אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
השימוש בבוט יורד מ-64% ל-2% בלבד כשמבהירים למועמדים שתופעל בקרה לזיהוי רמאויות | צילום: Shutterstock

64% מהמועמדים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לפתור את מבחני הכניסה למשרות. כך עולה מנתונים שחושפת חברת קנדיטק, שפיתחה פלטפורמה לסינון והערכה של עובדים באמצעות מבחני בית, ראיונות וידיאו וכו'. השימוש ב-ChatGPT היה שכיח ביותר בתפקידי מכירות ועבודה מול לקוחות: 92% מהמועמדים לתפקידים אלו השתמשו בכלי בינה מלאכותית, 89% מהמועמדים לתפקידי דאטה, 65% מהמועמדים לתפקידי מרקטינג ו-61% בתפקידי הפיתוח.

עוד עולה מבדיקה של מבחני הבית של כ-5,000 מועמדים בכל העולם כי משתלם לרמות מאחר שהבינה המלאכותית באמת מייצרת יתרון משמעותי למי שמשתמש בה. הציון הממוצע של המרמים היה גבוה ב-27% מאלה שלא השתמשו ב-AI והסיכוי שלהם לעבור לשלב הבא בתהליך המיון היה גבוה ב-33%.

 

בחצי השנה האחרונה כלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT ומידג'רני העצימו את היצירתיות והכישורים של המשתמשים בהם ויחד עם זה את השיח על עתידו של העולם. החל ממחיקה של אלפי מקצועות והחלפת העובדים במכונות וכלה ברתימה של הטכנולוגיה לשימוש לא ראוי בכתיבת עבודות אקדמאיות.

המשתמשים מוצאים בכל יום דרכים יצירתיות ומגוונות לכלים הללו ועתה נראה שגם מבחני הבית, אותו כלי שחברות משתמשות בו כדי לסנן עובדים, עמד למבחן. אחרי שהלקוחות של חברת קנדיטק הביעו חשש לגבי רמאויות ונעשתה בדיקה של דגלים אדומים במערכת - עלה הצורך לייצר פיצ'ר חדש שימנע מהמועמדים להעתיק ולהדביק תשובות של בינה מלאכותית.

ניר דברת, מייסד קנדיטק: "המבחנים במערכת מוקלטים כדי לבדוק לא רק אם התשובות נכונות, אלא גם את תהליך המחשבה של המועמד"

מייסדי קנדיטק. מימין: כנען בראז, ניר דברת, ג'מה וג (צילום: דביר להר, יחצ)
מייסדי קנדיטק. מימין: כנען בראז, ניר דברת, ג'מה וגיא בראל. אין שוויון בין המועמדים לעבודה | צילום: דביר להר, יחצ
איך מגלים את השימוש בכלי AI?
"זה שילוב בין אלמנטים שאנחנו מפעילים על הטקסט עם התנהגות של המועמד בזמן שהוא מבצע את המבחן", מסביר ניר דברת - מייסד משותף, נשיא ו-CTO. "המבחנים במערכת מוקלטים כדי לבדוק לא רק אם התשובות נכונות או לא, אלא גם את תהליך המחשבה של המועמד ואיך הוא תוקף בעיות. אז אפשר לראות שהתשובות עולות למערכת בקצב מהיר. יש עלייה בשימוש בקופי פייסט וגם הדבקות של טקסט ארוך וביצוע של מעט שינויים עליו, מזעור של חלון הבחינה, גם זיהינו שהרבה מועמדים נהיו מאוד חזקים והציונים בבחינות יותר גבוהים".

האם זה מוביל לגיוס של מועמדים פחות חזקים?
"אין לנו מספיק דאטה על עובדים שכבר התקבלו לעבודה ועובדים בה מספיק זמן", משיב גיא בראל, מייסד ומנכ"ל החברה. "אנחנו לא יודעים להגיד את זה חד משמעית ואפשר להניח שחברות לא גייסו עובדים לא טובים, אבל לא בטוח שהן גייסו את העובדים הטובים ביותר. אני חושב שמה שמשמעותי זה חוסר השוויוניות בין אלה שלא משתמשים ב-ChatGPT לאלה שכן".

לדבריו של בראל, השימוש ב-ChatGPT הוא לא בהכרח רע ולפעמים אפילו טוב. "גם אנחנו בחברה רוצים עובדים שיודעים להשתמש בכלים האלה ולאמץ טכנולוגיות חדשות. השאלה מה רוצים לראות במבחן: יש מקרים שבהם רוצים לראות יכולת בין אישית, יצירתיות, יכולת עבודה עם אקסל ובהם החברות לא רוצות שהמועמדים יעשו שימוש בכלי. אנחנו רואים שכשמבהירים למועמדים שנעשה שימוש בפיצ'ר לזיהוי הרמאות, השימוש בכלי יורד מ-64% ל-2% בלבד".

דברת מוסיף כי מידת השקיפות חשובה כאן מאוד. "לפעמים בתהליך חשוב לראות איך המועמד תוקף את המשימה ו-ChatGPT יכול להיות אסטרטגיה מצוינת, אבל זו צריכה להיות החלטה של המנהל והוא צריך להסביר למועמד איפה מותר להשתמש בזה ואיפה לא, כי זה מייצר יתרון ואנחנו לא רוצים לפגוע במועמדים שנשמעו להוראות".

חברת קנדיטק הוקמה בשנת 2019 על ידי גיא בראל, מנכ״ל החברה, ניר דברת, נשיא ו- CTO וכנען ברא"ז, מוביל טכנולוגי. היא עובדת עם כל סוגי החברות בארץ ובעולם. לפני כשנה השלימה החברה גיוס סיד בסכום של 9 מיליון דולר בהובלת הקרנות StageOne, Insight Partners.