום השני בהעדפות של הגברים ורק במקום ה-20 אצל נשים.

לעומת הפופולריות של התואר הראשון, התואר השני ככל הנראה נתפס כחסר ערך בשוק התעסוקה עבור אנשי ההייטק כי רק 3,000 מהסטודנטים לתואר שני בשנת תש"ף (2019–2020) היו במקצועות ההייטק ומדובר ב-7% ממספר הסטודנטים במקצועות ההייטק בתואר ראשון. בשאר המקצועות, הלא ההייטקיים, יחס הסטודנטים לתואר שני מול מספר הסטודנטים לתואר ראשון עומד על 35%.

לא בסטארט אפ ולא בדיוק ניישן

למרות המותג המצליח של ישראל כסטארט אפ ניישן, מהדוח של רשות החדשנות עולה כי רוב המועסקים בהייטק לא עובדים בסטארט אפים צעירים, וגם לא ברחבי המדינה. התעשייה הביטחונית היא המעסיק הגדול ביותר בהייטק – 30% מהעובדים מועסקים באחד מהתאגידים הביטחוניים ורק 8% מועסקים בחברות סטארט אפ המוגדרות כחברות הזנק צעירות. 21% מועסקים בחברות צמיחה, 20% בחברות IT, 18% בתאגידים רב לאומיים ושיעור קטן של 3% מועסק בחברות תוכנה בשלות.

זה מפתיע בעיקר בשל העובדה שלפי הדוח ישנה ירידה בחדשנות בעקבות התבגרות התעשייה: "מחקרים מראים כי רמת החדשנות בחברה נפגעת ב-40% בעקבות הנפקה", נכתב, לא בעקבות ירידה בפעילות המו"פ אלא "כתוצאה משינוי מיקוד בפעילות הרווח של החברה, שהופכת להיות שמרנית יותר ומקורית פחות ומוכוונת לשורת הרווח". כדי לפצות על כך, מציעים כותבי הדוח, חברות ישראליות צריכות לגוון את מקורות המו"פ שלהן, בין השאר באמצעות שיתופי פעולה עם האקדמיה.

הפיזור הגיאוגרפי מתרכז במרכז הארץ. תל אביב היא ביתן של שליש מחברות ההייטק ורבע מהמועסקים בענף. בחיפה והרצליה עובדים 13.6% ו-7.7% מעובדי ההייטק בהתאמה והערים רחובות ונס ציונה מאכלסות ביחד כ-6.6% מהעובדים. ירושלים היא ביתן של 6.8% מחברות הטק אך מועסקים בה רק 4.2% מהעובדים, נתון שמצביע על כך שבעיר פועלים הרבה סטארט אפים צעירים שלא מעסיקים הרבה עובדים. ברעננה המצב הפוך ומרוכזות בה בעיקר חברות הייטק ותיקות וגדולות – 4.6% מעובדי ההייטק עובדים ברעננה, אך מספר החברות בה נמוך, כ-3.2%.

שיעור הגידול בנשים המועסקות בהייטק עמד בשנת 2021 על 5.9% בלבד לעומת 9.1% אצל הגברים, וברשות החדשנות מעלים השערה כי השיבושים שיצרה המגיפה במערכת החינוך והסגרים הם הגורמים לפערים

 תל אביב גם מובילה במספר חברות ההייטק החדשות שפועלות בה: ב-2015 פעלו בעיר 1,985 חברות והמספר התנפח ל-2,613 חברות ב-2020 – עלייה של 32%, כ-620 חברות חדשות בתוך חמש שנים. נציין כי בבאר שבע שיעור הצמיחה בין השנים ההלו גבוה יותר ועמד על 44%, אך מדובר בגידול של 30 חברות בלבד, מ-68 ל-98 חברות בין 2015–2021. ברחובות ונס ציונה ישנה צמיחה יפה של 22% במספר החברות החדשות: ב-2015 פעלו בהן 259 חברות וב-2020 315 חברות. בירושלים וחיפה חל גידול של 19% ו-14% בהתאמה והרצליה, עיר הולדתה של תעשיית ההייטק הישראלי, ראתה עליה של 5% בלבד, מ-386 ל-404 חברות פעילות בחמש שנים.

תקופה של שינוי בשוק

27 מיליארד דולר בגיוסי הון הוזרמו להייטק הישראלי ב-2021, כך הדוח, מהם 88 "מגה גיוסים" של מעל 100 מיליון דולר, אולם במקביל שווי השוק של חברות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד"ק נחתך בשנה האחרונה בכ-10%.

"הדוח נותן צילום מצב של ההייטק הישראלי נכון להיום ומתאר הישגים מדהימים שלפני לא הרבה שנים לא היינו חולמים עליהם: היקפי גיוסים, היקף ייצוא, תעסוקה. מצד שני יש אתגרים ואנחנו מציבים לעצמנו, לממשלה ולמשק מראה של מצב ההייטק כדי שנוכל לטפל בהם" אומר ל-tech12 דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "אם בעבר רוב היזמות הגלובלית התרחשה בשני מוקדים – עמק הסיליקון וישראל – אז היום הרבה מדינות מפותחות מבינות שהמפתח לעתיד הכללי שרוי בחדשנות טכנולוגית ואנחנו בתחרות על ההון סיכון הגלובלי. משקיעים מזרימים כסף למקומות שבהם התשואה הכי טובה ויש תחרות עולמית גם על משאבים כמו הון אנושי ויזמות".

הדו"ח אומנם מכיל ברובו נתונים של 2021, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר שונה מאוד, איך אתה רואה את השנה הקרובה?
"אנחנו רואים שינוי בסנטימנט של השוק, אבל עליות ומורדות בשווקים קורות לעיתים תכופות ולא ברור אם זה יהיה משבר וכמה זמן הוא יימשך. אנחנו כל הזמן מנטרים את השוק ורואים שיש עדיין כסף שמגיע לחברות. ואם נראה משהו דרמטי בהמשך נפעיל כלים שלנו כמו שעשינו בקורונה, אז הקמנו מסלול מהיר שהזרים תוך חצי שנה 600 מיליון שקל לשוק".

השאלה אם לרשות החדשנות שממוקדמת בהשקעות מוקדמות מאוד יש כלים להתמודד עם מה שנראה כמו משבר שישפיע בעיקר על חברות הלייט סטייג'.
"אפשר להסתכל על זה בכל מיני צורות. להרבה חברות יש הרבה כסף מזומן בקופה וחמצן לצלוח תקופת משבר. ירידת שווי מצביעה על קושי בגיוס עתידי אבל את הכסף כבר גייסו. הטובים לרוב שורדים ומה שמלכתחילה לא היה טוב נופל. צריך לעקוב ולראות, קשה מאוד לחזות מה יקרה גם כי יש במקביל הרבה תופעות גיאופוליטיות שלא חזינו כמו המלחמה באוקראינה או להבדיל העלייה של שער הדולר שעוזרת להייטק מאוד".

אחד מסימני האזהרה שבין מתייחס אליהם הוא העובדה שישראל אומנם נמצאת במקום הראשון במדינות ה-OECD בהוצאה למו״פ ביחס לתמ״ג (מעל ל-5%). עם זאת היא אחרונה מקרב מדינות ה-OECD בשיעור ההשקעה הממשלתית במו״פ מתוך כלל ההוצאה בתחום – 9.6% בלבד, השקולים לכ-0.5% תוצר.

למה זה חשוב שהממשלה תפנה משאבים להשקעה במו"פ?
"הממשלה לרוב משקיעה בדברים שהם בסיכון גבוה יותר שהשוק הפרטי לא ישקיע בהם, ואם חשוב לנו שיהיה פה הייטק עוד חמש שנים – אלה השקעות שצריך לעשות היום".

אנחנו בנקודה קריטית או שיש עוד זמן לתקן?
"קשה להתנבא. יכול להיות שהכל טוב ויהיה בסדר בעוד כמה שנים ואז נאמר לעצמנו שחסכנו כספי ממשלה, אבל גם יכול להיות שלא ואז כבר יהיה מאוחר מדי לתקן – והמשק הישראלי לא יכול לקחת את הסיכון. אם ארה"ב, שלא חסר בה הון סיכון פרטי, משקיעה 20% מכלל ההשקעה במו"פ, למה בישראל זה רק 10%? ההייטק פותר בעיות גלובליות ואף אחד לא אומר שהן צריכות להיפתר דווקא מישראל".

לפי הדוח מדובר בתוספת השקעה שנתית במו"פ של 2.4 עד 5.7 מיליארדי שקלים. את החשיבות של ההייטק הישראלי למשק משקף חלקו העולה מכלל הייצוא, שעבר לראשונה את רף ה-50% ועמד ב-2021 על 54%, בהשוואה ל-43% בשנה הקודמת, המהווים כ-67 מיליארד דולר (החישוב כולל כהייטק גם את הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל).

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "התקציבים לא קוצצו בעשור האחרון אבל התמ"ג גדל מאוד וההשקעות הפרטיות גדלו, אז החלק שלנו מתוך זה ירד לאחוזים קטנים. אני חושב שההשקעות הממשלתיות צריכות להיות בפרופורציה לסך הכל"

איך אתה מסביר את הירידה בהשקעה במו"פ דווקא בממשלה כל כך מכוונת הייטק?
"אני יכול להתייחס רק לתקציבים שלנו. חצי אחוז מהתמ"ג כולל את מה שאנחנו מוציאים ואת מה שוועדת מל"ג מוציאה. התקציבים לא קוצצו בעשור האחרון אבל התמ"ג גדל מאוד וההשקעות הפרטיות גדלו, אז החלק שלנו מתוך זה ירד לאחוזים מאוד קטנים. בסוף אני חושב שההשקעות הממשלתיות צריכות להיות בפרופורציה לסה"כ. כשאני מדבר עם מקבלי החלטות אני שומע הבנה. בקרוב נדע איך זה יתגלגל לדיוני התקציב של 2023".

שיאי גיוסים לצד ירידות שווי

לצד השיאים בגיוסי ההון במגזר הפרטי, 2021 רשמה גם שיא במספר היוניקורנים החדשים שעמד על 40 ושיא במספר ההנפקות לציבור שעמדו על 75. אולם לגבי האחרונות, הדוח מצביע גם על בעיה – ביצועי חסר של חברות ישראליות. הרשות בדקה נתונים של 125 חברות בעלות קשר לישראל הנסחרות בנאסד"ק ומצאה ששוויין המצרפי ירד בכ-9.4% בין אפריל 2021 לאפריל 2022, זאת בעוד שמדד נאסד"ק 100 טיפס בכ-9.3%. התוצאות של החברות הנסחרות בת"א גרוע אפילו יותר - מדד ת"א עלה בכ-22% בתקופה זו ושווין של חברות הטכנולוגיה הנכללות בו ירד בכ-9.5%. זאת כמובן בלי לקחת בחשבון את הירידות המשמעותיות בבורסות שאפיינו עד כה את החודש הנוכחי.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות (צילום: חנה טייב)
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות | צילום: חנה טייב

חלק נוסף של הדוח מתמקד בשחיקה המתמשכת במיקומה של ישראל בהשקעה אקדמית במו"פ. אם בשנת 2019 נכללה ישראל בין 10 המדינות המובילות בעולם בדירוג מדד החדשנות הבינלאומי (Global Innovation Index), הרי שב-2021 היא נפלה למקום ה-15 (שוויץ, שוודיה וארה"ב מובילות את המדד). אחת הסיבות לכך עשויה להיות הירידה המתמשכת בדירוג ההשקעה האקדמית במו"פ לנפש בו ירדה ישראל מהמקום השלישי ב-2006 למקום ה-26 ב-2018.

בין: "אנחנו רואים שינוי בסנטימנט של השוק, אבל עליות ומורדות בשווקים קורות לעיתים תכופות ולא ברור אם זה יהיה משבר וכמה זמן הוא יימשך. אנחנו כל הזמן מנטרים את השוק ורואים שיש עדיין כסף שמגיע לחברות"

הדוח מציין את תרופת הקופקסון ואת חברת מובילאיי כהמצאות שיצאו מהאקדמיה ומדגיש את החשיבות שיש לשיתוף הפעולה בין חברות מסחריות לאקדמיה, אך מצביע על כמה בעיות אקוטיות בתחום בישראל. ישראל אמנם ניצבת במקום הראשון בעולם במדד שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, אולם זה נובע רובו ככולו מפעילותן של החברות הזרות שמחזיקות מרכזי פיתוח מקומיים. 85% משיתופי הפעולה בין התעשייה לאקדמיה נעשים על ידי חברות רב-לאומיות. החברות המקומיות, לעומתן, נסמכות על פעילות מו"פ פנים ארגונית. לכן, רוב הערך משיתוף האקדמיה הישראלית מגיע דווקא לחברות זרות.

כתוצאה גם ההכנסות הנובעות ממסחור הידע באקדמיה ירדו מכ-1.9 מיליארד שקל ב-2012 ל-500 מיליון שקל בלבד ב-2019.

מה ההסבר לשחיקה באקדמיה?
בין: "כסף מייצר כמות חוקרים ואיכות של מחקר. ברור שהוא לא חזות הכל אבל אם בתעשייה יש המון השקעה במו"פ מקרנות – באקדמיה רוב הכסף בא מהממשלה. אחוזים בודדים ממומנים משיתופי הפעולה עם חברות פרטיות".