תחום התוכנה הארגונית (SaaS B2B) הוא מפה ללא גבולות ברורים, שהרי גם חברות סייבר ורבות מחברות הפינטק עובדות במודל דומה. אחרי שנים שבהן התחום מציג את הצמיחה הגדולה ביותר בקרב חברות הטק, לא מפתיע שרבים מהפעילים בתעשייה עומלים על תוכנות לארגונים. אך יש גם סיבה נוספת שחברות ישראליות פונות ל-B ולא ל-C, לביזנס ולא ולקונסיומר: קשה לבנות מותג צרכני לקהל שרחוק ממך ואינך חלק ממנו, בעוד ששירותי B2B לא דורשים לוקליזציה ומסתפקים בכישורים טכנולוגיים.
כך בחרנו את הדמויות המשפיעות בהייטק הישראלי >
12 על 12: לכל הדמויות המשפיעות >
דווקא הקלות היחסית בהקמת חברת B2B לעומת B2C – הודות לתשתיות המתקדמות וההון הזמין יותר מצד המשקיעים – מגבירה את האתגר להתבלט ולחדש בשוק. לכן, רבים מהנכללים ברשימה זו נכנסו אליה כי הצליחו לעמוד במשימה ולפתח טכנולוגיה עבור שחקנים לא טכנולוגיים. זה אולי נשמע כמו סלוגן של מחלקת שיווק, אבל כשכל חברה עם שני עובדים ומעלה צריכה שירותי תוכנה, השירותים האלו חייבים להיות פשוטים להטמעה. וכשרותמים את העוצמה המצטברת בתחום והחיבור ללקוחות גדולים כדי לסייע לשחקנים צעירים יותר בשוק, התרומה לתחום גדולה שבעתיים.
אבישי אברהמי
תפקיד: מייסד ומנכ"ל Wix
תפקידים קודמים: מייסד חברת AIT
ייתכן העובדה שהקים את וויקס (Wix) מספיקה כדי למקם את אבישי אברהמי ברשימת המשפיעים של ההייטק הישראלי - אך זו רק גולת הכותרת בשורת החברות שהוא מעורב בהן כבר כמעט 30 שנה.
אברהמי, בוגר יחידת 8200, הקים את החברה הראשונה שלו AIT כבר ב-1994 ומכר אותה שלוש שנים לאחר מכן. בעבר סיפר שלפני הקמת חברת בניית האתרים וויקס הוא היה מעורב בכמעט 20 מיזמים שונים, שרובם הצליחו. את וויקס הקים אברהמי ב-2006 יחד עם אחיו הקטן נדב וגיורא קפלן. החברה מפתחת כלי עיצוב ובניית אתרים שמנגישים את הטכנולוגיה גם לאנשים מהשורה. וויקס הונפקה בניו יורק ב-2013 לפי שווי של כ-760 מיליון דולר.
משבר הקורונה והדחיפה שהעניק לאיקומרס הקפיצו את מניית וויקס שלזמן מה אף אחזה בשווי הגבוה ביותר לחברה ישראלית. אף שמאז מניית החברה ירדה לא מעט עדיין מדובר באימפריה בקנה מידה מקומי. וויקס מעסיקה כ-5,000 עובדים ברחבי העולם, רובם המוחלט, כולל ההנהלה, יושבים בישראל.
יזמים רבים היו מספקים בניהול חברת ענק, אבל לא אברהמי. הוא לא הפסיק להשקיע בחברות ובמיזמים חדשים וזו גם האסטרטגיה שלו בוויקס, שהיוותה בית הגידול של מאנדיי והיתה מהמשקיעים הראשונים בה. וויקס היא אחת החברות הישראליות היחידות שמפעילה זרוע השקעות תאגידית (הושקה ב-2020) ושמשקיעה בחברות צעירות שהטכנולוגיה שלהן רלוונטית עבורה. אברהמי אמנם אינו מנהל את הקרן אולם קיומה מעיד על תפיסת עולמו כמי שמעורב ומשפיע על התעשייה.
שולי גלילי
תפקיד: שותפה מייסדת UpWest
תפקידים קודמים: ראש לשכת המסחר קליפורניה-ישראל
שנת לידה: 1971
שולי גלילי עשתה רילוקיישן לאמריקה לעשרות יזמים ישראלים. קרן UpWest שהקימה משקיעה, כהגדרה, בחברות צעירות מאוד שמייסדיהן מסכימים לעשות את המעבר לארה״ב כבר בשלב הראשוני.
גלילי גדלה בעפולה, שירתה בצה"ל כמדריכת תותחנים ולמדה יחסים בינלאומיים באוניברסיטת סן פרנסיסקו סטיייט ומאז מתגוררת בקליפורניה. את הקריירה התחילה בארגונים ללא מטרות רווח לפני שמונתה לעמוד בראש לשכת המסחר קליפורניה-ישראל בשנת 2000. תפקיד זה איפשר לה להכיר מקרוב את האקוסיסטם הישראלי ואפילו לחבר בין קרנות הפנסיה האמריקאיות העצומות לקרנות ההון סיכון הישראליות בתקופה שאחרי פיצוץ בועת הדוט-קום.
את UpWest הקימה גלילי ב-2012 עם גילי בן ארצי כדי לסייע לחברות ישראליות צעירות בשלב ה-Go to Market. הקרן הראשונה של UpWest ניהלה כסף של חברים ומשפחה וגם של שני המייסדים, והשקיעה צ׳קים של עד 50 אלף דולר בסבבי פרה-סיד וסיד. הקרן שגייסו בשנה שעברה היא כבר בת 70 מיליון דולר והצ׳קים שהיא מחלקת גדלו לכ-2 מיליון דולר להשקעה, אבל הפילוסופיה נותרה דומה מאוד: צ׳ק ראשון בחברה צעירה מאוד שאחד ממייסדיה עולה על מזוודות ועושה את המעבר לארה״ב.
בעולם שאחרי - או בעיצומה - של קורונה, יש מקום לדיון בשאלה אם ההתעקשות על רילוקיישן עדיין נחוצה. לדברי גלילי, כפי שהסבירה לפודקאסט "30 דקות או פחות", למרות שינויים מהותיים בעקבות המגפה ל"לקוחות אמריקאיים לוקח הרבה זמן לבנות יחסי אמון ואנחנו נותנים להם לעשות דברים הרבה יותר מהר". לגלילי ו-UpWest יש גם כמה הוכחות מצוינות לכך שהשיטה שלהם עובדת: הקרן הייתה המשקיעה הראשונה בחברת הסייבר SentinelOne של תומר וינגרטן שחתומה על אחת ההנפקות המוצלחות של 2021, וכן המשקיעה הראשונה ב-HoneyBook וב-Stampli.
ההקפדה על צ'ק ראשון והחיבור הפיזי עם הלקוחות האמריקאיים הפכו את הקרן של גלילי לדמות מפתח עבור יזמות ויזמים ישראליים שרוצים שהמוצר שלהם יאומץ בידי לקוחות האנטרפרייז.
ערן זינמן ורועי מן
תפקיד: מייסדים ומנכ"לים משותפים של מאנדיי
תפקידים קודמים: מן פיתח וניהל את משחק הפייסבוק SaveAnAlien, זינמן שימש עד 2020 כ-CTO של מאנדיי ובעבר היה מנהל פיתוח בקונדואיט
עם יותר מאלף עובדים והנפקה מוצלחת בנאסד"ק, מאנדיי (Monday.com) היא אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של ההייטק הישראלי בשנים האחרונות. ולהבדיל מיוניקורנים שנותרו על הנייר, אצל מאנדיי מדובר בהצלחה מוכחת, כזו שהאופציות שלה הפכו עשרות ואולי אפילו מאות מעובדי החברה למיליונרים.
זינמן ומן הקימו את מאנדיי כבר ב-2010 כשמן עבד ב-Wix והשניים פיתחו כלי תקשורת פנים-ארגוני עבור הפלטפורמה להקמת אתרים של אבישי אברהמי. ב-2012 הם גייסו סבב צנוע של 1.5 מיליון דולר במטרה להתנתק מ-Wix ולעמוד כחברה עצמאית בשם daPulse, שבהמשך שינתה את שמה למאנדיי. לימים סיפרו השניים כי התקשו לגייס משקיעים, משום שרבים מאלו שאליהם פנו לא הבינו את הצורך במוצר שפיתחו.
כיום הפלטרפמה של מאנדיי מסייעת לצוותים לסנכרן משימות ולנהל תהליכי עבודה בעסקים מכל הגדלים, החל משלושה עובדים וכלב ועד לצוותים עצומים בחברות ענק. אלא שמייסדי מאנדיי לא נכנסו לרשימת המשפיעים של tech12 רק הודות לתוכנה הידידותית והפופולרית שפיתחו, אלא הרבה בזכות פעילות הצד שלהם כמנטורים עבור האקוסיסטם הישראלי בכללותו.
מתחילת דרכה של מאנדיי הנהיגו בה זינמן ומן פרקטיקה של שקיפות קיצונית וחלקו נתונים מספריים ואבני דרך עם עובדי החברה באמצעות מסכי ענק שנתלו בכניסה למשרדים. בשנתיים האחרונות הם לקחו את זה כמה צעדים קדימה והחלו לחלוק את ההצלחות והידע המצטבר עם שאר העולם, באמצעות קבוצת פייסבוק ופודקאסט בעברית בשם Startup for Startups.
לא מעט משקיעים ויזמים ישראלים מנסים לחלוק את הידע שלהם עם האקוסיסטם המקומי, אבל איש מהם לא מגיע לסקייל שבו מאנדיי עושה כזו היום. ממנהלות מוצר טריות ועד מנכ"לים של יוניקורנים מצליחים, כולם בענף מכירים ומוקירים את היכולת של מן וזינמן לשתף את הקהילה בלקחים שצברו, לדבר בגובה העיניים ולהודות, לפחות פעמיים בפרק, שלפעמים אין להם מושג מה הם עושים.
אורן קניאל
תפקיד: מייסד ומנכ"ל AppsFlyer
תפקידים קודמים: מהנדס תוכנה באינטל, מנהל פרויקטים ב-Veraz
שנת לידה: 1976
פלטפורמת האנליטיקה אפספלייר (AppsFlyer) שהקים אורן קניאל עובדת כיום עם יותר מ-9,000 שותפים אינטגרטיביים - רבים מהם סטארט אפים ישראליים שהשת"פ עם אפספלייר היה עבורם קריטי בשלב ניסוי המוצר.
קניאל שירת בצה"ל כטבח ולאחר השחרור למד לתואר ראשון למדעי המחשב בטכניון. משם המשיך ל-MBA בתוכנית המשולבת של המרכז הבינתחומי הרצליה ובית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה. הוא עבד כמהנדס תוכנה באינטל ובהמשך גם בחברת Avaya. לאחר ארבע שנים כמנהל פרויקטים בחברת הטלקום הגלובלית Veraz עבר לקרן ההון סיכון אמרלד מפילדלפיה, שם שימש כ-Associate פחות משנה. ב-2011 ייסד קניאל את אפספלייר, שעוסקת בניתוח דאטה והפקת תובנות לייצור לידים עבור לקוחותיה העסקיים.
אפספלייר מנתחת את נתוני המשתמשים של לקוחותיה ומציעה להם דרכים להגדיל את האנגייג'מנט וה-ROI באמצעות דיוק מסרים ויצירת נקודות המרה להגדלת הוצאות המשתמשים. עם לקוחותיה נמנות חברות ענק כמו קוקה-קולה, איביי, נייק, טיקטוק וטנסנט הסינית. הגיוס האחרון של החברה ב-2020 בוצע לפי שווי של 2 מיליארד דולר, אך 2021 כבר היתה מורכבת יותר על רקע הרגולציה הגוברת סביב פרטיות וההגבלות שהטילה אפל על יכולת המעקב של אפליקציות על משתמשי iOS.
כל זה טוב ויפה, אך ההשפעה הרוחבית של אפספלייר וקניאל על ההייטק הישראלי מגיעה מכיוון אחר: החברה היא התחנה הראשונה של עשרות ואולי אפילו מאות חברות תוכנה מקומיות שנמצאות בשלב ניסוי המוצר. אפספלייר לא זוכה בפרסים על כך ולא ברור כמה זה מסייע לשורת הרווח שלה, אך החברה סייעה לחברות מקומיות רבות פשוט בכך שקניאל הטמיע את המוצר שלהן בחברה שלו. לא מעט מייסדים מצליחים משקיעים בחברות צעירות, אך יש עוד דרכים לסייע ולהראות סולידריות ועבודה משותפת היא אחת מהן.
גיל דיבנר
תפקיד: מייסד ומנהל קרן Angular Ventures
תפקידים קודמים: משקיע בקרנות ג'נסיס, ג'מיני ואינדקס
שנת לידה: 1977
בזמן הקצר מאז ייסוד קרן Angular הפך גיל דיבנר לאחד מהמשקיעים הבולטים בתוכנה תאגידית בישראל, עם חיבה לצ'ק ראשון ולטכנולוגיות עמוקות.
דיבנר הוא אזרח העולם הגדול. הוא גדל על קו ארה"ב-ישראל עם אבא אמריקאי ואמא ישראלית. הוא רכש תואר ראשון בכלכלה בהרווארד ו-MBA בוורטון, אבל כבר בדרך לשם כתב מבחן קבלה לאוניברסיטה על בסיס התוכניות שלו להיות משקיע הון סיכון בישראל. אמר ועשה: בין 2005 ל-2010 דיבנר היה חלק מקרן ההון סיכון ג'נסיס, אחר כך הצטרף לקרן ג'מיני ואחריה עבר לקרן אינדקס האירופית. כבר בתקופה זו רשם השקעות מוכרות ומוצלחות בחברות כמו Snyk, JFrog ו-SiSense. דיבנר השקיע בחברות הללו מוקדם, נגד הזרם, ולעיתים מכספו הפרטי.
בנובמבר 2019 דיבנר הקים לבדו את קרן ההון סיכון Angular Ventures עם תזה מעניינת: קיימת הזדמנות לא מנוצלת בשוק האירופי ואפשר לרתום את הניסיון הישראלי כדי לסייע לשחקנים ביבשת להקים חברות סטארט אפ גדולות. מאז Angular משקיעה כמחצית מהונה באירופה, ואת החצי השני בחברות ישראליות. בהתאמה, דיבנר עצמו מחלק את זמנו בין לונדון ותל אביב.
דיבנר משקיע בחברות שהוא מגדיר Enterprise Deep Tech ובצ'ק ראשון. יש לו חברות בתחום הדאטה, האנליטיקס, ה-ML וכל דבר מורכב אחר שאתם יכולים לחשוב עליו. תוך זמן קצר Anguler ביצעה מעל 25 השקעות ולאחרונה אף גייסה קרן שנייה. ב-2020 ושוב ב-2021 דיבנר נכנס לרשימת ה-Midas List הנחשבת של ״פורבס״ באירופה, רשימה המדרגת את משקיעי ההון סיכון הטובים ביבשת הישנה.
עמית בן-דב
תפקיד: מייסד משותף ומנכ״ל Gong.io
תפקידים קודמים: מנכ"ל Sisense, סמנכ"ל שיווק ב-Panaya
שנת לידה: 1966
את שלושת הגיוסים האחרונים של גונג (Gong.io) עשה עמית בן-דב לא כי היה צריך אלא כי היה יכול. נהוג לחבר בין גיוסים גדולים ומהירים והערכת שווי גבוהה ללקיחת סיכונים. נהוג גם לתהות אם לא מדובר בריצה מהירה מדי קדימה של יזם צעיר וקצת רהבתן. זה לא המקרה של בן-דב וגונג.
בן-דב, בעל תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב, הקים את גונג אחרי יותר מ-20 שנה בהייטק. הוא שימש בתפקידים בכירים בחברות Panaya ו-ClickSoftware וכמנכ"ל ב-Sisense, עבר לחו"ל וחזר לישראל. המסע הזה דחף אותו להבנה שקיים תחום שאיש לא חשב לשבש ושווה מיליארדים: תחום המכירות בארגונים. ב-2015 הקים בן-דב את גונג, שפיתחה תוכנה לתמלול וניתוח שיחות מכירה והפקת תובנות עבור אנשי המכירות.
עם השנים המוצר של גונג הלך והשתכלל והיום מציעה החברה כלי מקיף בהרבה שמתממשק למרבית התשתית המכירתית בארגון ומסייע לצוות להשתפר. יש כאן AI, הבנת שפה טבעית ועוד כמה יכולות טכנולגיות מהשורה הראשונה, ובעיקר יש מוצר שעובד מצוין והופך לכלי עזר בלי לסרבל את העבודה השוטפת.
אחרי כמה שנים של צמיחה לא רעה אבל גם לא שוברת שיאים עבור גונג הגיעו שנתיים שבהן הכל התפוצץ: בפברואר 2019 החברה גייסה 40 מיליון דולר, בדצמבר אותה שנה כבר בוצע גיוס נוסף של 65 מיליון, באוגוסט 2020 זה היה 200 מיליון דולר וביוני 2021 גויסו עוד 250 ולפי שווי של 7.2 מיליארד.
המסע של גונג משיק לרבות מאבני הדרך של ההייטק הישראלי כולו: הסבב של אוגוסט 2020 היה הסנונית שבישרה שההייטק הישראלי לא רק שורד את איום הקורונה, אלא מגיח מצדו השני חזק פי כמה. השווי לפיו גייסה החברה ב-2021 היה הפעם הראשונה שחברה ישראלית פרטית הציגה מספרים בסדר גודל כזה. בשבועות שלאחר הגיוס הגיעו חברות נוספות עם הערכות שווי גבוהות עוד יותר.
בן-דב עצמו הוא מעין הסוס השחור של ההייטק הישראלי: הוא נטול יוהרה או צניעות מעושה אלא פשוט מוביל את החברה שלו לשיאים מקומיים, וכל פעם מצליח להפתיע קצת מחדש. אולי הגיע הזמן שנפסיק להיות מופתעים.
יוני לוקסנברג
תפקיד: מנכ"ל ומייסד משותף של אלמנטור
תפקידים קודמים: בעל סטודיו להקמת אתרים בבני ברק
שנת לידה: 1984
"יש הרבה גוונים בין שחור ללבן", נוהג לומר יוני לוקסנברג בראיונות, ומוסיף: "מילה של מעצב". לוקסנברג קורץ כמובן להיותו חרדי מבני ברק, אבל גם לחזון שלו להקמת אלמנטור ולצוות שאסף סביבו.
לוקסנברג, מעצב גרפי ובוגר "הבצפר" היה בעל סטודיו להקמת אתרים בבני ברק עד שהחליט, יחד עם השותף שלו אריאל קליקשטיין, "לשדרג" את הסטודיו ולהפוך אותו לחברת סטארט אפ ב־2016. התוצאה היא חברת אלמנטור (Elementor), שמייסדיה טענו בראיונות עבר כי הפכה לרווחית כעבור חודשים ספורים. אלמנטור זוכה השוואות רבות ל-Wix, אבל ההבדל המהותי בין החברות הוא קהל היעד, שאצל לוקסנברג הוא בעיקר אנשי מקצוע בתחום העיצוב ולא לקהל הרחב כולו. עם זאת, המוצר מוצע בקוד פתוח והפך כל כך פופולרי עד שנוצרו סביבו קהילות מעצבים ברחבי העולם.
לוקסנברג למד בישיבה בבני ברק ובמקביל לימד את עצמו גרפיקה ועיצוב על מחשב ביתי. הוא מדבר בגילוי לב גם על התמימות שנלוותה להקמת עסק חדש, על ההלוואה שנטלו מהבנק בתחילת הדרך ועל העובדה שכדי להצליח לתקשר באנגלית לקחו שיעורים פרטיים במשך תקופה ארוכה. כיום מעסיקה אלמנטור מאות עובדים בישראל אבל הדנ״א של מייסדיה עדיין ניכר בכל החלטה שלה. כך, לוקסנברג מספר שהוא מסרב להתנות קבלה למשרה בתואר אקדמי, בין היתר משום שלו עצמו אין כזה. אלמנטור היא מודל יוצא דופן לגיוון ולהעסקה שונה בנוף המקומי, שמשקפת את ראיית העולם המיוחדת של מייסדיה.
אלא שלוקסנברג הוא יותר ממעסיק משפיע. ההצלחה שלו הפכה אותו למעין סלב ברחוב החרדי. הוא עצמו מספר על אנשים שניגשים אליו ברחוב בבני ברק ושואלים כיצד להתקבל לעבודה הייטק או מבקשים להעביר לו קורות חיים. אפשר להמשיך ולהרחיב על אפקט אלמנטור הן בתוך הקהילה החרדית ומחוצה לה, אבל כדאי פשוט לקרוא את אחד הראיונות שהעניק לוקסנברג לתקשורת בשנתיים האחרונות. לכך בדיוק מתכוונים כשמדברים על חשיבות המודל לדוגמה עבור קהילות בתת ייצוג.
נעמה אלון
תפקיד: מייסדת שותפה וסמנכ"לית מוצר ב-HoneyBook
תפקידים קודמים: מעצבת UX
שנת לידה: 1984
מייסדת האניבוק (HoneyBook) אמנם לא עברה את מסלול היזמות הקבוע של ההייטק הישראלי, אבל היא הייתה כל כך בטוחה ברעיון שלה עד שהצליחה לשכנע את שני שותפיה לחברה לעזוב הכל ולעבור איתה לארה״ב כדי להקים חברה.
אלון, בת למשפחה של אנשי צבא, שירתה כמפקדת פלוגת טירונות בבית הספר הטכני של חיל האוויר ולמדה עיצוב גרפי בשנקר. היא עבדה בסטודיו לעיצוב כשצץ אצלה הרעיון לפתח מוצר תוכנה שיסייע לעסקים קטנים בתחום האירועים. היא שכנעה את עוז אלון (בן זוגה מגיל 16) ואת דרור שמעוני (אז מהנדס תוכנה ב-SAP) להקים איתה חברה. השלושה התקבלו לאקסלרטור של קרן UpWest בסן פרנסיסקו והקימו את האניבוק ב-2013.
האניבוק שווה כבר 2.4 מיליארד דולר אחרי שבסבב האחרון גייסה 250 מיליון דולר, רובם מטייגר גלובל. כיום מפיקי אירועים הם רק חלק קטן מלקוחות הפלטפורמה, שפונה לעסקים קטנים מכל הסוגים ומציעה להם מערך רחב של שירותים לצד תחושה של קהילה.
אלון, שמתגוררת רוב השנה בארה״ב, אינה חובבת גדולה של תקשורת ומשאירה את עיקר ההתנהלות הציבורית לבן זוגה עוז, שמשמש גם מנכ״ל החברה. עם זאת, כשהיא כן מתראיינת, או לפחות עונה על שאלות בפורומים של קהילת ההייטק, היא משתמשת במדדה כדי לדחוף לגיוון והכללה. "העובדים בחברה הם אחד המקורות החשובים והטובים ביותר שלנו ללמידה, ובהקשר הזה גיוון הוא קריטי", כתבה במאי 2021 במסגרת Q&A בקבוצת הפייסבוק של startup for startup. לדבריה, כדי להגדיל את מספר הנשים הכלולות בצוות הטכני בחברה, בהאניבוק מקפידים לכלוטל נשים בין המראיינות לתפקיד.
סבב הגיוס האחרון של האניבוק הקפיץ אותה קדימה ונתן לה מרווח נשימה להמשיך לגדול ולפתח שורת מוצרים חדשים, והקורונה חידדה הן את ההבנה של החברה לגבי המחסור בשוק והם את הצורך בפלטפורמה שהיא מציעה.
שחר פינבליט ורנן חלק
תפקיד: מייסדים משותפים VAST Data
תפקידים קודמים: פינבליט היה CTO בקמינריו, חלק היה סמנכ"ל מו"פ ב-XtremIO
שנת לידה: 1984
שחר פינבליט ורנן חלק, השותפים המייסדים של ואסט דאטה (VAST Data) הקימו חברה יוצאת דופן: טכנולוגיה מטלטלת שוק, מודל עסקי מעניין ושורה תחתונה שמציגה רווחיות בחברת צמיחה. כל זה מהווה מקור להשראה לחברות טכנולוגיה צעירות.
פינבליט מוביל את מרכז הפיתוח בישראל. הוא נולד וגדל בחיפה ומתגורר כיום במושב עין איילה הסמוך. הוא למד לתואר מנדס תוכנה (BSc) באוניברסיטת חיפה. לאחר הלימודים שימש כארכיטקט פיתוח מערכי אחסון ב-IBM וכ-CTO של חברת פתרונות האחסון קמינריו (כיום Silk). חלק נולד בעומר ומתגורר כיום בניו יורק. הוא למד תואר ראשון ושני במדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון ולאחר הלימודים הוביל צוותי פיתוח של טכנולוגיית מערכי כונני פלאש.
כל זה הוביל ב-2016 להקמת חברת ואסט דאטה בידי חלק, פינבליט וג'ף דנוורת. החברה פיתחה טכנולוגיה יוצאת דופן של האצה והוזלה של הגישה למערכי האחסון של חברות באמצעות כונני פלאש ובינה מלאכותית שמבצעת דחיסה יעילה במיוחד. וכל זה מופעל כשירות בענן, ללא צורך בהטמעה מסובכת. בעידן של מערכות AI וניתוחי ביג דאטה עתירי עיבוד מידע, הטכנולוגיה הזו מהווה גורם משנה משחק בעולמות התאגידיים כמו פיננסים, בריאות ואולפני הפקה.
זו כנראה הסיבה שהחברה מצרפת לקוחות בקצב מהיר, מכפילה את מספר העובדים ומשלשת את שווייה: 3.7 מיליארד דולר בגיוס האחרון שבוצע במאי 2021. ובשונה ממרבית הסטארט אפים ואסט אפילו דיווחה על היקף ההכנסות שלה – 150 מיליון דולר ב-2021 - ויותר מזה על רווחים. רווחיות בחברת צמיחה, שבדרך כלל שורפת מזומנים, מעידה על כוחה של הטכנולוגיה וזו גם הסיבה שהחברה לא שועטת לכיוון הנפקת מניות. היא לא צריכה את זה.
ואסט דאטה השכילה לשלב בין טכנולוגיה שנותנת ערך שלא היה קיים לפני כן ובין מודל עסקי חדש, שמפריד בין מכירת החומרה למכירת התוכנה ומוכיח את עצמו כמנוע מכירות יוצא דופן. כל זה מציג מודל חדש של חברת צמיחה, שמסוגלת לגדול באופן אורגני ולא נזקקת להשקעות הון. מה שאולי לא משמח את עולם ההשקעות אבל נותן השראה לחברות טכנולוגיה צעירות.
אמיר נחמיה
תפקיד: מייסד משותף ומנכ"ל Connecteam
תפקידים קודמים: ראש מדור אמצעי לחימה ביחידת הצוללות בחיל הים
שנת לידה: 1988
אמיר נחמיה הוא קודם כל מנכ"ל של חברה מבטיחה שנמצאת בצמיחה מהירה, אבל החברה שלו עושה גם משהו למען החברה כולה ומצמצמת את הפער הדיגיטלי הלכה למעשה.
נחמיה נולד במושב נבטים ומתגורר בתל אביב. הוא בוגר קורס חובלים ושירת בצוללות חיל הים, מה שהשפיע עליו עמוקות בהמשך הדרך. לדבריו, הרעיון להקמת קונקטים (Connecteam) שבראשה הוא עומד צץ בראשו במהלך שהות בצוללת. נחמיה למד תואר ראשון בכלכלה במסגרת קורס חובלים ובהמשך תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה. אחרי השחרור השתתף בתוכנית המנטורינג מגדלור של ארגון בוגרי קורס חובלים עם סטארט אפ בשם Mobile Lesson. ב-2015 הקים את קונקטים עם קבוצת יזמים תחת החזון להביא טכנולוגיה ארגונית מתקדמת לארגונים פחות מתקדמים. רבים מהעובדים בחברה הם בוגרי קורס חובלים ולעתים הם מוצאים את עצמם מנהלים ישיבות צוות תוך הפלגה ביאכטה.
קונקטים מבקשת להיות הסלאק של רשתות המזון, ה-Wix של חברות הלוגיסטיקה, ה-Monday של הלואוטק. הפלטפורמה של החברה מאפשרת ללקוחות לבנות במהירות אפליקציה פנים־ארגונית שמחברת את עובדי השטח למטה. בזק, שטראוס, קרסו, שיכון ובינוי, סודהסטרים, Sodexo, נייקי – מספר לקוחות החברה מגיע כיום ל־10,000 חברות, הצמיחה השנתית היא תלת ספרתית והיוניקורן כבר נראה באופק.
נחמיה הוא סוג של נביא של טכנולוגיה להמונים. בהייטק יש דיבור מתמשך על הניתוק מהציבור, על האליטיזם – כן או לא - שמתבטא ביכולת למנף רקע טכנולוגי, השכלה טובה והרבה כסף כדי לייצר צמיחה. הטכנולוגיה של קונקטים עושה משהו כדי לצמצם את הפער הזה וכדי לאפשר לעובדים מהכלכלה המסורתית ליהנות מכלים של כלכלת ההייטק כדי לייצר עוד צמיחה. אם תרצו, זו תיאוריית החלחול הלכה למעשה. במובן הזה נחמיה משפיע על החברה הישראלית יותר מהרבה יומרות אחרות בהייטק.
יאיר שניר
תפקיד: שותף מנהל ב-Dell Technologies Capital
תפקידים קודמים: מנהל המיזוגים של מיקרוסופט לאירופה וישראל
שנת לידה: 1979
סטורג', ML, Serverless - תביאו מה שיש, יאיר שניר מ-Dell לא נבהל מטכנולוגיות תאגידיות עמוקות, והודות להבנה שלו בתחום הפך לאחד המשקיעים הפעילים בקטגוריה.
הקריירה של יאיר שניר נעה על הציר שבין טכנולוגיה לעסקים. אחרי שירות צבאי ב-8200 שניר למד מדעי המחשב וביואינפורמטיקה באוניברסיטה העברית ובהמשך MBA במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא מילא מספר תפקידים בתחום התוכנה, שימש כיועץ בחברת האסטרטגיה רותם, ואז עבד ארבע שנים ב-ECI והתקדם להובלת מחלקת האסטרטגיה. במקביל כמרצה למשך חמש שנים בבית הספר לעסקים וורטון.
ב-2013 עבר שניר לנהל את המיזוגים והרכישות בסניף מיקרוסופט בישראל, בשנים בהן החברה הגבירה את מאמצי הסייבר ורכשה שורה של חברות ישראליות. הוא הוביל שש עסקאות מיזוג בתקופה הזו ולמד לבחון סטארט אפים מנקודת מבט תאגידית. ב-2016 הצטרף לקרן ההון סיכון של Dell והחברות הקשורות בה RSA ו-VMWare. הקרן היא קרן גלובלית במימון מלא של התאגיד, אך שניר מסביר כי לא מדובר בקרן הון סיכון תאגידית וכי הוא נמדד אך ורק בתשואות.
הפורטפוליו של שניר ו-Dell כולל 14 חברות, כולן בתחום התוכנה הארגונית, שמחצית מהן כבר עשו אקזיט. האחרונות בהן היא Guardicore, שנמכרה לאקמאי ב-600 מיליון דולר; ו-Vdoo שנמכרה ל-JFrog ב-300 מיליון דולר. לאורך השנים מכרו שניר והקרן של Dell חברות ואחזקות גם לשחקניות כמו אמזון, גוגל, אפל, טוויטר ופאלו אלטו נטוורקס. הוא נחשב למשקיע מחובר מאוד לשטח ולכזה שיש לו הסתכלות מאקרו ומיקרו על תהליכים, חברות ואנשים.
ינאי אורון
תפקיד: שותף כללי בקרן Vertex
תפקידים קודמים: מתכנת באינטל
שנת לידה: 1976
ינאי אורון מייצג הלכה למעשה את הדור השני של משקיעי הטק בישראל בקרן ההון סיכון המשפחתית, ואת מה שנראה כמו התחלה של משפחות שמעבירות בירושה את ההשפעה בענף. אורון עצמו מתמקד בחברות תוכנה ארגונית שהמוצר שלהן קל להבנה.
אורון לא שירת באחת מיחידות המודיעין אלא כלוחם בתותחנים. "שם למדתי להעניק סיוע", הוא אומר בחיוך, "היזמים בפרונט ואני מספק חיפוי אווירי". להייטק הוא הגיע דרך האקדמיה, תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת תל-אביב שאחריו השלים MBA ב-NYU. אחרי הלימודים עבד אורון כמהנדס באינטל ואז מספר שנים בסטארטאפ בשם DVTel.
אל עולם ההשקעות הוא נכנס ב-2014 כמשקיע בקרן ורטקס (Vertex) שייסד אביו יורם אורון. במובן זה, הוא מיישם בפועל את חילופי הדורות המשפחתיים בהייטק הישראלי. למעשה, ורטקס היא הקרן הראשונה מבין הקרנות הוותיקות שעשתה מהלך כזה בהצלחה ומינתה את אורון ג'וניור לאחד השותפים בחברה. "היינו הראשונים להצליח בזה אבל כיום יש הרבה קרנות שלמדו להעביר את השרביט לדור הבא", הוא אומר.
את עיקר ההשקעות שלו מבצע אורון בשדה האנטרפרייז: "סייבר לא בדיוק עושה לי את זה וגם לא פלטפורמות AI", הוא מסביר, "אני אוהב חברות שסיפור המסגרת שלהן קל להבנה: verbit - פתרון תמלול מבוסס טכנולוגי; EasySend, שהחזון שלה הוא עולם בלי טפסים ידניים; DataRails, שמספקת לסמנכ"לי כספים בחברות קטנות כלים מתוחכמים כמו שבחברות הגדולות".
עד כה רשם אורון שני אקזיטים: של חברת Meta Networks שנמכרה ל-Proofpoint ב-120 מיליון דולר, ושל Perfecto שנמכרה ל-Perforce ב-200 מיליון דולר.