"אנשים עם בעיות נפשיות מסוימות נמשכים ליזמות, למשל כאלה שסובלים מהפרעות קשב או מהפרעה ביפולרית", אומר ד"ר מייקל פרימן, פסיכולוג ופסיכיאטר בקמפוס סן פרנסיסקו של אוניברסיטת קליפורניה (UCSF) בשיחה עם tech12. פרימן הקדיש את מרבית הקריירה המקצועית שלו לחקר היזמות, ובמיוחד לקשר בין בעיות נפשיות ליזמות. הממצאים שלו מרתקים ומפתיעים.
רק בשנים האחרונות החלו לטפטף לשיח הציבורי וידויים של יזמים ויזמיות שחושפים את הקושי הנפשי שמתלווה לשגרת החיים שלהם. כל וידוי כזה ברשתות החברתיות גורר אלפי תגובות - רובן תומכות. אך הווידויים לרוב נעלמים כלעומת שבאו ויזמים נותרים להתמודד לבדם.
בשנה וחצי האחרונות האופטימיות וחגיגת גיוסי ההון בהייטק הוחלפו במשבר, חורף השקעות וגלי פיטורים. למגמה הזו יש השפעה נפשית משמעותית לא רק על העובדים והעובדות שהולכים הביתה - אלא גם על המנהלים והמנהלות והמייסדים והמייסדות של החברות. אלו נאלצים לקבל החלטות לא קלות על צמצומים, לעתים בפעם הראשונה בקריירה שלהם. וכשמוסיפים לכך שמדובר לרוב באנשים ונשים שמראש יש להם נטייה לסבול מבעיות נפשיות, מדובר בבעיה מורכבת עוד יותר.
מחקר של פרימן שפורסם ב-2018 העלה ש-72% מהיזמים הושפעו מבעיות נפשיות ומנטליות, ושל-49% מהם יש היסטוריה של בעיות נפשיות. פרימן מתמקד בחקר הקשר הדו-כיווני שבין ההפרעות הנפשיות למשיכה ליזמות, הלחץ ושלל הבעיות שמאפיינות את אורח החיים הכרוך בכך - וכן את הדרכים שבהם ניתן לסייע ליזמים.
אני חושב אם להגיב על הציוץ הזה כבר יומיים. יש דברים שיותר קשה לחלוק, בטח בפרופיל גלוי ובשם מלא, אבל יאללה נשתה קצת מיץ אומץ.
נתחיל בוידוי. התגובה הראשונית שלי היתה משהו בסגנון ״מה זה היזמים המילניאלז האלה, אני לא ישנתי 6 שנים״, אבל האמת שיש צד אפל ליזמות שהדחקתי שנים https://t.co/BY2ReFn9K8
ליזמים יש מוח שונה מכולנו, כתב פרימן במחקר אחר שפרסם ב-2021. הם פשוט חושבים אחרת. החשיבה הזו מניבה חדשנות ויצירתיות שאחראיות לכמה מההישגים המדהימים של השנים האחרונות, וגם מייצרת אחוז ניכר מהמשרות החדשות בשוק העבודה. אבל היא מגיעה עם תג מחיר כבד בדמות התקפי חרדה, דיכאון ושחיקה, שכולם מתגברים עקב אירועי לחץ וסטרס.
"לפני שהתחלתי את המחקר חשבתי שאמצא בעיקר הפרעה ביפולרית, אבל גילינו שיזמים סובלים מהרבה בעיות נפשיות נוספות", מספר פרימן. "מצאנו שיש נושאים נפשיים שהם תוצאה של היותו של אדם יזם, וגם שאנשים עם בעיות ומאפיינים מסוימים נמשכים ליזמות.
"מהצד השני, זו עבודה עם הרבה מאוד סטרס, שיכול להפריע לשינה, למערכות יחסים וכו'. רבים מפתחים הפרעות נוספות שקשורות לסטרס. בנוסף, אלה אנשים שלוקחים הרבה סיכונים ויותר סביר שמשהו ישתבש, ולכן הם חשופים לחרדות ולהתקפי חרדה".
פרימן גילה ש-30% מהיזמים שראיין סבלו מדיכאון, 29% מהפרעת קשב, 12% מהתמכרות לחומרים ו-11% מהפרעה ביפולרית. לדבריו, מדובר באחוזים גבוהים בהרבה מאלו שנפוצים באוכלוסיה הכללית.
הממצאים של פרימן עולים בקנה אחד עם סקר של Startup Snapshot שפורסם באפריל השנה. תוצאות הסקר, שנערך בקרב יזמים ישראלים בעיקר בחברות צעירות, העלה ש-44% מהנשאלים דיווחו על רמות חרדה גבוהות, 37% על חרדה, 36% על שחיקה, 13% על דיכאון ו-10% על התקפי חרדה. למרות כל זה, מדד ההנאה מהעבודה בקרב הנשאלים בסקר עמד על 8.3 מתוך 10. כלומר, יזמים ויזמות נמשכים לחוויה כזו.
לא מספיק יזמים התרגלו לבקש לעזרה
פרימן ועמיתיו מבדילים בין יזמים שפנו לדרך עצמאית מכורח הנסיבות (למשל, פיטורים) לבין יזמים שפשוט נמשכים לעשייה מסוג זה. את היזמים מהסוג השני מגדיר פרימן כ-neurodivergent: מונח שמתאר אנשים בעלי שוני בתפקוד המוחי שמשפיע על החוזקות והחולשות שלהם. אנשים מסוג זה מאופיינים בתכונות כיכולת אלתור, פרודקטיביות, אימפולסיביות, מוטיבציה ונכונות להתנסות - וב-50% מהמקרים מקורן של תכונות אלא הוא בתורשה.
ממצא מפתיע נוסף של פרימן גילה שיזמים מגיעים ממשפחות שיש בהן שיעור גבוה מאוד של סובלים מבעיות נפשיות.
פרימן: "עבדתי עם יזמים רבים שלא היה להם מושג שיש להם בעיה נפשית, הם חשבו שזה פשוט מי שהם. רבים מהם מדווחים על תחושת בדידות. יש הרבה בושה וסטיגמה שהם חווים. היום יש יותר ויותר שיחות על זה ותשומת לב תקשורתית. מתחילים לראות תופעות של תמיכה קבוצתית"
"הסתכלנו על יזמים שאינם סובלים מבעיות ומצאנו שאצל 48% מהם יש משפחה קרובה עם בעיות כאלה, לעומת 24% בקבוצות הביקורת", מפרט פרימן. "זאת אומרת שגם אם ליזם עצמו אין בעיות, הסיכויים גבוהים מאוד שלמישהו במשפחה שלו יש כאלה. המסקנה שהגענו אליה היא שהיזמים האלה 'מייצגים' מאפיינים שראו אצל בני המשפחה שלהם. זה יכול להיות תכונה חיובית כמו יצירתיות, או המאפיין השלילי שנלווה לעיתים ליצירתיות, שזה פסיכוטיות".
עד כמה הם מודעים לבעיות שמהן הם סובלים ועד כמה זה אולי נראה להם נורמלי, חלק מהג'וב?
"חלק מודעים יותר מאחרים. עבדתי עם יזמים רבים שלא היה להם מושג שיש להם בעיה נפשית, הם חשבו שזה פשוט מי שהם".
חוסר המודעות אינו המכשול היחיד שמונע מיזמים לבקש עזרה מקצועית, מגלה פרימן. "רבים מהם מדווחים על תחושת בדידות. יש הרבה בושה וסטיגמה שהם חווים", הוא אומר.
זה לא השתנה בשנים האחרונות?
"זה בהחלט משתנה. התחלתי לפרסם [מחקרים] ב-2015 והיום יש יותר ויותר שיחות על זה ותשומת לב תקשורתית. מתחילים לראות תופעות של תמיכה קבוצתית. יש גם מרפאות ספציפיות שצצות פה ושם".
גם האקוסיסטם בישראל עדיין סובל מסטיגמה סביב בעיות נפשיות והטיפול בהן, מעידה יעל בנימין, מייסדת Startup Snapshot. רק 23% מהיזמים הישראלים שהשתתפו בסקר שערכה השיבו שהם פונים לקבלת עזרה מקצועית. רוב מכריע של המשיבים - 76% - נשענים על בן או בת הזוג, ומחציתם נעזרים במייסדים האחרים בתקופות קשות. ואולי חשוב אפילו יותר: 81% מהמשיבים אמרו שהם בכלל לא פתוחים לגבי רמות החרדה והלחץ שהם חווים.
הרומנטיזציה של היזמים מובילה לתוצאות שליליות
יזמות, ובעיקר יזמות טכנולוגית, היא תחום שבו שיעור הכשלונות לרוב עולה על שיעור ההצלחות, מזכיר פרימן בשיחה עימו. מחקרים מראים שכמעט 40% מהחברות מגובות ההון סיכון יכשלו, 40% בקושי יחזירו את ההשקעה ורק כ-20% יהפכו להצלחה.
"מצאנו שיזמים הם אנשים עם יכולת התמודדות טובה יותר, שעמידים יותר לכשלונות ובעיקר טובים יותר במסגור החוויות שלהם" אומר פרימן. "מישהו שאל פעם את תומס אדיסון אם הוא חווה כישלונות והוא ענה 'לא, אבל מצאתי הרבה דברים שלא עובדים'. כאלה הם יזמים - אם הם לא הצליחו הם יעשו פיבוט וינסו משהו אחר. כישלון זה כשהחברה נסגרת ומגיעה לפשיטת רגל".
"הפחד מכישלון מניע יזמים", מסכימה בנימין, "42% מהנשאלים אמרו לנו שפחד מכישלון הוא הפחד העיקרי שלהם".
פרימן: "רוב האנשים יהנו מקריירה טובה יותר אם יעבדו כשכירים. זה יספק להם יותר הכנסות, פחות סטרס ויותר זמן עם המשפחה וחופש מאשר יזמות. הרומנטיזציה הזו מעודדת הרבה אנשים שלא צריכים להיות יזמים לנסות את זה"
האם יזמים הם בוסים טובים יותר?
פרימן: "יזמים הם בוסים טובים ברמות הראשוניות של ההתחלה. בשלב הסיד ואולי בשלב של סבב A. אבל בהמשך, כשיש כבר שלוש או ארבע שכבות היררכיה לחברה, אין סיבה טובה לכך שיזמים יהיו בוסים טובים או רעים יותר [מכל אחד אחר]. הם לא מנהלים, הם אנשי חזון".
בכל זאת, אתה מתאר אנשים שפועלים ברמה אחרת מבחינת אנרגיה והשקעה. האם הם דורשים את אותו דבר מהעובדים שלהם?
"זה כמו להיות הורה לילדים: אתה יכול להגיד להם בלי הפסקה איך צריך להתנהג, אבל בסוף הם יחקו את מה שאתה עושה ולא את מה שאתה אומר. את יכולה להיות היזמית הכי מדהימה בעולם ולהגיד את כל הדברים הנכונים, אבל העובדים יקבלו את המסר מהדרך שבה את עובדת.
"מה שאנחנו מנסים לעשות זה לעזור ליזמים לחיות בצורה יותר מודעת בעצמם. יותר בת קיימא. אחרת הם נשרפים".
עולם העסקים אוהב לסגוד ליזמים כגאונים בודדים, גם אם האנשים עצמם רחוקים מלהיות מושלמים. אנשים מעריצים דמויות כמו מייסד אפל המנוח סטיב ג'ובס, אילון מאסק - שסיפר על עצמו שהוא על הספקטרום האוטיסטי וסובל מהפרעה ביפולרית. גם אליזבת הולמס זכתה להערצה לפני הנפילה.
האם הסגידה שמקבל מיתוס היזם - אנשים כמו מאסק, ג'ובס, הולמס - היא לא גלוריפיקציה למשהו שהוא למעשה התמודדות לא בריאה?
"אני מסכים שיש רומנטיזציה בתקשורת וזו טעות רצינית. יזמות היא לא דרך קלה. המחקר מצא שרוב האנשים יהנו מקריירה טובה יותר אם יעבדו כשכירים. זה יספק להם יותר הכנסות, פחות סטרס ויותר זמן עם המשפחה וחופש מאשר יזמות. הרומנטיזציה הזו מעודדת הרבה אנשים שלא צריכים להיות יזמים לנסות את זה, והרבה מהם נכשלים והחיים שלהם נפגעים משמעותית.
"הכלכלה צריכה סט חדש של יזמים, כי 80% מהעבודות החדשות מגיעות מעסקים בני פחות מחמש שנים. אבל המדיה אוהבת לספר סיפורים על home run (בהקשר זה "הצלחה מושלמת" - ה"ר) ולא של כישלון. במציאות חלק מהאנשים שנכשלים לא יתאוששו, פיננסית או נפשית".
"השיח התקשורתי עושה סטנדרטיזציה לתופעות קיצון", מוסיפה בנימין, "דברים כמו 'עבדתי כל הלילה', למשל. זו נורמליזציה של התנהגות לא בריאה ולא בת קיימא".
"לפני כמה שנים התראיינתי לכתבה בעיתון קנדי על יזם שנכשל, וסיפר שנדרשו לו חמש שנים להחזיר את ההלוואות שלקח ודיבר על המסע הנפשי שעבר", נזכר פרימן. "המסקנה של אותו איש הייתה שהוא לעולם לא היה צריך להיות יזם. יש הרבה מאוד סיפורים כאלה. אבל כשדפדפתי בעיתון ראיתי שלצד סיפור אחד על כישלון הופיעו לפחות שמונה סיפורים על יזמים ש'עשו את זה'. אנחנו משקפים תמונה לא נכונה של המציאות".
מה היית רוצה לראות בתקשורת?
"אני חושב שיש יותר מדי רומנטיזציה של יזמות. במציאות יש הרבה אחוזי כישלון ואנשים צריכים לחשוב על היכולת שלהם להתמודד עם זה. הייתי רוצה לראות שמדברים יותר על הצורך ברשתות בטחון נפשיות ליזמים. אם היית חושפת עובדים למקצוע שבו יש סיכוי של 50% שהם יפגעו נפשית היית דואגת להם לרשת ביטחון, לא? ביזמות לא מדברים על זה".